נכסי הנדל"ן של חז"לינו
מה משותף לפיקדון פק"מ, מס מע"מ, פעילות פח"ע, וגם סס"ל לבן? בכולם יש כפילות מילולית, אך האם היא תמיד מיותרת? מדור בלשנות כלכלית עושה סדר בתסמונת התָּיָ"מ המיותר
כותרת המשנה של הטור מהשבוע שעבר כללה את השאלה "איך קרה ששם אחד מייצג מוצר חלב ונכס נדל"ן יוקרתי?". המגיב רוני זרק לי כפפה - לכתוב על צירופים כמו 'נכס נדל"ן', שיש בהן ראשי תיבות וחזרה מפורשת על אחת המילים: במקרה הנ"ל, ראשי התיבות נדל"ן כבר כוללים את המילה "נכס". אותו מגיב נתן גם דוגמה נוספת - פעילות פח"ע (פח"ע בלשון צה"לית – פעילות חבלנית עוינת).
הרימותי את הכפפה. את הדוגמאות אספתי בעזרתם האדיבה של חבריי בפייסבוק, ובדקתי את כל הצירופים בגוגל, שנאמר – גיגלת ומצאת תאמין. האינטרנט אינו מקור מהימן לעברית תקנית, אלא אם כן מדובר באתר האקדמיה ללשון העברית. אבל מכיוון שמדע הבלשנות עוסק בתיאור השפה ולא בתיקון השפה, זהו מקור מצוין לבדוק מה קורה באמת בשטח.
לתופעה הכללית של חזרה על דברים, קוראים בשם היווני טָאוּטוֹלוֹגְיָה (טאוטו = זהה, לוגוס = דיבור). למשל הביטוי 'מס הבלו' הוא טאוטולוגי, כי בלו הוא מס. כנ"ל חנות מכולת וחנות כל-בו. גם הביטוי 'פעילות חבלנית עוינת' הוא טאוטולוגי, אלא אם כן מישהו יודע על פעילות חבלנית אוהבת. טאוטולוגיה מתקיימת הרבה פעמים במילים שאולות: ב'מחשבי PC', למשל, ראשי התיבות PC מציינים personal computer, ולכן לצרף את המילה 'מחשבים' לראשי התיבות PC וזוהי טאוטולוגיה.
בלשנות בלתי שיפוטית
ביטוי 'נכס נדל"ן' וגם ב'פעילות פח"ע' זהו סוג מסוים מאוד של טאוטולוגיה, שבו יש חזרה על מילה מתוך ראשי תיבות. באנגלית קוראים לתופעה RAS Syndrom - שם שמסביר את התופעה וגם מגדיר אותה (לאוהבי היוונית: לתופעה קוראים הומולוגיה או אוטולוגיה, והצירוף הוא הומולוגי או אוטולוגי). RAS הם ראשי תיבות של Redundant Acronym Syndrom, ולכן המילה Syndrom בסוף הצירוף היא מיותרת. הבלשן הצעיר והמבטיח יובל פינטר טבע בבלוג "דגש קל" את המקבילה העברית תָּיָ"מ מיותר, כאשר תי"מ הוא ראשי תיבות של תסמונת ייתור מיותר. וה"מיותר", כמובן, מיותר. האם גם ה-'מיותר' בתוך הרשת"ב מיותר? נחזור לשאלה בסוף.
תחום הכלכלה מספק דוגמאות נפלאות לתסמונת התי"מ המיותר: פיקדון פר"י, פיקדון פק"מ ודומיהם, בנק בל"ל, מס המע"מ, פרויקט פר"ח, המזכ"ל הכללי, עמותת על"ם - ושימו לב - גם מטבע מט"ח. כאדם פרטי התפלצתי, אבל מיד חזרתי לגישה הבלשנית הבלתי שיפוטית ואמרתי איזו דוגמה נאה.
