לא נכנעת: המשטרה מסרבת לכייל מכשירי אכיפה
הזרוע האוכפת זוכה לסיוע מצד פרקליטות המדינה, בשאלת הצורך בכיול מכשירי אכיפה שונים לפני השימוש בהם. לטענתה, אם המשטרה תחוייב בכך, תפגע יכולתה לאכוף את החוק
הדרישה לכייל את מכשירי אכיפת המהירות במעבדה מוסמכת היא "סתמית ולא מבוססת". כך טוענת פרקליטות המדינה בפני בית המשפט העליון, בערעור שהגישה בעניין זיכוי נהגת שנתפסה עוברת על המהירות המותרת. הנהגת זוכתה בבית משפט מחוזי, לאחר שטענה כי המצלמה שמדדה את מהירותה לא כוילה במעבדה מוסמכת, ולכן לא ניתן להרשיע בעזרתה.
- נשפטים על עבירת מהירות? תלוי מי השופט
- המשטרה: מכשירי האכיפה אמינים
- "המשטרה מתעלמת מבית המשפט"
- בית המשפט: ממצאי הממל"ז לא אמינים
בפרקליטות המדינה אומרים כי טענת הנהגת אינה מבוססת על ראיות או בדיקות, וכי אם תידרש המשטרה לעמוד בחובת הכיול, תיפגע משמעותית יכולתה לאכוף את החוק - ולא רק בתחום התעבורה. בסיכומים שהוגשו לבית המשפט העליון, מסבירים בפרקליטות כי "בדרישה החדשנית (לכייל את מכשירי האכיפה, ש.ה) יש משום הכבדה בלתי סבירה על יכולת האכיפה של המשטרה בעבירות מהירות, וקרוב לוודאי שאף בעבירות אחרות, לרבות פשיעה חמורה".
"מה הסיכון ששוטר מימון לא ישים לב לבעיית תקינות?" (צילום: קובי קואנקס)
טענה נוספת שהעלתה הפרקליטות, היא כי אין זה מתקבל על הדעת ששוטר יבצע מדידת מהירות בלתי-סבירה באמצעות מכשיר אכיפה: "מהו גודל הסיכון ששוטר מיומן, המפעיל מד מהירות 'פגום' שכויל במעבדות המשטרה, יקבל קריאה המגדילה את מהירות הנסיעה האמיתית של נהג בעשרות אחוזים, וכל זאת מבלי שישית לבו לקיומה של בעיה בתקינות המכשיר?".
"הנחות לא בדוקות וספקולציות"
בסיכומים שהגישו לבית המשפט העליון, מפרטים בפרקליטות שורת טענות ארוכה נגד החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי הבדיקות שעורכת כיום המשטרה למכשירי האכיפה שלה "אינן בבחינת כיול, ואינן מהוות תחליף לכיול". טענה מרכזית של הפרקליטות נוגעת לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון, לפיהן מכשירי אכיפת המהירות של המשטרה נהנים מ"חזקת אמינות".בפרקליטות מזכירים שבית המשפט העליון פסק בעבר כי "הממל"ז (מד לייזר, ש.ה) אמין ומדויק כל עוד הוא מופעל 'על-פי הנחיות היצרן ולאחר ביצוען של הבדיקות השגרתיות', ואין זכר לדרישה נוספת הכוללת 'כיול' ב'מעבדה מורשית', שהוא הרבה מעבר להנחיות היצרן". בפרקליטות גם מציינים כי עמדה דומה הביעו שופטי העליון בעניין מצלמת המהירות ("מולטנובה").
בפרקליטות מוסיפים כי דרישת כיול למכשירי אכיפה, אינה מקובלת כיום במדינות אחרות: "גם בבתי משפט זרים אומץ העיקרון כי הנטל הרובץ על התביעה הוא אך להראות כי מכשיר המדידה תוחזק והופעל על-פי הנחיות המשטרה ו-או בהתאם להנחיות היצרן". לשיטת הפרקליטות, "תנאי לחזקת האמינות הוא קיום הנחיות היצרן ונוהלי המשטרה - ולא מעבר לכך".
