הצעת חוק: חרם על ישראל ייחשב לעבירה פלילית
הצעת החוק מעוררת התנגדות רבה בקרב גורמים האמונים על חופש הביטוי וזכויות האזרח. חברת הייעוץ חיסונים פיננסים ביצעה מחקר בנושא והגיעה למסקנה שהסיכון הקיים מצד חרם כלכלי על צמיחת המשק הישראלי הינו מינורי ומוגבל ביותר
ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דנה אתמול (ב') בהצעת החוק של חברי כנסת מסיעות הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס, לפיה השתתפות בחרם על מדינת ישראל תיחשב לעבירה פלילית. הצעת החוק, שמעוררת התנגדות רבה בקרב גורמים האמונים על חופש הביטוי וזכויות האזרח, כוללת צעדים חריפים כגון מתן אישור לשר האוצר לפסול גוף שהתחייב שלא לרכוש סחורה בשטחים מהשתתפות במכרז ממשלתי, ומתן הרשאה לבתי משפט בישראל להטיל קנסת כספיים על מי שקרא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על המדינה.
לצד הביקורת הרבה שנשמעת מצד האגודה לזכויות האזרח ובמכון הישראלי לדמוקרטיה, כנגד ההשלכות של החוק הזה על חופש הביטוי, קיימת גם ביקורת רבה מצד גורמים כלכליים, הטוענים כי חברי הכנסת מפריזים בהערכתם את הנזק שנגרם למשק הישראלי כתוצאה מחרמות.
סיכון מינורי
חברת הייעוץ חיסונים פיננסים ביצעה מחקר בנושא והגיעה למסקנה שהסיכון הקיים מצד חרם כלכלי על צמיחת המשק הישראלי הינו מינורי ומוגבל ביותר. חיסונים פיננסים טוענת שיש להבדיל בין חרם כלכלי שמפעילות מדינות, שהאפקטיביות שלו גבוהה יותר אך הסיכון שהוא יוטל על ישראל נמוך ביותר, לבין חרם של ארגוני צרכנים וועדי עובדים כאלה ואחרים, שהאפקטיביות שלו נמוכה.
"חרם כלכלי על ישראל לא יוטל בעצרת האו"ם ואף אינו מצוי כלל על הפרק", כותב מנכ"ל חיסונים פיננסיים, ד"ר אדם רויטר. "כמו כן לא עומד להיות חרם שיובל על ידי מדינות, מלבד אלה שבין כה וכה אינן סוחרות איתנו. מכאן, שההובלה תהיה אצל ארגוני צרכנים וועדי עובדים כאלה ואחרים, בארצות שונות, שהאפקטיביות של פעילותם והצלחותיהם הייתה מאז ומעולם נמוכה למדי".
רויטר מציין את העובדה המעניינת, כי ארה"ב הינה המובילה העולמית, מזה כבר כמעט 100 שנה, בהטלת חרמות כלכליים על מדינות רבות. "האפקטיביות של החרמות הכלכליות הללו - נמוכה מאד בדרך כלל. מתי קרה שמשטר נפל או מדינה שינתה את החלטותיה האסטרטגיות כתוצאה מחרם כלכלי?! אפילו באותו מקרה יחיד בהיסטוריה העולמית המודרנית, של דרום אפריקה, שבו חרם כלכלי בינלאומי עזר להפיל את משטר האפרטהייד, תנאי הבסיס היו ייחודיים, מכיוון שרוב אזרחי אותה מדינה, קרוב ל-90% מהם (שחורים, צבעוניים וגם לבנים), תמכו בחרם הבינלאומי הזה ורצו בהפלת המשטר".
השורה התחתונה של המחקר שערכו כלכלני חיסונים פיננסיים, אשר כלל בדיקה מקיפה של אתרים אנטי ישראליים ושיחות עומק עם גורמים במשרד החוץ, היא שמבנה המשק הישראלי הופך אותו לחסין יחסית מול חרמות.
"הייצוא של ישראל מובל על ידי אלפי חברות"
"הייצוא של ישראל מובל על ידי אלפי חברות, בענפים שונים ומגוונים ביותר, חברות בעלות פיזור רב ביותר, שוקי יצוא מגוונים מאד, חברות שהבולטות הבינלאומית שלהן נמוכה וחלקן הינן בכלל חברות בנות של חברות בינלאומיות זרות", כותב רויטר. "היכולת של ארגונים שונים לסמן מטרות ישראליות רבות ולהפעיל עליהן חרם צרכנים יעיל, כמעט ואינה קיימת".
