גוגל פלוס: הצצה ראשונה
איך שם ברשת החברתית החדשה של גוגל? כיף, מלא אנימציות, מהיר, אינטגרטיבי ומגניב. יצאנו לשחק קצת עם Google+ והתרשמנו לטובה. אז מתי אתם מקבלים הזמנה?
אז מה יש לנו שם? פרופילים, חברים, עוקבים, נוטיפיקציות, תמונות, פוסטים, לינקים, פרטיות, צ'ט, וניוז פיד. בקיצור, כל מה שאתם מכירים מפייסבוק, רק בלי פארמוויל.
אנשים, חברים, מעגלים, מה הולך פה?
הדבר הראשון שתתבקשו לעשות כשתיכנסו לגוגל+ (כשתקבלו הזמנה לשירות או כשהוא יפתח לציבור) הוא להוסיף אנשים שאתם מכירים. גוגל+ תציע לכם אנשים שנמצאים ברשימת אנשי הקשר שלכם בג'ימייל, מה שמקל על המלאכה. גם כשתפסיקו את תהליך הוספת האנשים ותיגשו לעמוד הראשי של גוגל+ תופיע תיבה קטנה עם אנשים שאתם מכירים ותתבקשו להוסיף אותם ל"מעגלים", הצורה שבה מנוהלים אנשי הקשר בגוגל+. הממשק פה פשוט מעולה - כיף להוסיף חברים למעגלים, שמופיעים בתור מעין חוגות טלפון ישנות.
שימו לב שלא אמרנו "חברים", המונח הפייסבוקי. בגוגל+ יש אנשים, והאנשים האלה משוייכים למעגלים שונים. אם הם לא בתוך מעגל הם לא חלק מהרשת שלכם. הסיבה שאנשים לא נקראים "חברים" היא שגוגל מבינה שלא כל מי שמחובר אליכם הוא חבר. הם יכולים להיות בני משפחה, עמיתים לעבודה, חברים מהעבודה, מורים ואפילו סתם מכרים - האלה שפגשתם במסיבה לפני שנתיים והם זוכרים איך קוראים לכם.
הוספת אנשים למעגלים היא לא פעולה דו-כיוונית כמו הוספת חברים בפייסבוק. גוגל קלעה פה בול לצרכים החדשים של גולשים ברשתות חברתיות. כשפייסבוק רק התחילה, המונח "חברים" היה מדויק כי היו לכם ברשימה רק אנשים שהכרתם טוב. עם הזמן והתרחבות הרשתות הגיעו גם בני משפחה, קולגות ואנשים שאתם לא באמת מכירים. המונח "חבר בפייסבוק" הפך להיות מונח מזלזל ולא משמעותי. אז כמו בטוויטר, שאפשר לעקוב ולהיות נעקב, כך גם בגוגל+. אתם יכולים להוסיף מישהו למעגל אבל הוא לא חייב להוסיף אתכם. החוויה של הוספת אנשים למעגלים היא כיפית, מהירה מאוד ועוזרת להשכיח מכם את העובדה שאתם עושים מטלה שבפייסבוק הייתה מייגעת מכדי לטרוח לעשות אותה.
אפשר ליצור כמה מעגלים שאתם רוצים: חברים, אנשים מהעבודה, חברים בעבודה, בני משפחה, החבר'ה הקרובים, אנשים עם דלקן, שכנים, חברים לכדורגל ועוד.
מי רואה מה?
לכל פוסט או פעילות שלכם בגוגל+ יש הגדרות פרטיות משלו, ולפני כל פרסום אתם תתבקשו להגדיר מי מהמעגלים יוכלו לראות את הפוסט. מלבד בחירה פרטנית של מעגלים, אתם יכולים להגדיר גם שכל המעגלים יהיו חשופים לפוסט, ואפילו לפרסם את הפוסט למעגלים לא שלכם (כמו "חברים של חברים") או להפוך את הפוסט לפומבי לגמרי.
באותה צורה בדיוק אתם יכולים גם לעקוב אחרי אנשים שאתם רואים כמעניינים מבלי שהם יוסיפו אתכם למעגל. אתם תראו את הפוסטים שלהם רק אם הם מפרסמים אותם באופן פומבי. זו התשובה של גוגל+ לטוויטר.
