מה עושים עם הכסף שנרוויח בחופש הגדול?
כשליש מהילדים מעל לגיל 11 מקבלים דמי כיס, ואלפים מהם עובדים בחופשת הקיץ על מנת להרוויח מעט כסף. על אלו מתווספות המתנות הכספיות בחגים ובימי הולדת. מה עושים עם הכסף? הכי גרוע לשמור אותו בבית. שאמא תשמור? גם לא מומלץ. דווקא להפקדה בבנק יש גם ערך חינוכי וגם ערך כספי ואפילו מניות זה לא מילה גסה
החופש הגדול כבר החל ואלפים מבני הנוער צפויים לעבוד בחופשת הקיץ. מלבד דמי הכיס, אותם מקבלים כשליש מהילדים מעל לגיל 11, לא מעטים עובדים גם בחגים ובימי שישי על מנת להרוויח מעט כסף. אל כל אלו מתווספים המתנות הכספיות בחגים ובימי הולדת, שמסייעות לילדים לצבור סכומי כסף נאים או להוציא סכומים דומים על בילויים והנאות.
התקופה בה אנו מקבלים דמי כיס, היא תקופת מפתח לגבי העתיד הכלכלי שלנו, ואם נלמד להסתדר עם הכסף במהלכה, בעתיד נוכל להתנהל חכם יותר עם הכסף שלנו.
אחת האסמכתות בישראל בתחום חינוך ילדים ונוער היא מיכל דליות, יועצת משפחתי ומנחת התכנית "סופר נני" . שאלתי אותה בנושא ילדים וכסף, והיא ציינה שעלינו לזכור כי ילדים צעירים לא יודעים להעריך את מחיריהם של המוצרים, אלא רק יודעים שבאופן כללי הם עולים כסף, ושצריך לבקש אותם מאמא. ילדים לא מבינים את משמעות השכר ואת הקשר שלו למחיר, ופעמים רבות חושבים שאם יש כסף בארנק זה אומר ש"יש לנו מספיק כסף".
דמי כיס הם דרך נהדרת ללימוד הקשרי שכר אלו, ויש להם מספר מטרות: חינוך הילד לתודעה צרכנית, חינוך לאוטונומיה, מודעות ליוקר המחיה, חינוך לגבולות ותחושה של בגרות ולכן מתן דמי כיס חשוב ומשמעותי להשכלתו הכלכלית של הילד.
הנוער העובד והחוסך
החופש הגדול מספק לילדים ולנערים הזדמנות להרוויח יותר מדמי הכיס הרגילים, וללמוד להתנהל עם תקציב רחב יותר מבעבר. כך למשל, עומרי, בן ה-15, מתכנן לעבוד בחופשת הקיץ הקרובה, בנוסף לדמי הכיס בגובה 50 שקל אותם הוא מקבל מדי שבוע.
בחודשיים וחצי של עבודה יצבור עומרי למעלה מ-5,000 שקל. הוריו של עומרי, רוצים שהוא לא יוציא את כל רווחי עבודתו ודמי הכיס שלו על בזבוזים ושטויות, ותוהים כיצד לגרום לו להבין את ערכו של הכסף.
אחד הדברים החשובים ביותר להבנה הוא שקיים הבדל פסיכולוגי בין כסף שניתן לנו ללא מאמץ לכסף שעבדנו קשה עבורו. לבני נוער קל יותר לבזבז את דמי הכיס מאשר את הכסף שעבורו עבדו שעות ארוכות, במקום להנות מהחופשה, וכאשר יש בידם סכומים גדולים יחסית הם מתחילים לחשוב על האפשרות לחסוך חלק מהכסף, במקום להשתמש בו לצריכה עצמית.
בתי הספר מלמדים אותנו המון דברים, אך התנהלות וידע כלכליים הם לא חלק מתוכנית הלימודים. מסיבה זו, על ההורים ללמד את הילדים כיצד להתנהל עם הכסף, איך לחסוך אותו וכיצד לתכנן את מה שהם עתידים לעשות עם הסכום המכובד שיפול בחלקם.
תחילה, עלינו לדעת כמה כסף מתוך הסכום שנקבל, ישמש אותנו לצרכינו השונים. בכדי לעשות זאת, עלינו לנהל רישום של ההוצאות הצפויות, ולהעריך על סמך הוצאות העבר איזה סכום אנו מוציאים בחודש. אם ברצוננו לקנות פריט יקר כגון קונסולת משחק או מחשב חדש, עלינו להקצות עבורם כסף. לשם כך אנו צריכים להשוות מחירים ומפרטים, ולמצוא את הפריט המשתלם ביותר עבורנו. לאחר שעשינו זאת, נוכל להוריד גם את העלות שלו מסך כל הכסף אותו אנו צפויים לקבל.
מתחת לבלטות, אצל ההורים או בבנק?