את הדרישה לכייל את מכשירי האכיפה במעבדת חיצונית ומוסמכת דוחים בפרקליטות בתוקף, ואומרים כי אין לה כל ביסוס מדעי. לטענתם, הנהגת שזוכתה "בחרה להעלות בבית המשפט טענה סתמית ולא מבוססת, לפיה כיול במעבדות המשטרה בשילוב בדיקות תקינות בשטח ההפעלה, אינם מבטיחים קריאות מדויקות". עוד נטען כי הנהגת "לא ביצעה בדיקה כלשהי כדי להראות שהכיול שמבצעת המשטרה עלול לגרום להרשעת חפים מפשע".
אם יקבל בית המשפט העליון את הדרישה לכייל את מכשירי האכיפה, חוששים בפרקליטות מפני לא פחות מאנרכיה משפטית: "'חזקת האמינות' תתפוגג מעתה כל אימת שנאשם יאתר 'מומחה' כזה או אחר, שמוכן לחתום על חוות דעת תיאורטית, המושתתת על הנחות לא בדוקות וספקולציות, בדבר 'פגמים אפשריים' במכשירי מדידה".
"אין מכשיר מדידה שאינו סוטה"
אל הערעור שהגישה המדינה הצטרף לאחרונה צד נוסף: נהג שנתפס במהירות של 119 קמ"ש בקטע שבו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש. עורך הדין המייצג אותו, אילון אורון, טוען כי יש להפריד בין אמינות המכשירים ותקינותם. "יש לבצע הבחנה ברורה בין הקביעה שהמכשיר אכן הינו מכשיר אמין, אשר יכול ליתן מדידת מהירות מדויקת, לבין הצורך בכיולו".את טענתו זו מבסס עו"ד אורון על דבריהם של עדים מומחים בבית המשפט המחוזי מרכז, לפיהם "אין מכשיר מדידה שאינו סוטה... בכל ההסכמים הבינלאומיים המחייבים כיול תקופתי, מביאים בחשבון שמכשירי מדידה סוטים עם הזמן, גם אם היו מושלמים בזמן הייצור".
עו"ד אורון גם מתייחס בספקנות לטענות המשטרה בעניין הפגיעה הקשה של דרישת הכיול בפעילויות האכיפה. "האם בדיקת הכיול במעבדות חיצוניות אחת לתקופה, תגרום לפגיעה אנושה בעבודתה של המשטרה? ההיפך הוא הנכון. ביצוע בדיקת כיול אחת לתקופה תסייע בידי רשויות האכיפה להעמיד לדין את אותם אלו שאכן ביצעו את עבירת המהירות המיוחסת להם".
למעשה, עו"ד אורון טוען כי טוב תעשה המשטרה אם תכייל את כל מכשירי האכיפה שהיא מפעילה, ולא רק את "אקדח הלייזר" או את מצלמת המהירות. "על הרשות לנהוג כמנהג קבע ולבצע בדיקות כיול לכלל מכשירי האכיפה. בכך תנוח דעתנו כי כאשר יורשע אדם בעבירה שסומכת ידה על מכשיר מדידה, אותו מכשיר אכן אמין ומכויל - ורק אז תוכח אשמתו מעל לכל ספק סביר".
"המשיב נפטר לעולמו זכאי"
העתירה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט העליון, היא עוד פרק בסיפור שהחל למעשה כבר ב-1996, אז נתפס עמיקם לוין ז"ל, נוהג במהירות של 78 קמ"ש בקטע כביש שבו המהירות המותרת היא 60 קמ"ש. במרץ 2010 דחה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ערעור שהגישה המדינה נגד זיכויו, וקבע כי מאחר שמכשיר האכיפה שמדד את מהירותו לא כויל, אין להסתמך על ממצאיו.בעקבות הכרעת בית המשפט המחוזי הגישה הפרקליטות ערעור ראשון לבית המשפט העליון, ובו ביקשה לבטל את זיכויו של לוין. אלא שבאוקטובר אשתקד נפטר לוין, והערעור שהוגש בעניינו בוטל. השופט אליקים רובינשטיין כתב ב-27 באוקטובר כי לפי חוק סדר הדין הפלילי, "'נפטר אדם, ייפסק כל הליך פלילי נגדו'... המשיב (עמיקם לוין) נפטר לעולמו זכאי".
לאחר ביטול ההליך בעניינו של לוין ז"ל, הגישה הפרקליטות את הערעור הנוסף, בעניינה של הנהגת - אורנה דריזין.
לפנייה לכתב/ת 
"כיול יגרום לפגיעה אנושה בעבודת המשטרה?"
צילום: עידו ארז
