כך גורמות חברות ביטוח לתביעה להתיישן

רכבו של ש' נגנב מחניון ליד מקום עבודתו. הוא הגיש תלונה למשטרה ודיווח על הגניבה לחברת הביטוח שלו, הראל. ש' ציפה כי הראל תכבד את הפוליסה שרכש אצלה במיטב כספו, אולם במקום המחאה על שווי הרכב - הוא קיבל זימון להיחקר במשטרה.

ש', כמו כל אזרח שומר חוק, התייצב בתחנת המשטרה. "אני חוקר אותך תחת אזהרה בחשד למסירת ידיעה כוזבת, קשירת קשר להונות, קשירת קשר לפשע וניסיון לקבלת דבר במרמה", אמר החוקר המשטרתי לש' הנדהם. החקירה התמקדה בגניבת הרכב. ש' ענה יפה ובנימוס על כל השאלות והלך לביתו.

חלפו למעלה מחודשיים. ש' פנה לחברת הראל וביקש לקבל את תגמולי הביטוח. "ידינו כבולות, הרי מתנהלת נגדך חקירת משטרה בחשד למעורבות בהעלמת הרכב. נמתין עד לסיום החקירה", ענו לו נציגי הראל. 4 חודשים לאחר גניבת הרכב חלה תפנית: הרכב נמצא. הראל שלחה שמאי, שקבע כי לרכב נגרם נזק טוטאלי.

ש' פנה שוב אל הראל; "אולי עכשיו, לאחר שהרכב נמצא, נחה דעתכם כי ידי לא הייתה במעל?", שאל בדחילו ורחימו את נציגי החברה. אלה השיבו לו, כי "אכן, הרכב נמצא, אבל תיק החקירה במשטרה עדיין פתוח וידינו עדיין ידינו כבולות. אנחנו ממתינים עד לתום החקירה. אנו מקווים כמוך כי תצא צח כשלג ונוכל לשלם לך".

השנים חלפו וש' המתין בסבלנות. באחד הימים הוא פתח את תיבת הדואר שלו ומצא מכתב ממשטרת ישראל. "תיק החקירה נסגר לאחר שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיך". ש' בכה מאושר. סוף כל סוף יצאה הכרזה כי הוא חף מכל רבב. שמח וטוב לב הוא הביא את המכתב אל נציגי הראל. האם בכך תמה סאת הייסורים שלו? האם נציגי הראל התנצלו בפניו על כי חשדו בו? האם שילמו לו את תגמולי הביטוח?

הגולש המנוסה בוודאי כבר ניחש נכון. נציגי הראל לא התנצלו וגם לא שילמו. הם חפרו ומצאו סיבה אחרת לא לשלם. "איחרת את הרכבת. בביטוח יש תקופת התיישנות מקוצרת של 3 שנים. התביעה שלך נגדנו התיישנה", אמרו לו.

התשובה קוממה את ש', "הרי אתם אמרתם לי כי אתם ממתינים עד לסוף חקירת המשטרה", טען בפניהם. "זה נכון", הודו נציגי הראל, "אמרנו לך שאנחנו ממתינים, אבל לא אמרנו לך שאתה תמתין. על ההמתנה שלנו אנחנו לוקחים אחריות. תיקח גם אתה אחריות על ההמתנה שלך".

צדק בביהמ"ש?

ש' פנה אל בית משפט השלום בטבריה. 'שם וודאי יעשו עמי צדק', חשב, ותבע מהראל את תגמולי הביטוח עבור הרכב וגם פיצויים עבור עגמת נפש. "ככל הידוע לי" טען ש' בתמימות, "הראל היא שהגישה את התלונה נגדי במשטרה. כתוצאה מזה, פוטרתי מעבודתי ולא הצלחתי למצוא עבודה אחרת. משך 3 שנים הייתי על תקן חשוד עד לסגירת התיק במשטרה".

האם התרגיל שעשו נציגי הראל לש' קומם את השופטת אילונה לינדנשטראוס-אריאלי? האם כמו שופטים אחרים שדנו במקרים דומים לאלה, השופטת שמה לב לכך שמדובר בהתנהגות הגובלת בחוסר תום לב? למרבה הפלא, היא הצדיקה את התנהגותה של הראל ודחתה את תביעת הביטוח של ש' על הסף. 

תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח, היא אכן שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, כפי שקובע סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. מדובר בתקופת התיישנות ייחודית, שהינה קצרה מתקופת ההתיישנות הרגילה העומדת על שבע שנים. עליך לקבל זאת בהבנה. חשוב לאפשר לחברות הביטוח לבדוק את מקרי הביטוח זמן קצר לאחר התרחשותם. עוד יותר חשוב לאפשר להם לממש רווחים מידיים, ולא לאלץ אותם לשמור רזרבות כדי לשלם למבוטחים המאחרים בהגשת תביעות. כך הסבירה השופטת לש'.

"אבל בעצם אני תובע את הנזק שנגרם למכונית", טען ש', "נזק עליו ידעתי רק לאחר שהרכב נמצא ומאז לא חלפו 3 שנים".

אבל השופטת דחתה את הטענה; "מקרה הביטוח הוא הגניבה", השיבה לו. לדבריה, במציאת הרכב כשלעצמה, לא נגרם לרכב כל נזק שהוא. מעבר לכך, תקופת ההתיישנות, איננה מתחילה מיום גילוי הנזק או גילוי היקפו, אלא מיום קרות מקרה הביטוח, הוא אירוע הגניבה.

מעיני השופטת לא נעלם, כי ש' תבע מהראל גם פיצויים על הנזקים שנגרמו לו מהתלונה במשטרה. אכן זו תביעת נזיקין המתיישנת רק לאחר 7 שנים, הודתה השופטת, אולם ש' טען בכתב תביעתו כי הראל הסבה לו נזקים בכך, ש"ככל הידוע לו", כך כלשונו, הגישה את התלונה נגדו במשטרה. זו טענה בעלמא קבעה השופטת, ונתנה לש' 30 יום להודיע לה אם הוא עומד על המשך ניהול תביעת הפיצויים על הגשת התלונה. "בהעדר הודעה כאמור, תדחה התביעה גם בעילה זו".

ומה אתם הגולשים אומרים? מי הגיש את התלונה נגד ש'? האם חברת הביטוח הראל, אולי הפורץ האנונימי עצמו? ואולי ש' סובל מפיצול אישיות והגיש, בבלי דעת, תלונה נגד עצמו?