קווי לילה חוזרים, עדיין ללא יום שישי
במקביל לרפורמה בתחבורה הציבורית, מחר יחזרו לפעילות מלאה - ואף מורחבת לעומת אשתקד - קווי הלילה, המסיעים צעירים אל מקומות הבילוי ובחזרה לביתם. אך למרות חוות דעת מומחים, בימי שישי הם לא יפעלו - למעט בחולון
הסטטוס-קוו הופך את הבילוי בלילה לפחות בטוח, למרות הרפורמה בתחבורה הציבורית. החל מהיום (ה') יופעלו "קווי הלילה" - קווי אוטובוס ייעודיים למוקדי בילוי - במתכונת מורחבת, שתכלול לראשונה 47 ערים ברחבי הארץ, לעומת 33 אשתקד. הקווים יפעלו בלילות ראשון עד חמישי ובמוצאי שבת, אך ביום שישי בלילה תופסק פעילותם מתוקף הסכם הסטטוס-קוו, לפיו אסורה הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. יש לציין כי עיריית חולון החליטה שלא להתחשב במגבלה, ותפעיל קו אוטובוס לתל-אביב גם בשישי בלילה.
- רפורמה בתחבורה הציבורית
ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים אומרים כי קווי הלילה - המאפשרים לצעירים לוותר על השימוש במכונית הפרטית - תורמים משמעותית לשיפור הבטיחות בכבישים, וקובעים חד-משמעית כי "המציאות הוכיחה שקווי הלילה מצילים חיים. מדובר בשירות חיוני, המאפשר לצעירים להימנע מנהיגה בשכרות או במצב של עייפות". יש לציין כי על-פי נתוני הרשות, מעורבות נהגים צעירים בתאונות חמורות עולה משמעותית בימי סוף השבוע.
מפת קווי הלילה החדשים (לפתיחה: לחצו כאן )
למעשה, גם שר התחבורה, ישראל כץ, הבהיר בעבר כי ייעודם העיקרי של קווי הלילה הוא בטיחותי. בשנה שעברה, לאחר שהוחלט להרחיב את השירות ל-33 ערים, אמר כי "לאחר שנים רבות שבהן הסתיימה התחבורה הציבורית בחצות, מפעיל המשרד תחבורה ציבורית למוקדי הבילוי בשעות הקטנות של הלילה, ובכך מאפשר לצעירים לבלות בראש שקט ולחזור הביתה בבטחה". אלא שלמרות זאת, שינוי נדרש בסטטוס-קוו אינו עומד כלל על הפרק.
סיכון גבוה לנהגים צעירים בסוף השבוע
על-פי סקירה שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הסיכון לצעירים בסופי שבוע גבוה משמעותית מאשר בימי השבוע האחרים. הסיבה לכך היא צירוף של גורמים: נהיגה בשעות החשיכה, עייפות, שיקול דעת לקוי ואף פזיזות, ולעתים גם השפעת אלכוהול. ברשות מציינים כי "בהשוואה לכלל הנהגים, מעורבות נהגים צעירים בתאונות חמורות גבוהה יותר בימי סוף השבוע (חמישי עד שבת) ובשעות הלילה (21:00 עד 06:00)".בעיית בטיחות זו היא שהניעה את ראש עיריית חולון, מוטי ששון, להחליט על הפעלת אוטובוס מיוחד בימי שישי בלילה. בשיחה עם ynet הוא אומר כי "הנהיגה בכבישים בסופי שבוע, כשיש יותר צעירים ששותים ומבלים, עלולה להיות מסוכנת. המטרה שלנו בהפעלת הקו בימי שישי היא לדאוג לילדים, ובכך בעצם גם להביא לכך שההורים יהיו רגועים יותר".
בהתייחסו לרגשות התושבים הדתיים, שעלולים להיפגע מהחלטת העירייה להפעיל אוטובוס בערבי שבת, שואל ששון "ומה קורה היום? האם היום הצעירים שיוצאים לבלות לא מחללים שבת? האם הם לא נוסעים במכוניות פרטיות ביום שישי בלילה? אנחנו פשוט דואגים לילדים, שתהיה להם תחבורה ציבורית בטוחה למקומות הבילוי".
"על שום מה עדיפה רגישות הציבור הדתי?"
הוויכוח הציבורי בעניין הפעלת תחבורה ציבורית בימי שבת אינו חדש, ונוגע בעיקרו להסכם הסטטוס-קוו שנשמר על-ידי ממשלות ישראל מאז שנות ה-50, כחלק מהסכמים קואליציוניים. מקור ההסכם מיוחס למכתב ששלח דוד בן-גוריון להסתדרות אגודת ישראל לפני קום המדינה, אם כי נוסח הדברים כללי ואינו מתייחס לסוגיות כמו הפעלת תחבורה ציבורית בשבת.על הסטטוס-קוו נמתחת ביקורת חריפה כבר שנים ארוכות. השופט חיים כהן ז"ל, שהיה שר המשפטים ולאחר מכן כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון, כתב בעבר* כי "תפקיד המחוקק הוא להתקדם ולצעוד עם הזמן, ולשנות כל הטעון שינוי ולהביע מאוויו ורצונו של רוב העם. ממשלה הכופה משמעת קואליציונית לקיים הסטטוס-קוו ולא להכניס בו שינויים או להציב לו גבולות, מועלת ברוח הדמוקרטיה".
"עצם קיומו של סטטוס-קוו" הבהיר השופט כהן, "ולא כל שכן העלאתו לדרגה קדושה, שולל מן המחוקקים שיקול דעת חופשי לגופם של ענייני דת. ואשר לרגישות של הציבור הדתי - על שום מה עדיפה היא על פני רגשות הרוב החילוני?... מה שמובטח לדתיים במדינה יהודית ודמוקרטית - צריכים הדתיים להבטיח גם לחילוניים: חופש מדת, וחופש האמונה והדעה והמצפון והדיבור ואורח החיים".
* מקור: "מדינת ישראל והסטטוס-קוו" (מתוך: citizenship.cet.ac.il).