כל הזמן פַאן עם רועי בר-נתן

רועי בר-נתן נמצא על המסך שלנו כבר עשור, ותמיד בתוך דמות. פעם היתה זו פריצי, פעם רבקה מיכאלי, ופעם הקואוצ'ר שולץ. בחצי השנה האחרונה הוא בתפקיד עצמו. אולי גם בתפקיד חייו. התוכנית "מה נסגר?" בהנחייתו, שמפיקה חברת My TV, הולכת וצוברת תאוצה. מה שהחל בתור הזנב של מהדורת שישי בערוץ 10, הפך לתוכנית בפני עצמה, המשודרת פעמיים בשבוע וזוכה לאחוזי צפייה נאים ביחס לערוץ.

רועי בר-נתן בתוכניתו. "ההתבוננות שלנו - זה כל הסיפור" (צילום: ערוץ 10)

"זה לא מובן מאליו וזה מאוד משמח אותי" הוא מספר בראיון ל- ynet תוך כדי הכנת ארוחת צהריים הכוללת פירה דלעת וערמונים. "לקח לנו זמן להבין את העניין, לדעת איך להתבונן על זה בדיוק. אני לא יכול לגמרי לשים את האצבע על מה הופך את התוכנית להצלחה. יש מאחוריה המון מחשבה וצוות נפלא. מעין כת קטנה שעושה את הדברים בשמחה", הוא מוסיף.

אבל בוא נודה, זה לא מקורי. "The Soup" של !E וגם לנו כאן ב-ynet יש את און דה רקורד .

"לא מדובר באיזה פטנט שלא היה פה בארץ. ארז טל עשה את זה ב'רק בישראל' כבר לפני עשור. כל הקונפסט של 'לא נגענו' זה דבר עתיק יומין. השאלה היא איך עושים את זה. ההתבוננות שלנו על הדבר הזה - זה הסיפור".

כל הזמן זה פאן

בר-נתן מספר על תהליך העבודה השבועי, שלמרות החיוכים על המסך, אינו קל בכלל. "יש חוליה די מבריקה של אנשים שיושבים וצופים במשך כל היום בטלוויזיה. כך אנחנו מכסים את רוב לוח השידורים. שחר סגל שעובדת איתי, העורך שלנו אפק יבניאל ואני יושבים יומיים בבית, צופים בקטעים ומקשקשים עליהם. משם יוצאות גם הבדיחות".

סוג של לייב בלוגינג.

"בהחלט. לפעמים אני אומר לעצמי שיש לי מזל. לא תמיד קורה שאתה נקלע לזירה כזו שכל הזמן זה פאן. אנחנו בוכים מצחוק. אחרי זה כבר מאוד קל לכתוב את זה. מזל שיש את שחר".

איך אתה מרגיש בחליפת המנחה? בלי דמויות מסביב?

"לא חשבתי על זה, זו הפעם הראשונה שאני עושה דבר שכזה. זה נחמד, ואני מנסה לעשות את זה מינימליסטי וחסכוני. זה לא הומור הפאות. אני אוהב את זה ואשמח לעשות זאת שוב, אבל כרגע נוח לי נורא בדבר הזה, שדורש חוסר מאמץ. נעים לי באזור הזה".

"פוליטיקה? אפילו איזי-פארק לא יצא לי מזה"

בר נתן (33) החל את הקריירה שלו עוד כשהיה בן עשר בסרט הקולנוע "אל עצמי", המבוסס על ספרה של גלילה רון-פדר. את לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר לאמנויות ובהמשך התגייס ללהקה צבאית.

בר-נתן בתפקיד רבקה'לה. "אשמח לעשות זאת שוב" (צילום: יוני המנחם)

מאז שחרורו הספיק להשתתף בתוכניות הומור ונונסנס בטלוויזיה, לדובב תוכניות וסרטים, לקחת חלק במחזות זמר, להנחות פסטיגלים, לשיר ואפילו לשלוח יד לפוליטיקה.

עשית המון, אבל תמיד נדמה כאילו כל פרויקט מצליח שאתה לוקח בו חלק - נעצר בסופו של דבר.

"נכון, היה את 'שבוע סוף' ואת 'שולץ', אבל אני מרגיש שב'מה נסגר' אני מצליח לנשום. זה דבר שגדל באופן טבעי. אין איזה ערימת לחצים לפה או לשם. זה דבר שנותנים לו להבשיל, ובעיקר משמח אותי לדעת שיש לזה חיים".

נפתחו לך העיניים? יש שאיפות נניח לטוק שואו?

"לא. ממש לא. זה אזור חדש בשבילי, שדורש מיומנות. אני נמצא היום בערוץ מאוד מוצלח שעובדים בו קבוצת אנשים עם רצונות, שאיפות והמון יצירתיות. אני מנסה להביא את עצמי למקום שבו אני במיטבי. יש כל הזמן דיבורים בכמה חזיתות, אבל אין לי שום בשורה שאפשר להיאחז בה כרגע".

פזלת לפוליטיקה בעבר, יש סיכוי שנראה אותך יושב במועצת העיר?

"אני לא באמת איש פוליטי. היה איזה צומת שלרגע זה היה נראה לי חינני. אני מכיר את ראש העיר אז הצטרפתי למפלגה שלו, אבל מקום עשירי ברשימה, לא משהו ריאלי. גם לא יצא לי מזה כלום. אפילו לא איזי-פארק.

גם אם היינו זוכים בעשרה מנדטים, מסופקני אם הייתי יושב במועצת העיר. אולי הייתי מתעסק בענייני תרבות. אני לא חושב שאני מאוהב בפוליטיקה".

אז במה אתה כן מאוהב?

"אני מופיע בערב של שירי גזוז עם טלי אורן, גורי אלפי והדורבנים. גם דני סנדרדון מצטרף אלינו מדי פעם. אנחנו קלישאה של שחקנים שאוהבים לשיר וזה כיף לנו. יש שם את אותם הרכיבים של 'מה נסגר' - כאילו לקחו דף קשר של כמה אנשים ואמרו להם 'בימי רביעי שבו ותשחקו'. חוץ מזה אני מאוהב גם בדלעת ערמונים שאני עובד עליה כרגע. מקווה שתצא מעדן דלישסיאי".