תסמונת הת"ימ המיותר קיימת, כמובן, גם באנגלית, למשל כספומט הוא ATM – רשת"ב של automated teller machine, אבל רבים קוראים לו – ATM machine. לקוד אישי קוראים PIN – רשת"ב של personal identification number, אבל ברוב המקומות יבקשו להקליד PIN number. למקבילה (בערך) של מספר תיק ניכויים, קוראים ITIN number. נכון – ITIN הם ראשי התיבות של Individual Taxpayer Identification Number.
תסמונת התי"מ המיותר נפוצה מאוד בצה"ל - מן הסתם כי זהו מגזר שמרבה להשתמש ברשתב"ים. הדוגמה המפורסמת ביותר היא סס"ל לבן. הסס"ל כבר מזמן אינו סרט סימון לבן דווקא, ויש גם סס"ל אדום, סס"ל צהוב וכו'. ויש גם מג"ד הגדוד, עיטור על"ה (עיטור לוחמי המדינה), בסיס בה"ד 8, פול פזצט"א ועוד.
בגלל ריבוי הרשתב"ים בצה"ל, לפעמים קשה עד בלתי אפשרי להימנע מתי"מ מיותר, כמו בצירוף מב"ס הבה"ד (מפקד הבסיס של בסיס הדרכה אינו תמיד המפקד המקצועי), מ"פ הפלס"ר (מפקד פלוגת הסיור) ועוד.
בז'רגון הדתי מצינו, בנוסף ל-תובב"א (תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן), גם תובב"א אמן, וגם תובב"א אמן ואמן - עד שלוש פעמים אמן. ובנוסף למוהר"ר (מורנו ורבנו הרב רבי) מצינו גם מוהר"ר הרב – שזה ארבע פעמים רב. ויש גם ארגון אמ"י וארגון האצ"ל, מתנדבי מח"ל ולוחמי הלח"י, נוער הנח"ל, מפלגת מפא"י, ואם לא הבנת עד עכשיו מה זה תי"מ מיותר - זה זבש"ך.
שלושה סוגי רשת"ב
כמו כל דבר בצה"ל, ראשי תיבות מתחלקים לשלושה סוגים: מה ההבדל בין הנה"ח, ח"פ ומע"מ? מי שקרא את הרשת"בים הנ"ל בקול רם הבין מיד:
הנה"ח הם ראשי תיבות גרפיים בלבד. העין רואה הנה"ח והפה, או המוח, קורא "הנהלת חשבונות". ב-'ח"פ', קוראים ממש את ראשי התיבות, כלומר את שמות האותיות: חי"ת-פ"א. המצויים בתחום יודעים שמדובר בחברה פרטית. מע"מ היא כבר מילה בפני עצמה, כמו נדל"ן, מעו"ף ודו"ח. לראשי תיבות שנקראים כמילה עצמאית קוראים נוֹטָרִיקוֹן או נוֹטְרִיקוֹן. בטור הזה, למשל, אני משתמשת בנוטריקון רשת"ב, שהוא פחות נפוץ מראשי התיבות הגרפיים ר"ת, כי הוא זורם יותר בקריאה.
תסמונת התי"מ המיותר מתרחשת רק ברשת"בים מהסוג השני והשלישי, כלומר אלה שלא קוראים אותם במפורש. בצה"ל אפשר למצוא את מ"פ הפלוגה, ובתחום הכלכלי חברות כמו חברת ח.פ.ת - חברה לפיתוח ותשתיות בע"מ. הסיבה לכך שאין תי"מ מיותר ברשת"בים מהסוג הראשון - הסוג הגרפי בלבד, הוא שבאמת קוראים את כל המילים (=התיבות).
