דו"ח: עניים בישראל חולים פי 5 יותר בסוכרת
על פי נתונים של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות חל שיפור באיכות הטיפול שניתן בקופות החולים בארץ - יותר מתחסנים נגד שפעת ומבצעים בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות - אך האוכלוסיות החלשות עדיין לוקות יותר בסוכרת ובאסתמה
חל שיפור במרבית המדדים המעידים על איכות הטיפול בקופות החולים, כך עולה מנתונים שנאספו על כשבעה מיליון אזרחי ישראל במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שמתפרסמים היום (ה'). עם זאת, עדיין ישנם פערים לרעת האוכלוסייה שבמצב כלכלי-חברתי נמוך.
הפרויקט, בניהול המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, בדק 38 מדדים שונים המעידים על איכות הטיפול בקופות החולים במגוון תחומים בשנים 2007-2009.
הנתונים מראים, בין היתר, שיפור בשיעור ההיענות להתחסנות נגד שפעת ושיפור בהיקף התיעווד של מדידות גובה ומשקל בקרב ילדים ומבוגרים, כצעד ראשון לזיהוי ולטיפול בהשמנה. עם זאת, בשיעור חולי הסוכרת המאוזנים לא נצפה שיפור וכך גם בפערים: אוכלוסיות חלשות חולות בסוכרת בשיעור הגבוה כמעט פי חמישה מיתר האוכלוסייה וחולות באסתמה בשיעור הגבוה פי 2.5.
הדו"ח מפלח את האוכלוסייה לפי גיל, מין ומצב כלכלי, כאשר כ-10% מהאוכלוסייה, בהם מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי ומשפחות מרובות ילדים - שהם בעלי פטור מתשלום השתתפות עצמית בקופת החולים - הוגדרו כאוכלוסייה חלשה.
נבדקות פחות בממוגרפיה
במרבית המדדים עולה כי האוכלוסייה החלשה נבדקת יותר בקופות החולים (משקל וגובה, מדידת לחץ דם, חיסונים נגד שפעת) וברוב המקרים שיעור רכישת התרופות והשימוש בהן בקרב אוכלוסייה זו אינו נופל מכלל האוכלוסייה. כך למשל בנוגע לרכישת סטטינים, חוסמי בטא ותרופות נוספות לחולי לב. עם זאת, רכישת תרופות מניעה לאסתמה למשל נמוכה בכ8% בקרב אוכלוסייה חלשה.
מהנתונים עולה עוד כי בשנות המעקב נרשם שיפור של 7% בשיעור הנשים המבצעות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד והוא מגיע ל-68%, כאשר נשים מאוכלוסיות חלשות מבצעות את הבדיקה בשיעור הנמוך ב-4% מיתר האוכלוסייה.
שיעור המבצעים בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, הנעשית אחת לחמש שנים, גדל ב-5% ועומד על 27%, כאשר 20% נוספים ביצעו בדיקת קולונסקופיה. אוכלוסיות חלשות ביצעו את הבדיקה לגילוי דם סמוי בשיעור מעט גבוה יותר.
עוד נמצא כי בשנים 2009-2007 לא נצפה שיפור באיזון הסוכרת. 48% השיגו איזון טוב של רמת הסוכר בדם ו-13% היו לא מאוזנים (יתר החולים השיגו איזון ברמת ביניים). עם זאת, חל שיפור באיכות הטיפול בחולי סוכרת: יותר חולים חוסנו נגד שפעת, יותר הגיעו לאיזון ברמת הכולסטרול וביצעו יותר בדיקת שתן.
עדיין: אי אפשר לדעת איזו קופה טובה יותר
"נתוני הדו"ח מציגים בדיקה רצופה ושיטתית של מדדי איכות במגוון תחומים של רפואת הקהילה ומשום כך הם מאפשרים לבחון באופן מקיף את העשייה בתחומים אלה. הנתונים בדו"ח זה יאפשרו למקבלי ההחלטות לעצב תמונה מקיפה ויסייעו להם לקבל החלטות מושכלות בתחום חשוב זה של מערכת הבריאות", ציינה פרופ' אורלי מנור, יו"ר מנהלת תכנית המדדים מהאוניברסיטה העברית והדסה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כתב בפתח הדו"ח כי "התוכנית הלאומית מספקת לציבור ולקובעי המדיניות מידע על איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים ובכך תורמת לשיפור השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל. משרד הבריאות שיזם את הפיכת התוכנית לתוכנית לאומית ימשיך ויתמוך בהרחבתה גם בשנים הבאות. בעתיד ייבחנו תחומים נוספים של רפואת קהילה, כמו גם היבטים אחרים של איכות הטיפול ובכלל זה זמינות ונגישות".
הדו"ח התפרסם לראשונה בשנת 2004, אולם לפני ארבע שנים חלו שינויים במנהלת הדו"ח והוצאתו הופסקה עד שנת 2007.
אף שהדו"ח מיועד לבחון את איכות הטיפול הניתן בקופות החולים, לא מתפרסם מידע לציבור שממנו ניתן להסיק באיזו קופה ניתן הטיפול האיכותי ביותר, זאת משום שחלק מהקופות התנו את השתתפותן בפרויקט בחיסיון הנתונים. עם זאת, לאחרונה פסק בית המשפט כי על משרד הבריאות לפרסם את הנתונים, בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע.