אספנים בשקל: פריטי קולנוע שהיינו רוצים

בשבוע שעבר ערכה האספנית הוותיקה דבי ריינולדס מכירה פומבית של מאות פריטים שנלקחו מסטים של סרטים הוליוודיים. בין השאר הוצעו למכירה השמלה של אודרי הפבורן מ"גבירתי הנאווה" (3.7 מיליון דולר), כיסוי הראש של אליזבת טיילור מ"קליאופטרה" (100 אלף דולר), הגיטרה של ג'ולי אנדרוז מ"צלילי המוזיקה" (140 אלף דולר) ומעל לכולם שמלת הרכבת התחתית המתנפנפת של מרילין מונרו מ"חטא על סף ביתך", שנרכשה ב-4.6 מיליון דולר. 

• רוצים לקרוא עוד על קולנוע? כנסו לפייסבוק שלנו
  

לנו, כתבים צנועים ב-ynet, אין מספיק מזומנים כדי לרכוש פריטי ממורביליה יקרים שכאלה, אבל גם אנחנו יכולים לחלום עליהם אצלנו בכספת, בארון הבגדים או תלויים על הקיר. אלו הבחירות שלנו, ומה שלכם? 

שרי רוצה את החליפה של פרינסס ליה

לפני זמן רב-רב, בגלקסיה רחוקה-רחוקה, הייתה נסיכה מגניבה-אש, אשר בעורקיה זורם דם כחול של אבירי ג'דיי. למי שלא מכיר, לפני נטלי פורטמן, היתה אחת, קארי פישר, שהפכה לאייקון אופנה מלכותי כלל-יקומי, כפרינסס ליה בטרילוגיית מלחמת הכוכבים של ג'ורג' לוקאס.

פרינסס ליה. בשמלה לבנה ושתי צמות

היא נצרבה במוחי בעיקר בזכות הבגד אותו עטתה על גופה, אותו הייתי יורשת בכיף: שמלה עשויה ממעין גלונים של בד נשפך כגלימה-אפלטונית-חללית בהשראת המיתולוגיה היוונית, לצד חיתוכים יפנים נקיים, באווירה לבנה במיוחד של שבועות, או להיפך - של בית משוגעים. הפרינססה, אישה לא-פרייארית בעולם של גברים מצילי עולמות, לא שכחה להתאים לבגד את הלוק - לוק סקייווקר סטייל:

תספורת צמות המגולגלות לצד הרקות כשל נערת אמיש, לצד ערדליים לבנות ורכות שמשלימות את התמונה של אצולה כוכבית אמיתית. ואם היו נותנים לה (או לי), את האקססוריז הכי נוצץ בגלקסיה לסגור את הפינה, ברור שהייתה בוחרת להאיר על כל הצחור הזה, באור ירקרק נאוני, של חרב-האור (Lightsaber) על בטרייה, תוצרת טייוואן. הכל בשביל הלוק.

שרי שביט

אור רוצה את הסקייטבורד של מייקל ג'יי פוקס

כשראיתי בפעם הראשונה את החלק השני של "בחזרה לעתיד" והסקייטבורד המעופף (Hoverboard) נחשף, ידעתי שכשאהיה גדול, יהיה לי בדיוק כזה. וגם לא איכפת לי שיהיה ורוד, כמו של מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס, שברגע של מצוקה, לקח קורקינט מעופף מילדה קטנה, שבר אותו והפך אותו לסקייטבורד).  

מייקל ג'יי פוקס עם ה-Hoverboard. אז מה אם הוא ורוד

ידעתי שיהיה לי אחד כזה בדיוק כמו של מרטי כי בסרט, הוא וחברו הקשיש דוק נוסעים בזמן לשנת 2015. אי שם בתחילת שנות התשעים לא היה לי שמץ של ספק, שעד אז כבר אוכל לקנות את הסקייטבורד המעופף בכל חנות. אבל הנה מתקרבת לה אותה שנה במהירות ולא נראה שאנחנו קרובים לפיתוח טכנולוגי מגניב כל כך כמו ה-Hoverboard.

חבל נורא. אז אולי אצליח לקנות את אותו סקייטבורד ורוד ומקורי של מרטי. אני אשמור אותו בארון זכוכית נעול על מדף גבוה בסלון, אשוויץ לכל מי שיבוא לבקר ולא ארשה לאף אחד לגעת. כשכולם ילכו, אני אוציא אותו משם, אשים מוזיקה ברקע, אניח את הסקייטבורד על הרצפה, אדרוך עליו, אעצום עיניים ואדמיין.

