מורחים אותנו בקוטג'

הציבור הישראלי נאנק תחת יוקר המחייה המאמיר של המוצרים הבסיסיים, שלפי השוואות בינלאומיות שפורסמו לאחרונה, גבוה בישראל לעומת רוב מדינות ה-OECD. שאיפתנו להיות "אור לגויים" קיבלה בהקשר זה כמה ביטויים שאינם "לתפארת מדינת ישראל", והצרכנים סובלים וסופגים מכות מחירים מכל עבר.

• מאבק צרכני: כל הידיעות על "סערת הקוטג'"
  

הצרכן הישראלי משול לאותו יהודי מסיפורו של י.ל. פרץ "שלוש מתנות", העובר בין שני טורי חובטים, ואלה מפליאים בו את מכותיהם: זה חובט בו בראש, זה מכה אותו בגב, וזה בברכיו. כשקמה ועולה זעקת הצרכן אל מול המכות הניטחות מכל עבר - מסרבים החובטים להפסיק וטוענים כי דרוש "פיתרון מערכתי". הם אומרים כי אם השותפים האחרים לא יחדלו להכות - גם הם עצמם לא יפסיקו. צורם להם יותר להיות "הפראיירים" היחידים מאשר להמשיך ולחבוט בצרכן. וכך נמשכת "שרשרת הסבל" של הצרכן.

מפלס חוסר הרגישות עלה מדרגה כששמענו בסוף השבוע מזהבית כהן, יו"ר תנובה, כי הדרישה שתנובה תוריד מחירים משולה "לפלסטר למחלת הסרטן". יו"ר תנובה מודה כי המחירים הם סרטן, היא גם מודה שתנובה היא אחד הגורמים לסרטן זה, אך היא לא תימנע מהמשך תרומתה למחלה, אם לא יעשו כן גם "החובטים" האחרים.

ומה על הצרכן בינתיים? מדבריה עולה כי הוא ימשיך כנראה להתענות בדילמה בין מניעת מזון בסיסי מילדיו לבין דלדול ארנקו המשפחתי, שאינו תפוח כשל בעלי מניות ומנהלים בתאגידים העסקיים. כך מדברת מנהיגת הגוף המוביל בענף משקי? הרי לו היית מפחיתה מחירים, גם שתי המתחרות היו הולכות בעקבותייך או שהצרכנים היו עוברים לרכוש את המוצרים שלך, ומכירותייך היו אפילו גדלות.

החרישו וספרו את הכסף

ההכאה על חטא של יו"ר תנובה ושל יו"ר שטראוס, לפיה הן טעו כשלא מנעו את המצב אליו התדרדר שוק החלב, צריכה להתקבל ביותר מקורטוב של ספקנות, לנוכח הרווחים האדירים שגרפו ממצב זה ושיצרו להן אינטרס ברור להמשיך להחריש ולספור את הכסף.

גם רשתות השיווק - למרות שתיקתן המתמשכת, שמשמעותה כהודאה - ידעו היטב לגזור קופון נכבד מן המחירים המופרזים ועל חשבונם של הצרכנים. לא אלה ולא אלה תיארו לעצמן כי ציבור הצרכנים בישראל יידע לתת מענה להגזמה ולהכות בחזרה. המחאה העממית האדירה שהתפתחה מיוזמה ספונטנית ומקומית של צעיר מבני-ברק, כמוה כתביעה ייצוגית של כלל אזרחי ישראל, להשבת המחירים על המוצרים הבסיסיים למיתחם הסבירות וההגינות.

כמו בסיום כל תביעה ייצוגית, היא צריכה לכלול מרכיב רציני של פיצויים לציבור הנפגע, עבור כל שנות חליבתו על-ידי התאגיד החמדן ולא להסתפק בצעדים מתקנים הצופים פני עתיד.

מן הראוי שייקבע מחיר נמוך יותר לפיקוח לשנים הקרובות, שיביא לידי ביטוי את הרווח המופרז שגרפו התאגידים בשנים האחרונות, כפיצוי לצרכנים על השנים בהן "נחלבו". הפחתה של 2 שקלים במחיר הקוטג' לבדו כתוצאה מביצוע שני הצעדים שאותם דרשה המועצה לצרכנות, תחסוך לצרכנים מאות מיליוני שקלים בשנה ממוצר זה בלבד. זה יעד שראוי להמשיך להילחם עליו, בעזרת המשך המחאה וההחרמה הצרכנית.

מאמץ קטן של כל צרכן - יניב כאן הישג אדיר לצרכנים.

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות.