המכונית החשמלית תוטען ברשת החשמל הביתית

כל בעל מכונית חשמלית יוכל להתקין עמדת טעינה אישית, שתחובר לרשת החשמל הביתית. כך אומרים היום (ד') במשרד התשתיות, עם פרסום עדכון למדיניות טעינת רכב חשמלי. בהמשך להצהרות העבר בדבר אפשרות לטעון כלי רכב חשמלי ללא צורך בהתקשרות עם ספק טעינה ייעודי, דוגמת מיזם בטר-פלייס, מבהירים היום במשרד כי התקנת עמדת טעינה ביתית היא "זכות טבעית שאינה נדרשת להרשאה מיוחדת".

• קרב על השקע: איך נטען את המכונית החשמלית?
• המדינה: "יש הצדקה להטלת מס על חשמל לרכב"
  

משרד התשתיות מעוניין לאפשר לנו לטעון גם בבית, אבל בצורה "מנוהלת"

המחיר והטעינה המנוהלת 

בעדכון שמפרסם המשרד נכללות היום שתי נקודות חשובות, שעשויות להתברר בעתיד כמכריעות בכל הנוגע לאופן שבו ייטענו כלי רכב חשמליים:

• מחיר הטעינה - המשרד ממליץ לקבוע תעריף ייעודי לכלי רכב חשמליים, שיחושב על-פי העומס על רשת החשמל וזמן הטעינה ("תעו"ז").
• בקרת טעינה - עוד קובעים במשרד כי טעינת המכוניות תוכל להתבצע רק באמצעות עמדות ייעודיות ו"חכמות", שיוכלו לאפשר בקרה רציפה של הטעינה.
  

על-פי המקובל כיום בעולם, טעינת מכוניות חשמליות יכולה להתבצע באמצעות רשת ביתית, ללא צורך בעמדות "חכמות" המאפשרות בקרה. בעבר הסבירו אמנם במשרד התשתיות כי החיוב בבקרת טעינה נועד למנוע עומס על רשת החשמל. אלא שבשוק הרכב סבורים רבים כי הטלת חובה על הצרכנים להתקין עמדות "חכמות" וייעודיות, תקל על מיזמי תשתית כמו בטר-פלייס להשיג שליטה בשוק הטעינה.

טוענים בחנייה, מתחת לבית

מדיניות משרד התשתיות, שפורסמה היום לעיון והערות הציבור עד ה-21 ביולי, קובעת כי בבתים פרטיים, "כל בעל רכב חשמלי יוכל להתקין עמדת טעינה לשימושו האישי בחנייתו הפרטית, על-ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים". על-פי המשרד, העמדה תחובר לרשת החשמל "באמצעות חיבור למערכת החשמל הביתית של בעל הרכב". בכל הנוגע לבתים משותפים, במשרד מבהירים כי יידרש "ארון חלוקה" ייעודי, שיכלול מונה למדידת צריכת החשמל. 

התקנת עמדת הטעינה תידרש לעמוד בתקן שייקבע על-ידי מכון התקנים, ומטרתו העיקרית היא לשמור על בטיחות המשתמשים ועוברי אורח. כך למשל, העמדה תפסיק את הטעינה אם יזוהה ניתוק של הכבל המחובר למכונית. חשיבות רבה תהיה לתקן בכל הנוגע לעמדות שיותקנו בשטחים ציבוריים, למשל על מדרכות או לצד כבישים. במקומות כאלה קיימת סכנה לניתוק אקראי או מכוון, ולכן נדרשת אפשרות להפסקה מיידית של הטעינה.

על-פי מדיניות המשרד, את הטעינה עצמה אפשר יהיה לבצע באמצעות חברת החשמל או על-ידי ספק טעינה, דוגמת בטר-פלייס. ספקי טעינה יחויבו לקבל רישיון, אך במשרד התשתיות שבים ומבהירים כי לא תהיה חובה להתקשר בחוזה עם ספק כלשהו. עוד אומרים שם כי בכוונתם לדאוג לכך שרשת הטעינה תציע שירות ללקוחות מזדמנים, וכי גם בחניונים פרטיים המשמשים את הציבור - למשל בקניונים - לא יוכל ספק טעינה למנוע מנהג מלטעון את מכוניתו, גם אם אינו נמנה עם לקוחותיו.

אבל כמה זה יעלה לנו?

אחת הנקודות המשמעותיות - וגם הרגישות - ביותר, היא מחיר החשמל שישמש לטעינת מכוניות חשמליות. במשרד התשתיות מבהירים כי התעריפים ייקבעו על-ידי רשות החשמל, שמנהלת מדיניות עצמאית ובלתי-תלויה במשרד. עם זאת, במשרד התשתיות ממליצים לקבוע תעריפים ייעודיים לטעינה מכוניות חשמליות. התעריפים ישתנו בהתאם לשעת הטעינה, וכן על-פי העומס על רשת החשמל. שיטת תמחור זו נקראת "תעו"ז": תעריפי עומס וזמן.

לשיטת תעריפים זו תיתכן השפעה חיובית - למשל אם ייקבע תעריף נמוך במיוחד לטעינה בלילה, כך שבעלי מכוניות חשמליות יתומרצו לטעון בשעות בהן רשת החשמל אינה נתונה בתנאי עומס. עם זאת, קביעת תעריף נפרד עלולה גם להביא לייקור החשמל המיועד לכלי רכב. כדאי לזכור כי כיום מקובל בעולם לטעון כלי רכב במחיר שאינו שונה מזה של החשמל הביתי.

כאמור, גם החיוב בהתקנת עמדה "חכמה" מעורר ביקורת בשוק הרכב. יש רבים הטוענים כי חובה זו נועדה ליצור העדפה למיזמי תשתית, שמציעים עמדות שכאלה בכפוף לחיבור לרשת הטעינה שלהם. גם בעניין זה, ראוי לציין כי הדרישה לטעינה "מנוהלת" אינה מקובלת כיום בעולם. יתרה מזאת, לרשת החשמל הקיימת כיום בישראל, אין למעשה אפשרות לנהל את אותן עמדות "חכמות", ורק בעתיד - עם התאמת הרשת הארצית לטעינה מנוהלת - אפשר יהיה לנהל בקרה של העמדות.

נקודה נוספת הנוגעת לתעריפי החשמל, ונראית רלוונטית במיוחד לאור "חרם הקוטג'", נוגעת לפיקוח על המחירים: במשרד התשתיות מציינים כי "כדי להגן על טובת הצרכן, יוכלו השר ו/או משרד התשתיות, לקבוע פיקוח על מחירי החשמל שמוכר ספק טעינה לבעלי כלי הרכב החשמלי, ככל שהדבר יידרש".