סקעת הומו, אז מה?
ח"כ בן-ארי טען שהופעה של הראל סקעת לא תואמת את ה"ערכים" של בנות השירות הלאומי - ונותר רק לתהות אם הערכים המדוברים הם אטימות, שנאת האחר והתנשאות
לידיעת בנות השירות הלאומי: הזמר שלמה ארצי מחלל שבת, והאמנית נורית גלרון נשואה אבל לא מסתובבת עם כיסוי ראש. אני ממליצה לכל אלו שבחרו למחות נגד הופעתו של הראל סקעת בגלל נטייתו המינית, לזרוק את כל הדיסקים של אברהם טל ועידן רייכל, שאינם חובשי כיפות, ואולי אפילו את אלה של הביטלס, שהם - לא עלינו - גויים. אולי גם אל תלכו להופעות בהבימה ובקאמרי, ותימנעו מסרטים ישראלים שלא נעשו על-ידי יוסף סידר.
למיטב הבנתי, סקעת לא הולך לדקלם על הבמה שירי אהבה אירוטיים לבן זוגו, אלא לשיר שירים סטנדרטיים על ייסורי האהבה הכלליים. אגב, בדיוק כמו ששלמה ארצי לא שר שירים על אכילת חזירים. זה כמובן לא מפריע לקבוצה קיצונית ועדרית לבוא ולהכריז שהערכים של סקעת לא מתאימים להם, ולהחרים הופעה שכבר נסגרה מראש.
לא איכפת להם שהחרמת ההופעה, שכוללת כמובן את השפלתו של הזמר, היא לחלוטין עבירה. לא אני אמרתי שהלבנת פנים כמוה כשפיכות דמים, אבל את חבר הכנסת מיכאל בן ארי זה לא מעניין. סקעת, הוא טען, לא מתאים ל"ערכים" של בנות השירות החסודות, ואני תוהה אם הערכים של אותן בנות הם אטימות, שנאת האחר והתנשאות. אני בטוחה שלא. אני בטוחה ששוב מדובר בבני נוער שמוסתים על-ידי האנשים הלא נכונים.
יריקה בפניו של ציבור שלם
הציבור הדתי מרבה לתאר כמה חשוב לו להתנחל בלבבות, להיות חלק מהמרקם החברתי הישראלי, והוא אף דורש מהציבור החילוני לא מעט פשרות כדי שהשילוב הקשה
הזה יוכל להתקיים. והנה, הידיעה הזו מוציאה ממני את כל התקווה.
אם בטקס סיום של מתנדבים שהשקיעו את זמנם למען הקהילה המסקנה היא שמי שאמונתו ובחירותיו שונות משלי הוא "מוקצה", כנראה שקבוצת המוחים צריכה לעבור חינוך מחדש.
חוץ מההשפלה הספציפית של מר סקעת, הקבוצה הזו למעשה יורקת בפניו של ציבור שלם. לא רק הציבור הגאה, אלא הציבור החילוני כולו. "אתם תשמיעו את סקעת לצד אביתר בנאי בגלגל"צ", הן אומרות, "אבל לטקסים שלנו תזמינו רק אברהם פרידים ואודי דוידים".
מפנים את הגב
רוב חיי הייתי במסגרת חילונית זו או אחרת, כולל צבא הגנה לישראל. תמיד דרשתי שיכבדו אותי, את האוכל הכשר שלי, והלבוש שלי, והשבת שלי שמקשה על חבריי בעבודה והקשתה על חבריי בצבא. איכשהו, תמיד התקבלתי בסבר פנים יפות. מעולם לא הייתי צריכה להתעקש, להתחנן, או להחרים.
אני מאמינה שהגישה החיובית הזו נובעת בעקבות חוויה חיובית של חבריי מהציבור הדתי. כמו שהם כיבדו כל שיגעון שלי, אני למדתי לכבד את בחירותיהם
הם. עם השרימפס, ועם החבר שמתחזק בן זוג באופן קבוע. הדרך היחידה שלנו לשרוד ביחד על חתיכת האדמה הקטנה הזו היא אם נלמד לקחת אוויר, ולא להפנות גב לכל מי שבוחר אחרת. לצערי הרב, הציבור הגאה זוכה להפניית הגב הזו לעתים הרבה יותר קרובות.
חבר הכנסת בן ארי מיהר לצעוק שמדובר באטימות כלפי בנות השירות הלאומי, ואני מעדיפה לשיר עם סקעת את "הרוח תשנה את כיוונה".
לפנייה לכתב/ת 