עכשיו, כשהחברים שלכם מסודרים במעגלים אתם יכולים לראות את הניוז פיד של כולם או לצפות בניוז פיד בחתך של מעגלים מסויימים ולראות עדכונים מקבוצות של אנשים.
פרסמו מה שבא לכם
גוגל+ מכילה בתוכה אפשרויות פרסום של שלל דברים - טקסט (סטטוסים, ציוצים, וגם טקסטים ארוכים יותר, בלי המגבלה הפייסבוקית שמכריחה מי שרוצה להיות בלוגר יותר מאשר סטטוסאי לרדת לזנות ה-Notes), תמונות, וידאו, לינקים וצ'ק אין למקומות. כמו בשתי הרשתות המתחרות, גם כאן אפשר לתייג אנשים בפוסטים ובכך לדאוג שזה יגיע אליהם. אפשר להגיב על כל פוסט ולעשות +1, המקבילה של גוגל לכפתור הלייק של פייסבוק.
פונקציית התמונות בגוגל+ כיפית לשימוש ומלאת אנימציה שעובדת נפלא גם על מחשבים חלשים. התהליך של העלאת תמונות קצר בהרבה מאשר בפייסבוק, הן מבחינת השלבים שצריך לעבור והן מבחינת הממשק - שלא נראה כמו חלונות של אשף עם כפתורי "לשלב הבא". משתמשים שכבר מנהלים חשבון של פיקאסה יכולים לקשר את הגלריה שלהם לגוגל+.
הרמוניה א-לה גוגל
גוגל מבינה שהכוח שלה נמצא בשירותים המלווים את מנוע החיפוש, כמו ג'ימייל. אם שמתם לב בימים האחרונים שהתפריט העליון שלכם בגוגל השתנה והפך לשחור, זה לא סתם. גוגל הוסיפה לתפריט העליון את חלונית הנוטיפיקציות של גוגל+ ואת האפשרות לפרסם סטטוס או תמונה בלי תלות באיזה שירות של גוגל אתם נמצאים (דוקס, ג'ימייל, רידר, לוח שנה, וכן הלאה). כך, כשאתם מחוברים לגוגל אתם מחוברים גם לגוגל+.
חלונית הנוטיפיקציות מתקדמת יותר משל פייסבוק בכך שהיא לא סתם מציגה רק מה חדש אצלכם; בתוך החלונית אתם רואים גם את התוכן של ההודעה (בניגוד ל-"ערן הגיב לכם גם על הסטטוס") ואתם יכולים להגיב בעצמכם - והכל מבלי לפתוח את גוגל+ בנפרד. למעשה, בזמן כתיבת שורות אלה בגוגל דוקס אנחנו מקבלים נוטיפיקציות של גוגל+ בחלונית ומגיבים עליהן מבלי לצאת מהמסמך או לפתוח חלון גוגל+ נפרד:
בתוך גוגל+ תוכלו להשתמש בשתי פונקציות פופולריות של גוגל בלי לצאת מהרשת החברתית - אימייל וצ'ט. בצד שמאל של החלון תמצאו את אנשי הקשר שלכם בצ'ט בדיוק כפי שהם מוצגים בג'ימייל. כשנכנסים לפרופיל של מישהו אפשר לשלוח לו אימייל מתוך חלונית קטנה בלי להזין את הכתובת שלו או להיכנס לג'ימייל בנפרד. את כל ההתקשרויות החברתיות אתם יכולים לנהל מתוך גוגל+.
שיחות ועידה בווידאו
גוגל+ מאפשרת שיחות ועידה בצ'ט ואפילו בווידאו. לחיצה על כפתור Start a hangout פותחת חלון חדש שבו מופיע תזרים וידאו ממצלמת הרשת שלכם ואתם יכולים להזמין כמה אנשים שאתם רוצים לשיחת ועידה ובוידאו. לא בדקנו את הפונקציה עם משתמשים מרובים, אבל בגוגל אומרים שאת התמונה המרכזית הגדולה מקבל המשתמש שמדבר או מדבר הכי חזק. אנחנו הסתפקנו בפגישה קצרה עם ויטלי:
בגירסה העברית של גוגל+, אגב, השם של Hangouts הוא "זולות". פיכס.
