המלצה לנערות: עדיף התקן תוך רחמי במקום גלולה
משך שנים חששו גינקולוגים מההתקן התוך רחמי למניעת הריון, ששימש רק נשים נשואות לאחר לידה. עתה ממליץ האיגוד האמריקני לגינקולוגיה ומיילדות כי ההתקן בטוח לשימוש ויעיל לנשים בכל הגילאים, כולל לנערות – במקום גלולה. גינקולוגים ישראלים: ההתקן אינו מתאים לכל הנערות ואינו מונע הדבקה במחלות מין
ההתקן התוך רחמי חוזר: לאחר שנים בהן כיכבו הגלולות כאמצעי המניעה הפופולרי בעולם בשל חשש רופאים מתופעות לוואי של ההתקן התוך רחמי, ממליצים עתה המומחים על ההתקן כאמצעי מניעה מקובל גם לנערות במקום הגלולה. בישראל מסייגים המומחים: להתקן תופעות לוואי ואינו מחליף שימוש בקונדום.
ההתקן התוך רחמי קיים כבר מתחילת המאה, אך הפופולריות שלו גברה בשנות השבעים. הוא קיים בשתי תצורות עיקריות: הוותיק הוא
החדרת ההתקן התוך רחמי אורכת כשתי דקות במרפאת הגינקולוג, והיא אינה נמצאת בסל התרופות כך שמדובר בפעולה בתשלום פרטי מלא. ההתקן מונע הריון במעל 98% מהמשתמשות, אולם במקרים נדירים עלול ההתקן לגרום לדלקת באגן, ניקוב הרחם, פליטה של ההתקן מבלי משים ובכך כניסה להריון במפתיע, והריון חוץ רחמי.
_wa.jpg)
התקן תוך רחמי. יעיל אך לא לכולן
ההנחיות הקודמות של האיגוד האמריקני לגינקולוגיה ומיילדות משנת 2005 המליצו שלא לעשות שימוש בהתקן התוך רחמי לכלל הנשים, בשל החשש מזיהומים. עתה קובעות ההמלצות החדשות שפורסמו בגליון החדש של כתב העת האמריקני לגינקולוגיה ומיילדות, כי ההתקן בטוח לשימוש בכל הגילאים, כולל אצל נערות. ההמלצה לנערות נובעת מכך שמקרי הריון רבים קרו בגלל שיכחה לקחת את הגלולה באופן סדיר וגם בשל תופעות הלוואי של הגלולות ובעיית קרידות הדם שיש לנשים רבות, במקרים אלו אסור לקחת גלולה.
נערות סברו שההתקן מונע מחלות מין
"התקן תוך רחמי היה נחשב משך שנים לא מקובל אצל נערות"' מסביר פרופ' אייל שיינר, מומחה לגינקולוגיה מהמרכז הרפואי סורוקה, "בעיקר משום שהיו הרבה ריקושטים על נערות שחשבו שההתקן מנע מחלת מין ולכן פטרו את הפרטנר משימוש בקונדום. בנוסף לכן ההמלצה היתה להחדרת התקן רק לנשים נשואות ללא ריבוי בני זוג כך שאין חשש ממחלות מין, ושעברו לידה אחת לפחות כך שהנרתיק שלהן יותר רחב וקל להחדרת התקן".
אלא שבהמשך התברר כי ההתקן התוך רחמי דווקא לא הגביר את שכיחות הסיבוכים והצליח למנוע הריונות בלתי רצויים באופן יעיל גם אצל נערות. בנוסף תכשיר חדש בשם ציטוטק וגינלי המרחיב את הנרתיק, איפשר להחדיר את ההתקן בנערות בקלות ועם מינימום של כאב.
"צריך לזכור שההתקן אינו מגן בפני מחלות מין", מוסיף פרופ' שיינר, "הוא אמנם אמצעי מניעה מאוד יעיל במתכונת 'שגר ושכח' אך הוא עדיין טומן בחובו תופעות לוואי אפשריות. לכן צריך לשקול כל נערה לגופה. אצל נערות שאינן יכולות ליטול גלולות בשל בעיות קרישה, או כאלה שנכנסות להריון ועוברות הפלה, מומלץ על התקן. אך לא הייתי ממליץ באופן גורף על ההתקן לכל הנערות בישראל".
ישראל: 20 אלף הפסקות הריון רשומות בשנה
"אני לא מעודד נערות להשתמש בהתקן", אומר ל-ynet ד"ר אריה ישעיה, מזכיר החברה לאמצעי מניעה ובריאות מינית ומומחה לגינקולוגיה במרכז הרפואי רבין, "זהו אינו הקו הראשון של אמצעי המניעה, אך הוא בהחלט קו שני גם בנערות.
החשש מפני קושי בהחדרתו אצל נערות כבר אינו קיים בזכות הציטוטק הוגינלי המרחיב את הנרתיק, והוא מומלץ במיוחד בנערות שעברו הפלה משום שלא הקפידו על נטילת הגלולות וקונדום, או כאלה שאינן יכולות ליטול גלולות בשל מצבן הרפואי".
לדברי ד"ר ישעיה, מתוך 20 אלף הפסקות הריון רשומות מידי שנה בישראל, אלף הן של נערות עד גיל 20, רובן חילוניות שאינן מהמגזר הערבי או הדתי. "בשנים האחרונות סומכות נערות על פוסטינור, אך זהו לא אמצעי מניעה אלא גלולת חירום בלבד. הוא מקטין את הסיכון להרות מ-8% לאחוז, וזה עדיין אחוז. לכן באופן סדיר אין להשתמש בפוסטינור. ההמלצה האמריקנית להתקן תוך רחמי מקובלת גם עלינו בארץ, אך יש לבחון כל מקרה לגופו, להציג בפני הנערה את הסיכונים ולדעת שהוא בוודאי אינו מתאים לכולן".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg)
