'מהפכת הרעבים' שאחרי תחריר. קול השטח מקהיר
חודשים לאחר הדחת מובארק, המאבק על פני המהפכה במצרים בשיאו. הצעירים חוששים שהאחים המוסלמים יחטפו להם את החוקה, עתיד הבחירות לוט בערפל, וברקע - קריסת הביטחון האישי והמצב הכלכלי הקשה. אפטרשוק במזה"ת - כתבה שנייה
תוניסיה אולי פרצה את הדרך, אבל ההתפתחות המשמעותית והדרמטית ביותר עד כה במסגרת הטלטלה במזרח התיכון, היא ללא ספק הדחתו של נשיא מצרים, חוסני מובארק. מצרים אינה סתם "עוד מדינה". לא לחינם הדביקו לה תושביה את הכינוי "אום א-דוניא" (אם העולם), בהכירם בחשיבותה המכרעת בעולם הערבי ובכלל. בחלוף ארבעה חודשים וחצי מההדחה, עומדת שכנתנו בשיא המאבק על אופי המהפכה, כשהיא מתמודדת עם משבר פוליטי-חוקתי, כשברקע איום כלכלי שעלול להשליך את המדינה לתוך מהפכה נוספת.
פרופ' יורם מיטל, יו"ר "מרכז הרצוג" לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, שופך אור על הסיכוי לשינוי מהפכני עמוק במצרים:
רגעי האופוריה. מפגין אוחז בתמונת מובארק השוקע כמו פרעה (צילום: AP)
"זהו תהליך משמעותי ביותר, והוא יכול להכריע במידה רבה את השאלה האם מצרים הולכת לשינוי מהפכני גם במובן הרחב של המילה", מסביר פרופ' מיטל. לב הסוגיה הוא מי ישפיע על עיצוב החוקה.
"הצעירים טוענים שאם הבחירות ייערכו בספטמבר, הסיכוי שלהם להתארגן פוליטית קטן והכוח המאורגן היחיד יהיה 'האחים המוסלמים', שכבר הקימו מפלגה. אם 'האחים' ינצחו וירכיבו את הממשלה החשש הוא שהם יכתיבו במידה רבה את החוקה החדשה ולזה יש התנגדות רחבה בציבור".
"'האחים המוסלמים' לא מעוניינים בתיקון החוקה בשלב זה כי אם יתקנו עכשיו את החוקה יכול להיות שהתיקונים שיתקבלו יסכנו את האפשרות שהם ינצחו".
"זה הסיפור הגדול של המהפכה", מדגיש פרופ' מיטל, "התשובה שתינתן בשבועות הקרובים יכולה במידה רבה לחרוץ את עתידה של המהפכה כולה".
מיליונים יגיעו לפת לחם?
פרופ' מיטל מבקש להסב את תשובת הלב גם לנושא אחר הקריטי למצרים - הכלכלה. "ככל שעובר הזמן מאז הדחת מובארק מסתמן העומק של המשבר הכלכלי שמצרים נתונה בו. מדי יום נחשף ההיקף החמור והעמוק של השחיתות שאפיינה את מצרים בשנים האחרונות. הגירעון התקציבי חסר תקדים, ההשקעות מבחוץ למעשה נפסקו, ענף התיירות, שממנו מתקיימים מיליונים, עומד על כ-20 אחוזים ביחס לעבר. מצרים נאלצת לבקש מהבנק העולמי ומארגוני סיוע להציל אותה מפשיטת רגל. החשש הגדול הוא שהמשבר הזה יימשך ככל שיימשך המשבר הפוליטי".
"אם הבחירות לא יידחו, הסיכוי של הצעירים להתארגן פוליטית קטן" (AFP)
פרופ' מיטל מוסיף אזהרה: "השילוב של שני המשברים, הפוליטי והכלכלי, יכול ליצור פוטנציאל של 'מהפכת רעבים' - מהפכה שנייה של כל אותם מיליונים שיגיעו לפת לחם".
עד כמה ההנהגה הנוכחית במצרים מתפקדת ומקבלת החלטות?
"במצרים יש כרגע הנהגה של 'שלב ביניים'. בנושאים המרכזיים היא והצבא מתפקדים.
המגזר היחיד שקרס לחלוטין הוא המשטרה וביטחון הפנים. כשמחברים את זה למשבר הכלכלי התוצאה היא שחוסר ביטחון הפנים והמצוקה הכלכלית גורמים לעלייה משמעותית בפשיעה וזו בעיה יומיומית שמטרידה יותר ויותר מצרים היום".
"כל העולם הערבי מסתכל על מצרים"
ואמנם, רק השבוע היינו עדים להפגנות בכיכר תחריר נגד "המועצה הצבאית העליונה" השולטת במדינה מאז הדחת מובארק, שהצטרפו להפגנות קטנות יותר בשבועות האחרונים. "אלו לא הפגנות של מיליונים אך הן מבטאות באופן העמוק ביותר את החשש מכך שהמהפכה מאבדת את דרכה ומכך שקציני הצבא יגיעו להבנות עם 'האחים המוסלמים' או עם קואליציה פוליטית שתהיה נוחה להם ושהצעירים ימצאו עצמם מחוץ למוקדי הכוח של השלטון בדרך דמוקרטית".
כיכר תחריר, השבוע. "חשש שהמהפכה מאבדת את דרכה" (צילום: AP)
והסיפור הזה יכול להקרין החוצה - לכל המזרח התיכון?
"בהחלט. יש פה הקשר מזרח תיכוני רחב: המהפכה בתוניסיה עוד לא נגמרה, המלחמה בלוב בעיצומה, בסוריה לא יודעים לאן זה הולך וכך גם בתימן. בשיח הפוליטי הכלל-ערבי העיניים נשואות בראש ובראשונה כרגע למודל המצרי בשתי נקודות עיקריות. הראשונה, נושא ההעמדה לדין של המנהיגים לשעבר. כלומר, כיצד שופטים אותם. השנייה, מה עתיד תיקון החוקה".
בנוגע לשפיטת המנהיגים, משפטו של מובארק אמור להיפתח בראשית החודש. האם ייתכן שהוא יוצא להורג?
"ברור שחלק מסעיפי האישום שגובשו מחייבים את התביעה לבקש גזר דין מוות.
באותה מידה ברור שהמשפט הזה יכול להימשך הרבה מאוד זמן, ושמצבו הבריאותי של מובארק לא כל כך טוב. כך שלא בטוח שנראה הוצאה להורג גם אם הוא יורשע בסעיפים חמורים. ייתכן שהוא ימות מוות טבעי או שבגלל הידרדרות במצבו, ערעור או חנינה מיוחדת הוא יוכל לחמוק מכך".
לסיכום, האם אתה אופטימי או פסימי כשאתה מביט על מצרים מהצד?
"בטווח הארוך אני אופטימי אבל בחודשים הקרובים מצרים ניצבת בפני אתגרים קשים. הסיכוי שהמצב ישתפר תלוי במידה רבה בהיענות הצבא לתביעת הצעירים להחליף קודם את החוקה ורק אחר כך ללכת לבחירות".
לפנייה לכתב/ת 