גוגל+ גם על סמארטפונים וטאבלטים
גוגל השיקה את גוגל+ יחד עם אפליקציית אנדרואיד ייעודית (זמינה להורדה מכאן). אפליקציה לאייפון אמורה לצאת בקרוב. משתמשי בלקברי, ווינדוז פון 7 וסימביאן יאלצו להסתפק בגירסה מותאמת לדפדפני מובייל.
אפליקציית גוגל+ לאנדרואיד. צילום: יוני רוזנשיין
גירסת ה-Web הניידת של גוגל+ על אייפד. צילום: אסף שגיא
באפליקציה הייעודית לאנדרואיד (וכנראה באפליקציה שתצא לאייפון) יש תכונה שלא קיימת בגירסת האינטרנט של גוגל+ והיא שיחת ועידה טקסטואלית בשם Huddle. המטרה מאחורי האדל היא לאפשר לקבוצה של חברים לצ'וטט על נושאים כמו מקום מפגש או יציאה מתוכננת ביחד במקום להעביר מסרים בשיטת הטלפון השבור.
גוגל שילבו תכונה מעניינת נוספת באפליקציה לאנדרואיד - העלאה אוטומטית של תמונות מיד לאחר הצילום. זאת אומרת שבמקום שמשתמש יצטרך לצלם תמונה, להיכנס לגוגל+, לבחור את התמונה ולהעלות אותה, האפליקציה הרגילה של המצלמה תעלה את התמונה לרשת החברתית ברקע, מיד לאחר הצילום. כמובן שאפשר לבטל את האפשרות הזאת תחת ההגדרות של גוגל+, אבל זו תכונה שעשוייה לקסום למספר לא מבוטל של משתמשים. עד הפעם ההיא שמישהו יצלם בטעות את תכולת התחתונים שלו.
הטלפון מעלה את התמונה לגוגל+ ברקע. צילום: יוני רוזנשיין
הממשק שגוגל עיצבה לגירסה הניידת של הרשת החברתית - שאנחנו בדקנו על אייפד 2 - תואם את העקרונות העיצוביות של אפליקציות iOS והוא נראה מלוטש בדיוק כמו גרסת ג'ימייל לאייפון. בין החלונות יש אנימציה שאופיינית לאפליקציות iOS והדפדוף בין פרופילים, פוסטים ותמונות מהיר וכיפי.
קריאה ודפדוף בגירסת ה-Web ניידת באייפד. צילום: אסף שגיא
גם באפליקציה הייעודית וגם בגירסת הווב הניידת אפשר לשייך לפוסטים מיקום גיאוגרפי המתקבל מה-GPS המובנה במכשיר. בזכות זה אפשר לצפות בפוסטים הקרובים אליכם גיאוגרפית (בתנאי שהם פומביים, כמובן).
פוסטים קרובים גיאוגרפית. צילום: יוני רוזנשיין. עיצוב תפאורה ואביזרים באדיבות איקאה ישראל
עוד מוקדם להספיד או להלל
קשה לדעת אם גוגל+ יתפוס. הרשת בת פחות מיום ויש בה מעט מדי משתמשים, רובם ככולם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות ולא מייצגים את המשתמש הממוצע. נראה שגוגל קלעה בול בהמון נקודות שכואבות למשתמשים עם פייסבוק וטוויטר, כמו ממשק מסורבל והגדרות פרטיות נסתרות.
גוגל גם עשתה בחוכמה שהיא חיברה את הרשת החברתית שלה לתכונות אהובות בג'ימייל בלי להתיימר להחליף אותן (כמו שעשתה עם וייב). השילוב הכמעט שקוף של גוגל+ בתוך שאר שירותי גוגל הופך את השימוש לקל, מהיר וזורם. זה לא מרגיש כמו קטיעה בעבודה, כמו לפתוח את פייסבוק.