אור ברנע

אמיר רוצה את האקדח של הארי המזוהם

לפני יותר מדי שנים, אי שם באייטיז, הייתי ילד כאפות, די ביישן - כשהחברים היו משחקים ברופא וחולה, אני הייתי אוסף ג'וקים בתוך צנצנת, כשהם היו משחקים בחוץ כדורגל, הייתי צופה בטלוויזיה (בשחור-לבן); וכשהם היו מתקוטטים במגרש החניה, אני הייתי לוקח אקדחי פלסטיק מארגז הצעצועים שלי, טוען אותם בתחמושת בדיונית מהסרטים, ומתחיל לקפוץ, לזחול ולתפס על הקירות. ובהשראת צ'אק נוריס, הגיבור שלי דאז, הייתי גם יורה - כדי להרוג (בכאילו כמובן). 

גדול יותר, טוב יותר. הארי קלהאן והמגנום 44 שלו

וכדי להרוג צריך את הנשק האולטימטיבי ומצאתי אחד כזה בסרטי "הארי המזוהם". זהו המגנום 44 של קלינט איסטווד - האקדח הכי עוצמתי בעולם לדבריו. מיד צירפתי אותו לארסנל הדמיוני שלי ולחצתי על ההדק ששחרר חלום בהקיץ. היום כבוגר, מלאכת הקטל כבר לא עושה לי את זה, אפילו לא בדמיון. בניגוד לג'וקים, כלי נשק די מרתיעים אותי.

ובכל זאת, לו רק היה בידי אותו כלי משחית נוצץ, הייתי מוציאו ממגרת התת מודע, אל זו המציאותית שבשולחן. מדי פעם, כשאף אחד לא רואה, בוודאי הייתי שולף אותו ולוחץ על ההדק שישחרר חלום בהקיץ בדיוני: כן, פעם לפני יותר מדי שנים, הייתי ילד.

אמיר בוגן

לירון רוצה את חליפת הלטקס של קאטוומן

לרוב בגדים של גיבורות על תמיד חשופים וצמודים מדי. פעורי פה ומזילי ריר, הצופים (וגם הצופות) בוהים באין אונים בחיטובי הגיבורה. לא משנה כמה היא גברים היא תכסח, עם הבגדים האלה היא אובייקט מיני, וזהו. והנה, קם ועלה ב-1992 גילום קולנועי חי ושורט של גיבורה אחת, שהצליחה להוכיח שאפשר להיות סקסית עד כאב, וגם להיות יעילה. 

לטקס סקסי במיוחד. מישל פייפר כקאטוומן

חליפת הלטקס של קאטוומן (Catwoman) בגילומה של מישל פייפר ב"באטמן חוזר", היתה הדוקה, מאוד. אבל, בשל העובדה שהיא עטפה את כולה, בלי מחשופים ושסעים, האמנתי שהיא מסוגלת לעשות פליק פלאקים ולחבוט במי שבא לה, גברים לרוב, בלי שתצטרך לעצור ולסדר את החזייה מחדש.

החומר הסינתטי אולי לא מאוורר, אבל לא נראה שזה הפריע לה. השילוב של בגד פטישסטי על דמות שמשתמשת בנשיות שלה כדי להפגין כח, ולא להיכנע לתכתיבים ששיגעו אותה ביום יום, גורם לחליפה שלה להיות מושכת יותר מכל בגד אחר. נכון, כנראה שלעולם לא אעז או אהיה מסוגלת להיכנס לתוכה, אבל גם הימצאותה אצלי בארון תספק לי מקור של נחמה.

לירון סיני

רן רוצה את המשקפיים של חכם חנוכה

לא בטוח אם ניתן לצפות בסרט "חגיגה בסנוקר" מבעד למשקפיים העבות של חכם חנוכה, אבל לבטח אין טעם כבר לצפות בו בלעדיהם. הדמות האגדית, אותה גילם זאב רווח, חכם חנוכה (או אם תרצו רבי חנוכה בן משה הלוי), זכורה בין השאר בגלל הלבוש: ז'קט ארוך ומחוייט, כובע חסידי וכמובן משקפיים, שדומים יותר לתחתית של בקבוק ערק.

חכם חנוכה והמשקפיים (הפוסטר של "חגיגה בסנוקר")

אין ספק כי שוויו של פריט האספנים הזה יכול לעלות על מאתיים ג'ובות, אותן קיבל חכם חנוכה בתמורה לשידוך של עזריאל ויונה, בתו של הרב.

את מאתיים הג'ובות, כפי שחנוכה קורא להן, הוא נתן כמתנה מיד אחרי שקיבל אותן מיעקב שמש (שגילם את רבי יוסף שמש).

אם אצליח למכור את המשקפיים של ה"אבו ארבע", אתרום את הסכום לעשיית הסרט "חגיגה בסנוקר 2". שכולנו כל כך רוצים שהוא ייצא. וגם אם לא, תמיד אפשר למצוא להם שימושים אחרים: זכוכית מגדלת, או תחתית לצ'ייסרים או פשוט משקפי ארבע ממד לצפייה בקולנוע.

רן בוקר

ואיזה מזכרות קולנועיות הייתם אתם רוצים לעצמכם? תקבקו במרץ.