הקוטג': האוצר פעל בניגוד להמלצות דו"ח שהזמין

מינוי הצוות הממשלתי לבחינת הפתרונות השונים להוזלת מוצרי החלב אינו הפעם הראשונה שבה פתרון זה עולה על הפרק. בדיקה שערך "כלכליסט" מגלה כי כבר בשנת 2005 הוקם צוות דומה, אשר בחן את שוק החלב לעומק, והיטיב לחזות שנה אחר כך את ההשלכות העתידיות של הסרת מוצרים מפיקוח. אלא ששנה לאחר מכן בחרה הממשלה להתעלם ממסקנות הניתוח והוציאה שורה של מוצרי חלב מפיקוח.

• לכל הידיעות אודות סערת הקוטג'
  

בניתוח, שהגיע לידי "כלכליסט" ונכתב על ידי החברה הפרטית לייעוץ כלכלי אפלייד אקונומיקס, העריכו כי עקב גמישות ההיצע הנמוכה והריכוזיות הגבוהה של שוק החלב יש להותיר מוצרים שונים - ובראשם קוטג' 5% - בפיקוח. בראש הצוות עמד איש העסקים ומי שהיה בעבר בכיר במשרד האוצר רן קרול, שמונה על ידי שר האוצר ב־2005 בנימין נתניהו במטרה לבחון את הפיקוח על מוצרי החלב.

בדו"ח שנמסר לצוותו של קרול על ידי החוקרים, בראשות פרופ' צבי אקשטיין, ד"ר שלומי פריזט ושי לינדנר, נטען כי בשוק הקוטג' קיימת ריכוזיות גבוהה, גמישות מחירים נמוכה וקושי ביבוא בשל חיי מדף קצרים. אנשי אפלייד העריכו, כי קיימת סבירות נמוכה לכניסת מתחרים נוספים לשוק. לאור זאת, הם הציעו להותיר את הקוטג' 5% בפיקוח, אך לוותר על הפיקוח על קוטג' 9%. ממשלת אולמרט, בראשות השרים הממונים בזמנו - שר האוצר אברהם הירשזון ושר החקלאות שלום שמחון — התעלמה מההמלצה.

בדומה לקוטג' הציעו המחברים להוציא מפיקוח חלב 1% אך להותיר את הפיקוח על חלב 3% — שיחסום עליית מחירים אפשרית של החלב דל השומן. המלצה דומה ניתנה גם לגבי גיל 3% ואשל 4.5%. למרות זאת, כל המוצרים האלה נותרו בפיקוח. מנגד, ביוני 2009 הוצאו מפיקוח מוצרים שאותם המליצו באפלייד להשאיר, דוגמת השמנות המתוקה והעמידה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ההחלטה להוציא את הקוטג' מפיקוח התקבלה בשל פוטנציאל התחרות הרב שהיה בשוק. דו"ח אפלייד המליץ להשאיר את הקוטג' 5% בפיקוח, אך ציין כי יש לבחון הוצאתו בהמשך".

שרת החקלאות אורית נוקד מסרה: "יש להחזיר באופן מיידי את מחיר הקוטג' לפיקוח, ולבחון החזרתם של מוצרים נוספים. יש לשקול גם הוספת נציג ארגון הצרכנים לוועדת הפיקוח".

נוקד הוסיפה כי "יש לקבוע בצו חובת דיווח על רווחיות המחלבות בכל הנוגע למוצרים שיצאו מפיקוח במהלך העשור האחרון".