קליפורניקיישן לעניים: על "קוראים לי פיץ"
בסדרת הטלוויזיה הקנדית "קוראים לי פיץ", ג'ייסון פריסטלי (ברנדון מ"בברלי הילס 90210") מנסה לברוא את עצמו מחדש כאיש מכירות נאלח שנתאהב בו למרות מגרעותיו. זה לא קרה
בואו ניסע לטיול מענג לאורך שדרות השכחה. השנים הן שנות ה-90. ברנדון וברנדה וולש, זוג תאומים חדים ומלאי ברק, נוחתים בבוורלי הילס מיקוד 90210. משפחה מתפקדת אחת בליבו של כאוס שסובל מעודף מזומנים וחסך בשפיות. ברנדון וולש היה ללא ספק קולו השקול והבריא בנפשו של מעמד הביניים, וכולנו שמחנו שהוא הגיע אפילו למעמד במאי בסדרה, אפילו שאבא ואמא וולש נאלצו להעתיק את הורותם המגניבה לסין הרחוקה.
צפו: ג'ייסון פריסטלי מספר על "קוראים לי פיץ"
השנים עברו. שאנון דוהרטי הלכה וביססה את מעמדה בתעשיית הבידור האמריקנית ככלבה מהגיהנום, וג'ייסון פריסטלי הסתפק בכמה סרטים ובתפקידי אורח טלוויזיוניים, בין היתר ב"קוראים לי ארל" וב"חיים מבעד לעדשה". היום הוא בן 42, וזה הזמן שלו להפוך לשאנון דוהרטי - אם לא במציאות, לפחות בסדרה חדשה, "קוראים לי פיץ", שעלתה אמש (ד') ב- yes.
"פיץ" היא למעשה סדרה קנדית, והיא הצליחה כל כך בארץ מולדתה, שהעונה השנייה כבר בדרך. פריסטלי מגלם בה את ריצ'רד (דיק) פיצפטריק, סוחר מכוניות משומשות (המקבילה האמריקנית לתחתית המדרגה המקצועית). פיץ הוא יצור כל כך נאלח, שספק אם הוא יצליח לעורר בכם חיבה כלשהיא. הוא מכור לסקס, אלכוהול ואלימות ברמה שהיתה גורמת לברנדון וולש להתפטר ממועצת תלמידים ולהחזיר את התג שלו בשאט נפש.
"פיץ". איפה אתה ואיפה האנק מודי
במהלך הפרק הראשון הוא מספיק לחולל תאונת דרכים (בניסיון להימנע מדריסת ארנב לבן בכביש!). בתאונה מאבדת את הכרתה אשה בשנות הארבעים לחייה, לה הוא עמד למכור רכב תמורת סרסור בגופו. לאחר התאונה הוא מחבל בזירת האירוע כדי להונות את הביטוח. אלא שכתוצאה ממכה שהוא ספג בראשו צץ בחייו בחור בשם לארי, שהוא האנטיתזה המוחלטת שלו. בחור ישר, הגון, שרואה רק את הטוב שבבני האדם, ויש לו מטרה אחת ברורה: להחזיר את פיץ' למוטב. כדי לעשות את זה הוא תופס את מקומו של פיץ' בחברה (ומביס אותו במדד המכירות), ומתעקש לגמול את פיץ' מכל הג'אז הזה שהוא צורך. לארי, רבותי, הוא המצפון של פיץ.
"פיץ" מכילה כביכול את כל מה שקומדיית דור חדש צריכה כדי להצליח. יש לה תסריט חביב, דיאלוגים מושחזים, אין בה צחוקים מוקלטים והיא צפופה בדמויות הזויות וקיצוניות על סף תהום חוסר המודעות. אבל משהו עדיין חסר. ג'ייסון פריסטלי, סוג של מייקל ג'יי פוקס אבל הרבה פחות חינני ממנו, לא מצליח לייצר דמות מושכת או כריזמטית מספיק.
נדמה שהיוצרים של "פיץ" ניסו לשחזר את האנק מודי ("קליפורניקיישן"), אבל פריסטלי חסר את התחכום הנונשלנטי והמודעות העצמית של האנק. הוא פשוט גס ואלים. בסופו של יום "פיץ" היא בהחלט דרך נחמדה להעביר חצי שעה, אבל ספק אם משהו ממנה ייחרת בתודעה שלכם ברגע שתכבו את הטלוויזיה. היה שלום, ברנדון וולש. ד"ש לברנדה.
ג'ייסון פריסטלי ב"קורים לי פיץ". חסר הקסם
מומלצים