בנוטריקונים כמו נדל"ן, צה"ל ואג"ח, בחלק מהמקרים הדוברים יודעים מה עומד מאחורי ראשי התיבות אבל זה לא נמצא בתודעה שלהם בזמן הדיבור, ובחלק מהמקרים בכלל לא בטוח שהם יודעים. למשל אקי"ם, אצ"ל וש"ג ('אגודה לקימום ילדים מפגרים', 'ארגון צבאי לאומי' ו'שוטר גדודי' בהתאמה). לכן לפעמים הדובר מרגיש צורך להוסיף, לפני או אחרי, מילה שמתארת את ראשי התיבות: ארגון האצ"ל, אגודת אקי"ם ('ארגון אקי"ם' הוא טאוטולוגיה, אבל לא תי"מ מיותר). סיבה אחרת, וקשורה, יכולה להיות שהרשת"ב הפך למילה בפני עצמו, והדובר כלל אינו חושב עליה כעל רשת"ב אלא כעל מילה עצמאית.
הצירוף קיבל חיים משלו
אז האם נכס נדל"ן הוא דוגמה לתָּיָ"מ מיותר? בעיניי לא, מכמה סיבות. ראשית, אמנם במקור הנוטריקון נדל"ן הכיל את המילה "נכסי", אבל הוא כבר מזמן הפך למילה עצמאית, שאף מהווה בסיס לגזירות מילים אחרות, כמו נדל"ניסט ו-נדל"ני. בתחום הנדל"ן יש סוכני נדל"ן, עסקות נדל"ן, וכן - גם נכסי נדל"ן.
שנית, בניגוד ל"עמותת על"ם", שהיא "עמותת עמותה לנוער במצבי סיכון" ואכן יכולנו בקלות להוריד את "עמותת" ולהישאר עם "עמותה לנוער במצבי סיכון", הביטוי המקורי "נכסי דלא ניידי" מתייחס לנכסים ברבים. "נכס דלא ניידי" בתרגום לעברית יהיה "נכס שאינם ניידים". הגיוני? לא ממש. אפשר אולי לומר "נכס דלא נָיֵד", אבל זהו ביטוי שאינו קיים בעברית, וגם אי אפשר להוסיף לו עכשיו את מילת התואר "יוקרתי". "נכס דלא נייד יוקרתי"? "נכס יוקרתי דלא נייד"?
הסיבה העיקרית לכך שהמילה "נכס" אינה מיותרת (ולכן זה אינו תי"מ מיותר), היא שהמונח נדל"ן הפך לשם קיבוצי - כלומר מציין סוג של נכסים. 'יש לי נדל"ן' יכול להיות נכס אחד או עשרות נכסים. כדי לציין יחיד או רבים, חייבים להוסיף מילה שתסמן את המספר (רבים או יחיד). והמילה הטבעית ביותר כאן היא נכס. נכס נדל"ן הוא אחד, נכסי נדל"ן הם רבים, ובא לציון גואל.
הוא הדין במתנדבי מח"ל, בלוחמי הלח"י, ולהבדיל - בפעילות הפח"ע. מח"ל - מתנדבי חוץ לארץ - הוא שם של תופעה, לח"י – לוחמי חירות ישראל – הוא שם של ארגון. כדי להתייחס לאנשים שמקיימים את התופעה או את החברים בארגון, צריך לפרק את הנוטריקון - לוחם חירות ישראל, מתנדב חוץ לארץ, או לחזור על המילה שמציינת את הבודדים: לוחם לח"י, מתנדב מח"ל. הפח"ע, כמו הנדל"ן (מבחינה בלשנית!) כבר קיבל חיים משלו, והפך לתחום שיש בו פעילי פח"ע, ארגוני פח"ע, פיגועי פח"ע, וגם פעילויות פח"ע.
ושאלה שנותרה פתוחה: האם המילה "מיותר" ב"תסמונת ייתור מיותר" היא מיותרת? לאור ההסברים האחרונים, נראה שלא: במקרים כמו מס המע"מ או מ"פ הפלוגה הייתור הוא באמת מיותר. אבל במקרים כמו נכס נדל"ן, פעילות פח"ע וש"ג גדודי, הייתור אינו מיותר, כי ללא הייתור המשמעות הייתה שונה.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות, איראן הקדומה ומגילת אסתר במסגרות שונות.
לפנייה לכתב/ת 