לדבריו, ענפי יצוא ישראליים עם רגישות מסוימת לחרם, מצויים בעיקר במוצרים ושירותים שארגוני צרכנים זרים מסוגלים לסמן כמטרות קלות: תיירות נכנסת, פירות וירקות ארוזים, מוצרי טיפוח, יינות וממתקים. "חברות ישראליות בענפים אלה עובדות, כל השנים, במדינות שונות תחת השפעות שליליות כאלה ואחרות של אנטי ישראליות ואנטישמיות וגם מפסידות עסקאות עקב כך".
למרות הדברים הללו, רויטר ממליץ לחברות ישראליות לנקוט בצעדי זהירות, לפתח מוצרי נישה שקשה למצוא להם תחליף ולמקד את הייצוא במדינות "אדישות לחרם", כגון מדינות דרום מזרח אסיה. כמו כן, הוא מציע לממשלת ישראל להכריז על חרמות כלכליים כעל אקט ממלחמתי ולהגיב עליו בהטלת סנקציות כלכליות על הרשות הפלסטינית. "לישראל יכולת עצומה לפגוע בכלכלה הפלסטינית, ואין כל סיבה שמדינת ישראל תשב בשקט כאשר הפלסטינים עושים כמיטב יכולתם לפגוע בנו".
אך המחקר שערכו בחיסונים פיננסיים מצטרף לביקורת שנשמעת מצד המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לזכויות האזרח ביצירת חזית איתנה נגד החוק החדש שמקדמת הועדה לחוקה ומשפט. אם ההשפעה של חרמות כלכליים על כלכלת ישראלית היא מינורית – מדוע יש צורך בחוק כה מחמיר שעשוי להפוך כל חברה שלא רוצה לקנות מוצרים מהשטחים לחשודה בעבירה כלכלית שדינה נידוי ממכרזים ממשלתיים? האם בעקבות העברת החוק במליאה יתחילו חברות לרכוש מוצרים שיוצרו בשטחים רק כדי להציג את "ניקיון כפיהן" בפני ממשלת הימין? ספק אם מדיניות שכזו היא תשובה הולמת לחרמות הפוגעים בחופש הכלכלי של יצואנים מישראל.
סנקציות לסוחר עם מדינות אויב
במקביל לכך, ועדת חוק חוקה ומשפט אישרה אתמול (ב') צו המורה גם על נקיטת סנקציות כלכליות למי שיסחור עם מדינות אויב. לבקשת שר המשפטים, יעקב נאמן, אישרה ההוועדה, בראשות ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), צו לתיקון חוק הלבנת הון, המגדיר כי גם רווחים שהופקו בסחר עם אויב יחסו תחת החוק.
משמעות הדבר היא שבנוסף לעבירה הפלילית של סחר עם אויב, יישפט מעתה אותו אדם גם על הרווחים שהפיק מאותן עסקאות.
יו"ר הוועדה, לקידום הסנקציות נגד איראן במשרד ראש הממשלה, שוקי פרידמן, אמר בוועדה כי "הצו הינו המשך להחלטת הממשלה מאתמול להרחבת הסנקציות הכלכליות כנגד איראן".
הממשלה קבעה בין היתר כי תוגבל התקשרות המדינה עם חברות הסוחרות עם איראן. לצורך קידום הסנקציות תכריז מדינת ישראל על איראן וגופים הקשורים אליה כגורמי אויב.
אישור הצו, עם או בלי קשר הגיע כחודש לאחר פרשת האחים עופר, שספינות של חברת בת שבבעלותם נראו עוגנות באיראן. הפרשה שעוררה גלים רבים ודיונים שונים בכנסת גררה גם ויכוח ציבורי וביקורת נוקבת על כך שהחוק כיום איננו מרתיע די ובנוסף קיימת פרצה בחוק הנוגעת להיעדר סעיף המנמק ומגדיר מה צפוי למי שיעבור על החוק בקשר לעסקיו.
בפנייה של שר המשפטים, נאמן לרותם נכתב: "בהתאם לסעיף 33 א' לחוק איסור הלבנת הון ולאחר אישור קיום התייעצות עם השר לביטחון פנים, אודה לאישור ועדת חוקה להתקנת הצו המצורף".
"הצו שאושר הבוקר" אומר יו"ר וועדת חוקה, ח"כ דודו רותם (ישראל ביתנו) "המוסיף סחר עם אויב לחוק איסור הלבנת הון, הוא עוד נדבך חשוב במאבק בסוחרים עם מדינות אלה, תהיה זאת איראן או כל מדינת אויב אחרת. חשוב שיהיה כלי נוסף בנוסף לזה הפלילי שיפגע כלכלית במי שמפיק רווחים מסחר זה".
לפנייה לכתב/ת 
