אין זמן להתחתן, צריך לחנך את נשות אפגניסטן
לאביה של סקינה יקובי היה חזון. הוא התיר לה ללמוד ולא הכריח אותה להתחתן. מאז הקדישה עצמה לבניית מערך של מרכזי חינוך והכשרה לנשים, שהתחילה במחתרת, תחת הטליבאן
האישה בת ה-61 שחולשת על עשרות מרכזי השכלה והכשרה התחילה את דרכה בבתי ספר לפליטים בפקיסטן, ואז בבתי ספר מחתרתיים לילדות תחת משטר הטליבאן באפגניסטן. אחרי נפילת השלטון הרצחני ב-2001, היא פתחה עשרות מרכזים שמלמדים נשים קריאה, חשבון, תפירה ובריאות.
"כל גרוש שאני מוציאה, אני יודעת בדיוק לאן הוא הולך ואיך" (AP)
כל הנשים והילדות מחויבות לעטות כיסוי ראש כדי להראות שהן מוסלמיות אדוקות. המרכזים מעניקים את שירותיהם בחינם וישנה עדיפות לילדי אימהות שעובדות מחוץ לבית.
על אף חלומה שכל אפגני יזכה לחינוך, יקובי לא פועלת באזורים המסוכנים של המדינה כי מורים לא מסכימים להישאר שם, והיא מסרבת לעבוד עם קהילות שלא מקבלות את גישתה בטענה שבית הספר עתיד להיכשל ללא תמיכה.
על פי יקובי, עלות התוכניות עומדת על 1.5 מיליון דולרים בשנה. "כל פני שאני מוציאה, אני יודעת בדיוק לאן הוא הולך ואיך", מצהירה יקובי, המסתמכת על כספי תרומות זרות. יקובי מקווה לפתוח מרכזים בכל רחבי אפגניסטן "ושלא יהיה אף אדם שאינו משכיל או שאינו יודע לכתוב ולקרוא". אך היא מציאותית. "המציאות היא המציאות ועובדות הן עובדות. חינוך לוקח זמן, הרבה זמן".
נשים לומדות. "מי אני שיש לי חיים כאלה ולהן יש חיים כאלה?" (AP)
למזלה של יקובי, היא גדלה במשפחה שהקדימה את זמנה בכל הנוגע להשכלת נשים. אביה אמר לה שהיא רשאית להמשיך בלימודיה ככל שתרצה ואין היא חייבת להתחתן עד שתרגיש מוכנה לכך. היא מעולם לא נישאה. לדבריה, היתה עסוקה מדי בהשכלתה שלה ואז בעזרה במולדתה אפגניסטן.
"מאז שהייתי בת 12 באו אנשים וביקשו את ידי מאבי, אבל היה לו חזון", מעידה יקובי. לאחר שסיימה את בית הספר בעיר הולדתה הראט היא פגשה מתנדבת אמריקנית שהציעה לארח אותה אם תתקבל ללימודים בארה"ב. היא השלימה תואר ראשון במישיגן בביולוגיה.
נשים במרכז. "יש בוגרות שמרוויחות פי שלוש ממני" (AP)
בהתחלה חשבה להמשיך בלימודים ולהיות רופאה כדי לפעול נגד תמותת יולדות ותינוקות. אמה היתה בהריון 16 פעמים אך רק חמישה ילדים נותרו בחיים.
לבסוף בחרה בחינוך.
"אם באמת מחנכים את הנשים הן יוכלו לקיים את עצמן, לפתח את היכולת להיות מישהו", הסבירה יקובי, "תמיד הרגשתי: 'מי אני שיש לי חיים כאלה ולהן יש חיים כאלה? מהמקום הזה התחלתי לפתוח בתי ספר".
"יש לנו תלמידות רבות שעובדות היום במיזמים של האו"ם ושל סוכנות הסיוע האמריקנית", סיפרה יקובי, "הן מרוויחות פי שלוש ממני, אני אומרת להן להמשיך, לעשות עבודה טובה, אני גאה בהן".
לפנייה לכתב/ת 
