מי אחראי לירידת ערך ברכב שתוקן ברשלנות?

אם חשבתם שקביעת ירידת ערך ברכב היא דבר פשוט וקל, וכי מה שקובע השמאי בנושא זה הוא "ראה וקדש", כדאי מאוד שלא תגיעו לדיון משפטי בפניו של שופט בית משפט השלום בתל אביב, השופט חאג' יחיא. שכן מסקנתו העיקרית של השופט היא ש"עבודת שמאות אינה מדע מדויק", ושקביעת סכום הנזק אינה מלאכה קלה, עקב מכלול המשתנים המשפיעים על שווי הנזק, בין היתר מכיוון שירידת ערך תלויה בהרבה מאד גורמים - חלקם אובייקטיביים וחלקם סובייקטיביים.

לכך נדרש השופט כאשר עסק ברכבה של איילת דרבסקי, שניזוק בתאונה ב-2006. דרבסקי הכניסה את הרכב לתיקון במוסך "מרום הצמרת - מוסך מורשה לוי", ושם יעצו לה עובדי המוסך לפנות לשמאי עמוס ז'ורבסקי. זה האחרון העריך את הנזק, ולאחר התיקון העריך את ירידת הערך ב-9%. בהתאם לכך פיצתה אותה חברת הביטוח.

אלא שכאשר הציעה את רכבה למכירה לאחר זמן רב, נדהמה לגלות כי ערכו ירד הרבה מעבר לקביעה ההיא. למעשה, לטענתה נאלצה למכור את רכבה תמורת 52 אלף שקל בלבד, כאשר ערכו בשוק היה אז 92,600 שקל. אגב, בבית המשפט התגלה כי הסוחר - לאחר שביצע ברכב שיפורים ותיקונים קלים - מכר אותו הלאה תמורת 77 אלף שקל.

לכן הגישה תביעה נגד ז'ורבסקי ונגד המוסך, בדרישה לפצותה בגין הפסדים שנגרמו לה. את המוסך תבעה בגין עבודת תיקון גרועה שגרמה לירידה הגדולה בערכו. בתביעה דרשה ומהמוסך פיצוי של 50,758 שקל, לפי דו"ח השמאי הפרטי שלה, עידן ויקטור, שקבע ירידת ערך בשיעור 40%. בנוסף תבעה את שכר טרחתו בסך 4,060 שקל, ועוד 30 אלף שקל בגין עוגמת נפש.

השמאי ז'ורבסקי דחה בכתב ההגנה שלו את כל טיעוניה של בעלת הרכב לגבי רשלנות בחוות הדעת, או חוסר מקצועיות. מוסך מרום צמרת טען כי הרכב אמנם הוכנס אליו לתיקון, אבל עבודות תיקון השלדה, הפחחות והצבע, נעשו על-ידי מוסך חיצוני בשם "אברהמי פחחות וצבע", ולכן צריכה האחריות לחול עליו. מוסך אברהמי טען בהודעת צד ג', כי כל עבודות התיקון בוצעו לפי ההוראות וההנחיות של השמאי ושל מוסך מרום הצמרת, שאף סיפק את החלקים לתיקון. בקיצור- אף אחד לא אשם.

השופט חאג' יחיא שדן בתיק, התקשה לקבוע עם מי הצדק בהערכת ירידת הערך, ופנה לוועדה המקצועית שליד איגוד השמאים. הקביעה של הוועדה המקצועית - שמנתה שלושה שמאים - היתה כי ירידת הערך בגין נזקי התאונה היא בשיעור של 13.5% משווי הרכב, כלומר 17,131 שקל, ולכך יש להוסיף 10% בגין התיקון הלקוי - כלומר עוד 12,690 שקל. ובסך הכל, ירידת ערך של 23.5%.

בפסק הדין קבע השופט כי הערכת ירידת הערך של ויקטור עידן "מנותקת מהמציאות, והפער בינה לבין חוות הדעת של מומחי הענף מצביעה על כך שאין לחוות הדעת הזו כל ערך. ועוד הוסיף בפסק הדין כי "העובדה שעברו ארבע שנים מיום התאונה ועד למכירת הרכב, שבהן ירד ערכו כגלל השימוש בו, מעידים שחוות הדעת של ז'ורבסקי (9%) היתה כמעט מדויקת ביום שניתנה, בהתחשב בכך שגם המומחים קבעו ירידת ערך גבוהה רק ב-4.5%. אשר למוסך, קבע כי בגלל התיקון הלקוי נגרמה לרכב ירידת ערך של 10% (12,690 שקל), ואם העבודה היתה מתבצעת במיומנות ובמסירות, לא היתה נגרמת ירידת ערך נוספת. מאחר שערכו של הרכב ביום מכירתו היה 96,200 שקל, הפיצוי הראוי הוא של 10% מסכום זה - 9,620 שקל.

בסופו של יום, ובניכוי הסכומים שקיבלה מחברת הביטוח, תפוצה איילת דרבסקי ב-8,200 שקל על-ידי מוסך מרום צמרת, שגם ישלם לה 20% מסכום זה כשכר טרחת עורך הדין.

אלא שזה לא כל כך פשוט. מרום צמרת אמנם יפצה, אבל יקבל את הכסף ממוסך הפחחות שביצע את התיקון הלקוי. אברהמי יישא גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 15%. השמאי ז'ורבסקי, שיצא כאמור "חלק" מהתביעה, יפוצה בסכום של 4,000 שקל על-ידי בעלת הרכב, כשכר טרחת עורך הדין שלו.

ועכשיו? שלב הערעורים כמובן. שכן בעלת הרכב טוענת כי בפסק הדין נעשו טעויות, אשר גרמו לטענתה לכך שלא תפוצה על מלוא ההפסד הכספי שנגרם לה.