גן "לאתיופים בלבד": "הילד בקושי יודע עברית"

גן "ירושלים של זהב" בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, לא נראה מבחוץ שונה במאומה מיתר הגנים בעיר: הוא צבעוני מאוד, עם חצר משחקים מטופחת, ארגז חול ומגלשות. אך בעוד שביתר הגנים ניתן למצוא ילדים מכל העדות והמגזרים, הרי שכאן לומדים רק יוצאי אתיופיה. בדיון אתמול (ג') בכנסת, הטילו הרשויות את האחריות על ההורים שלא רוצים לשלוח את הילדים לגנים הרחק מהבית, אך הם מפנים אצבע מאשימה דווקא כלפי שכניהם: "כנראה שההורים בראשון לציון חושבים שלבן זה טוב ושחור זה לא טוב".

"הילד שלי בן 5 ואמור שנה הבאה לעלות לכיתה א', אבל הוא בקושי יודע עברית כי הוא כל הזמן מדבר עם החברים שלו באמהרית", אמר בצער הורה לאחד הילדים בגן. אמא לילד אחר הוסיפה: "זה מעליב מאוד שהילדים שלנו לא משחקים עם ילדים אחרים בשכונה. אנחנו כולנו ישראלים, אבל במקום לחיות ביחד, אנחנו עושים הפרדות של אתיופים לבד וותיקים לבד".

ההורים בגן. "בהתחלה נעלבנו, אבל כבר התרגלנו" (צילום: אייל פישר)

בשכונת רמת אליהו פועלים כעשרה גני ילדים בהם לומדים מאות מילדי השכונה, אך חרף מאמצי העירייה ליצור אינטגרציה ולפרוץ את גבולות ה"גטאות", עדיין פועלים בה שני גני ילדים, "קול הפעמון" ו"ירושלים של זהב", בהם רשומים רק בני המגזר האתיופי.

לפי הנתונים שהוצגו בדיון שנערך בנושא בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, הגנים האלו אינם כה יוצאי דופן. בסך הכל, בשנת הלימודים תשע"א נרשמו במערכת החינוך 42,998 תלמידים ממוצא אתיופי, שהם כ-1% מכלל התלמידים. עם זאת, ברחבי הארץ פועלים יותר מ-100 גני ילדים ובתי ספר שבהם יוצאי

 אתיופיה מהווים למעלה מ-50 אחוז מגוף התלמידים. מתוכם ישנם עשרה גני-ילדים ובית-ספר יסודי אחד שבהם לומדים ילדים ממוצא אתיופי בלבד.

דו"ח חדש של מרכז המחקר של הכנסת, שהוצג בדיון, ייחס את התופעה גם לעובדה כי העולים מאתיופיה נוטים להתרכז באותם אזורי רישום למוסדות החינוך, וכן לפנות לזרם הממלכתי-דתי ובמיוחד לפנימיות דתיות.

אולם בגן "ירושלים של זהב" מעלים ההורים תהייה אחרת: מדוע ילידי הארץ לא רושמים ילדיהם לגנים המזוהים עם העדה האתיופית? "בהתחלה נעלבנו מזה שיש בגן רק ילדים אתיופים, אבל כבר התרגלנו", הודה אחד ההורים, שסיפר כי בעבר דווקא ניסו להלחם בתופעה, אך ללא הצלחה. "כנראה שככה זה פה בישראל, האתיופים תמיד לבד".

"ילד מרגיש זר בתוך המדינה שלו"

"עצוב שבשנת 2011 אנחנו צריכים להתמודד עם אפליה קשה ואטימות של תושבים שלא רוצים שהילדים שלהם ילמדו וישחקו עם בני הקהילה האתיופית", ציינה חברת מועצת העיר ראשון לציון, הבטם מקונן. "בסופו של דבר אנחנו נמצאים באותה מדינה, ועם שעבר את השואה אסור לו להיות גזען. אנחנו צריכים לגלות סובלנות ורגישות לאחר ולשונה מאיתנו".

הפגנה למען שילוב התלמידים האתיופים (צילום ארכיון: גיל יוחנן)

לדבריה, הבעיה המרכזית היא השילוב החברתי הלקוי. "כך נוצר מצב בו ילד עולה לכיתה א' כשהוא חלש בעברית, וכמעט ולא מכיר את החברה והתרבות הישראלית", הוסיפה מקונן. "הוא מרגיש זר בתוך המדינה שלו".

יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ דני דנון (הליכוד), הדגיש בדיון בכנסת כי "מדובר בתופעה שאסור להשלים עמה. למרות ההשקעה הרבה של המורים וההנהלות בתלמידים, ולמרות ההישגים הלימודיים והחברתיים – הרי שלטווח הארוך זהו נזק לעולים ולחברה הישראלית". דנון הורה למשרד החינוך להקים ועדה מקצועית

בשיתוף ועדי ההורים והרשויות המקומיות, שתגבש בתוך ארבעה חודשים המלצות לגבי הדרכים למגר את התופעה עד שנת הלימודים תשע"ג.

בעיריית ראשון לציון ציינו בתגובתם כי "מדובר בסוגיה שמעסיקה אותנו מאוד. הריכוז הזה נוצר בשל העובדה כי רבים מתושבי השכונה הם יוצאי אתיופיה והם רושמים את ילדיהם לגנים בסמוך למקום מגוריהם. מזה שנתיים וחצי עושה העירייה מאמץ אדיר לשכנע הורים בשכונה לשלוח את ילדיהם ללמוד בגן מחוץ לשכונה על מנת למנוע מצב זה, ואנו שמחים שאנו נוחלים הצלחה מסוימת.

בעירייה ציינו כי במסגרת הפרויקט, בשנת הלימודים הנוכחית הוסעו 71 מילדי השכונה לגנים מחוץ לשכונה. לדבריהם, המהלך יימשך גם בשנת הלימודים הבאה, וכן ייעשה מאמץ להפוך את "ירושלים של זהב" לגן על-אזורי בעל תכנים מיוחדים שימשכו ילדים מכל רחבי העיר.

במשרד החינוך הבהירו בתגובה: "שיבוץ תלמידים במוסדות חינוך הינו באחריות ובסמכות הרשות המקומית, על פי חוק. מבדיקה אל מול הרשות המקומית עולה כי הרשות מאפשרת להורים לרשום את ילדיהם לכל גן אחר בשכונה או ביישוב, כדי שקליטת התלמידים תהיה אינטגרטיבית ומאוזנת.

"יצוין כי המצב נוצר בשל עדיפות ההורים לרישום ילדיהם לגנים בקרבת מקום מגוריהם", הוסיפו במשרד. "בשנתיים האחרונות נסגרו שני גנים באותה שכונה, בהם למדו רק תלמידים בני העדה האתיופית, וכיום לומדים התלמידים בגני ילדים מחוץ לשכונה. המשרד ממשיך בעידוד מגמה זו".