למרות השכר הגבוה - פקולטות ההנדסה ריקות

ירידה קלה זו מסתירה צניחה גדולה יותר שאירעה בין 2006 ל-2008, של 8.5% במספר בוגרי התואר הראשון במסלולי ההנדסה השונים. לטענת המחקר, הירידה מתבטאת בעיקר באוניברסיטאות בן-גוריון והטכניון, אך גם במספר מכללות מובילות.

גם מספרם של בוגרי התואר השני במקצועות ההנדסה הוכפל בסוף 2009 ביחס לתחילת העשור והוא עומד על 822 איש, אלא שבין השנים 2006 ל-2007 חלה ירידה של 14 בוגרים , מ-710 ל-696 ולאחר מכן עלייה ל-822.

בין המקצועות שנבחנו נמצאים מסלולי ההנדסה שבוגריהם משתלבים בתעשיית ההייטק בישראל: הנדסת אלקטרוניקה, מדעי המחשב, הנדסת תקשורת ותוכנה, הנדסת חומרים, הנדסה אזרחית, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסה כימית, הנדסה ביו-רפואית, הנדסת מערכות מידע, הנדסה אווירונאוטית, הנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון והנדסת מכונות.

"הפער כוסה על ידי מיקור חוץ" 

"קיים כשל שוק שלפיו מספר בוגרי תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים נותר כפי שהיה ב-2003, בעוד שהתעשייה צמחה בשנים האלה", אומר ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יושב-ראש ועדת המשנה לקידום ולסיוע לתעשיות ההיי-טק, שהמחקר נערך לבקשתו. "הפער כוסה על ידי פנייה של חברות ישראליות לשירותי מיקור חוץ".

"כיום השכר של מהנדס תוכנה או חומרה עם 6-5 שנות ניסיון בישראל זהה לשכר של מקבילו בארה"ב. הדבר פוגע בתחרותיות של ישראל, שכן אם בעבר היתרונות נבעו מאיכות ועלויות, כיום מרכיב העלות הופך להיות לא רלוונטי. העלייה בשכר נובעת, ישירות, מהפער בכמות המהנדסים בתחומי החומרה והתוכנה בתעשייה. יש לפעול, בדחיפות, לאיתור ומיצוי מקורות כוח אדם טכנולוגי והנדסי".

בשנה החולפת הממשלה הקימה צוות משותף למשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד התמ"ת, יחד עם המועצה להשכלה גבוהה וועדת תכנון ותקצוב (ות"ת) כדי לגבש המלצות בנושא אולם אלה טרם גובשו.