לפני גזר הדין: הנאשם שהרג בקסדה ביקש סליחה
אלמנתו של אלי איפרגן ז"ל סיפרה בבית המשפט על החיים ללא בעלה: "אני מתעוררת בכל בוקר ומקווה שזה חלום. הילדה הגדולה מפחדת לדבר ולא יוצאת מהבית". כשהנאשם ביקש סליחה, עזבו בני משפחת המנוח את אולם בית המשפט
שי סגן, שהורשע בהריגת אלי איפרגן ז"ל במהלך קטטה מחוץ למועדון בתל אביב, ביקש היום (א') סליחה ממשפחתו של ההרוג. בתגובה יצאו בני משפחתו של איפרגן בהפגנתיות מהאולם, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. האחות השכולה אמרה: "אם הסליחה שלך היתה מחזירה לי את אחי המנוח, הייתי מקבלת אותה". גזר הדין יינתן בשבוע הבא.
היום החל שלב הטיעונים לעונש במשפטו של סגן. מטעם התביעה עלו להעיד האלמנה ענבר איפרגן ואחותו של אלי, גלי תירם. ענבר סיפרה על החיים אחרי הטרגדיה: "אני מתעוררת בכל בוקר ומקווה שזה חלום. הילדה הגדולה מפחדת לדבר ולא יוצאת מהבית. אלי השאיר תינוקת שלא יודעת מי זה אבא שלה. אני לא יודעת איך אמשיך לגדל את הילדים בלעדיו. החלל שהוא השאיר הוא גדול מאוד".
האחות סיפרה: "אלי, מעבר לזה שהיה אבא טוב ובעל למופת, היה אח טוב. תמיד היה לו חיוך על הפנים. הוא טיפל באמא שלי שעברה אירוע מוחי. הייתי מאוד קשורה לאלי. גדלנו ביחד כמו תאומים. לי באופן אישי הוא מאוד חסר. אני מגיעה בכל שבוע לבית העלמין. קשה לי להיפרד מהקבר. אני הולכת לישון מוקדם מאוד, מקווה שהוא יבוא לי בחלום".
התובעת מטעם פרקליטות מחוז תל-אביב, עו"ד ספי ברא"ז-יונג, דרשה לגזור על סגן עונש של יותר מ-10 שנות מאסר. "מדובר באחד ממקרי ההריגה המיותרים, העצובים והבלתי ניתנים להסבר", היא אמרה. "המנוח נפל והתבוסס בדמו, והנאשם המשיך במעשיו והמשיך לתקוף עם הקסדה את חברו של המנוח שהובילה בנס, לא לחבלה קשה. הגיעה העת להחמיר עם אותם נאשמים שקוטלים חיים בכלים שנועדו לפגוע. קסדה אינה שונה מכלי נשק קר אחר".
בני משפחתו של איפרגן בדיון. "החלל גדול מאוד" (צילום: עופר עמרם)
עו"ד אלי כהן, המייצג את סגן, ביקש שלא לגזור עליו עונש חמור. "אין אחד בעולם הזה, שאינו מצטער על מה שקרה. הנאשם, כבר ברגעים
הראשונים כשהבין שהמכה הזו גרמה לנזק חמור, בכה במקום וביקש סליחה". הסנגור הוסיף: "מאז המקרה הנאשם נמצא תחת השגחה והתפלל מדי יום, חודש ימים, להחלמתו של המנוח. כשנודע שהוא נפטר, הועבר להשגחה ואפשר היה להבין שאינו מתכוון לחיות".
הוא הוסיף, כי לא היתה לו כוונה להרוג. "הכוונה היתה לתקוף את המנוח ולא מעבר לזה. יש משמעות לכך שמדובר במכה אחת ותו לא. המכה לא היתה במלוא העוצמה".