לאחר עשינו זאת נותרנו עם סכום הכסף שיכול ללכת לחיסכון, וכעת עלינו להחליט האם להשאיר אותו בבית בתוך תיבת חסכון או לפתוח עבורו חשבון בנק. השארת הכסף בבית, היא כמו השארת חפיסת שוקולד בביתו של אדם בדיאטה, וקל להתפתות להשתמש בכסף ברגעי משבר וצורך, לכן זה לא מומלץ. השארת הכסף אצל ההורים מאפשרת להם לשלוט על החשבון ולספק הכוונה, אך מצד שני היא מפחיתה מהעצמאות הכלכלית הניתנת לבן העשרה.
לעומת שתי האפשרויות הראשונות, פתיחת חשבון בנק מספקת לנו שני יתרונות בולטים – הכרה של המערכת הבנקאית לבן הנוער, וחיסכון שאינו נזיל ונגיש מדי.
לפני שניגשים לבנק, על ההורים לשבת עם הילדים ולתת להם הסבר על התוכניות הבנקאיות השונות, על גובה הריבית שאנו עשויים לצבור בכל תוכנית ועל נקודות היציאה של כל תוכנית. אם החלטנו לפתוח חשבון בנק, כדאי להסביר לנער אילו עמלות צפויות לרדת מהחשבון שלו, כיצד ניתן להקטין אותן, והאם ניתן להתמקח אודותיהן. אנשים רבים סובלים מחרדה בכל הקשור להתנהלות מול הבנק, אך כאשר אנו הולכים עם בן העשרה יחד לפתוח חשבון, מסבירים לו את המשמעויות של המושגים הכלכליים ומראים לו שניתן לנהל דיאלוג נינוח עם הבנקאי, אנו מקטינים את הסיכוי לפיתוח חרדה דומה אצלו.
אם לילד יכולת איפוק גדולה והוא מעדיף לחסוך מאשר לבזבז, מומלץ להציע לו להשקיע באחת מתוכניות החיסכון לטווח רחוק. כלל נחמד לחשב תוך כמה זמן הכסף שלי יכפיל את עצמו הוא "כלל 72": קחו את המספר 72 וחלקו אותו בריבית השנתית שתוכלו לקבל בתכנית החיסכון, לדוגמא אם הריבית בתכנית החיסכון 4% , תכפילו את כספכם תוך 18 שנה. כלומר אם תשימו 1,000 שקל היום בעוד 18 שנה יהיו לכם 2,000 שקל ואם הריבית תהיה 6% הכסף יכפיל את עצמו תוך 12 שנה וכך הלאה.
חשיפה לשוק ההון - אפשרות מעניינת
כאשר מציגים לבן העשרה את תוכניות ההשקעה השונות, באפשרות ההורים לחשוף את הילד גם לשוק ההון ולהשקעה בו. אחת הדרכים הנהדרות לעשות זאת מבלי לסכן את כספו של בן העשרה היא ליצור השקעת דמה, שבה אנו בוחרים מניה או קבוצת מניות שנראית לנו מבטיחה, ומבצעים אחרי התנועות שלה מעקב יומיומי, על מנת לראות מה והאם הרווחנו. ההדמיה מסייעת לנו ללמוד את עקרונות ההשקעה בשוק ההון מבלי לחוות את שנאת ההפסד הגלומה בנו, ומבלי לסכן באמת את כספו של הנער.
בבנקים רבים ניתן לקבל כרטיס בנקט בלבד, שאינו כולל מסגרת אשראי. כרטיס זה יכול לשמש את הילד בכדי למשוך כסף מהחשבון בעת הצורך, אך הוא מונע ממנו את האפשרות להוציא יותר משקיים בחשבון. למשיכה באמצעות בנקט יש יתרון נוסף. מכיוון שהיא מראה לנו במדויק כמה כסף נותר בחשבון, אנו נזהרים במשיכה שלנו ומושכים פחות מאשר לו היינו לוקחים שטרות מתוך תיבת החסכון בבית. אפשרות נוספת היא להגביל את גובה המשיכה המותרת בבנקט, כך שלא יווצר מצב בו הכסף נמשך מהר מדי ובכמות גדולה מדי בכל פעם.
חשוב לנהל עם הילד מעקב שבועי אודות ההכנסות וההוצאות שלו, ולפעול במסגרת של תקציב מוגדר. בצורה זו ההורים מעבירים לילד אחריות על התקציב, אך מוודאים שהוא מצליח להתנהל כצפוי. ובנוסף מלמדים אותו את הכלים להתנהלות כלכלית נכונה בעתיד. כמו כן חשוב שההורים ישארו כמוטב בחשבון, על מנת לוודא שהכל מתנהל כשורה.
על אף שנראה כי ילדים בגיל ההתבגרות אינם ששים לשוחח עם ההורים כלל, חוסר הידע שלהם בנושא זה מאפשר ליצור ערוץ תקשורת בין ההורים והילד, ולהשתמש בו על מנת לספק כלים לעתיד. בכדי להבטיח שבני הנוער יתנהלו נכון כלכלית, על ההורים לשמש דוגמא, להפחית את חוסר הודאות והחששות מהמערכת הבנקאית.
הכותב הוא מנכ"ל חברת יבולים (מקבוצת מבטח-סיימון) המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
