החלום התל אביבי: דירה קטנה ומעוצבת

כאשר ד"ר עמית קמה רכש את דירתו, שגודלה 58 מ"ר, הוא ידע שייתקל בקשיים מסוימים בדרך להפוך אותה לבית של ממש, אבל היו לו עקרונות שלא ויתר עליהם, או לפחות על רובם. התוצאה: הבית כולו מהווה מעין מקדש לצבע, לאמנות ותולדותיה, לפריטי הקרמיקה אותם יוצר הדייר ולספרים הרבים שצבר לאורך השנים.

‏ (צילום: עמית קמה)

1

2

3

4

5

6

מה בתוכנית?

שום דבר בביתו של עמית קמה אינו ספונטני, כך הוא מכריז כשהוא מתחיל לספר על המקום. ואכן, כשקונים דירה תל אביבית שגודלה זעום ומנסים לנצל את כולה לטובת צרכים רבים, אסור לתת למשהו ליפול בין הכיסאות, או להגיע למצב בו לא יהיה בה מקום לכיסאות. קמה, באמצעות האדריכלית טלי מינץ, תכננו לפרוטרוט כיצד ישברו את קירותיו של הבית שלא שופץ מאז בנייתו ב-1946, ויהפכו אותו ליצירת המופת שהוא כיום.

השניים החליטו לבטל את הפינות בכניסה לבית וליצור מראה עגול למבואה, כזה שיצור זרימה בבית וייתן הרגשה של חלל עמוק ורחב. הם גם החליטו לבחור בחיפוי הרצפה דווקא בפרקט עץ, בחירה חכמה ש"חיממה" את הדירה וניטרלה עוד אספקט של הלובן המנוכר.

לאחר השיפוץ הראשוני החל העיצוב עצמו, עליו היה אמון קמה בעצמו ולבדו. קמה הוא לא רק איש אקדמיה אלא גם קדר ואמן, שתי עובדות שבהחלט נראות לעין.

כמה עקרונות היו לקמה בדרך: ראשית, הוא החליט שלא לצעוד בטרנד הלבן ששכיח כל כך בעיצוב הפנים המודרני. מחד הוא ביקש לפרוץ את גבולות הלבן המתומצת, ומאידך הוא שאף להצליח לשמור על סדר וניקיון אסטטי. שנית, להצליח לרהט את כל הבית ללא פריטים מאיקאה, ואם כן התפלקה בדרך איזו רכישת מותג שוודי, לשדרג אותו ולתת טאץ' אישי לחפצים. בעקרון הראשון הצליח קמה לעמוד באופן מוחלט. בשני כמעט לגמרי.

קירות במראה של דיונה פראית

הכניסה העגולה לבית מובילה אל סלון בעל קירות מוזהבים עם טקסטורה מיוחדת, שנותנת אשליית קירות דמויי תבליט. את האפקט הזה השיג קמה באמצעות שימוש בצבע שמשלב חול, מה שלדבריו "מעניק לקירות מראה של דיונה פראית".

בסלון יש שתי ספריות, שבדומה לשולחן הקפה שבסלון - תוכננו ונבנו בעזרת נגר פרטי. לשתי הספריות יש שני צדדים וניתן לשים בהן כמות ספרים כפולה, דוגמה נוספת למחשבה הרבה שהושקעה בניצול הקיים. שתי הספריות תוחמות בצידו של הסלון חדר עבודה קטן, כאשר הספרים שפונים אל האורחים הם ספרי אמנות והספרים שפונים אל הדייר הם ספרי עבודה.  בתוך אותו חלל עבודה גם ניצבת כוננית דיסקים של "איקאה", שבאופן מפתיע לא עברה שום שיפוץ.

בסלון של קמה אפשר למצוא פריטים רבים עשויים מקרמיקה אותם יצר בעצמו ומבט מעמיק בהם מדגים את דקדקנותו ושוב את מחשבתו התמידית אודות פונקציונאליות. בין הפריטים כאן אפשר למצוא שני אגרטלים קטנים וכחולים דמויי כיס שנתלים על הקיר וחוסכים מקום, כדים וקערות בשלל צבעים מצבעי אדמה וחמרה ועד גוונים ירקרקים, וכן צלחות זהובות אותן סידר על הקיר ובכך יצר הרמוניה מושלמת בין הקרמיקה האישית שלו לחדר הסלון הפומבי.

מסדרון סטייל אר-נובו

מצידו הימני של הסלון ובקיר משותף לו, שוכן המטבח, שמואר באמצעות גוף תאורה גלילי שנתלה מהתקרה ועוצב עבור קמה במיוחד. "אני שונא את המגמה הזאת של תאורה שקועה", מסביר קמה ומתייחס לתחושה הכללית המטאלית שישנה בחלל זה. אל הקיר הכחול מצטרף גם שעון מראה, מראות שתלויות מעל הכיריים במקום שיש ("יותר קשה לקרצף אותן אבל כיף לראות את עצמך מבשל", הוא מסביר), מקרר כסוף ומנורה מוזהבת.

המסדרון שמול הסלון מוביל אל חדר שינה אימפרסיוניסטי, שצבוע בסגול-ורוד ושתמונתו של קלוד מונה תלויה מעל המיטה. את השידות שליד המיטה רכש קמה ב"איקאה", אך שדרג אותן כשהוסיף טפט דמוי קטיפה אל השידות העירומות. העציץ שבחלון איננו עציץ אלא רק מדבקה, שתורמת קריצה משעשעת לחדר השינה הרומנטי.

אותו המסדרון מוביל אל חדר האמבטיה, שם שולטים הגוונים כחולים, כיאה לחדר שקשור כולו בנושא המים. המקלחת מרוצפת פסיפס תכול לבן שמהדהד גם בקיר שמעל הכיור והחדר כולו משדר תחושת טוהר ואפילו בלי שימוש נרחב בצבע בלבן.

אל קיר המסדרון הזהוב הצמיד קמה את אחת מיצירותיו - בית מנורה מקרמיקה אותו הכין. האהיל, שצבעו חימר טבעי, מחורר ויוצר תאורה רכה, ומתחתיו תמונה ממוסגרת שמוארת באור רך. התוצאה היא חלל סטייל אר-נובו. הזהב והתאורה הרכה גורמים לתמונה להראות כשל גוסטב קלימט ולבית כולו לתחושה של גלרייה ומקום שפשוט נעים לשהות בו.

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"