פרקליט שלא זימן פעילי ימין יצטרך להסביר לשופט
איתמר בן-גביר, שנאשם בהחזקת חומרי הסתה, טען שמעורבים אחרים בפרשה לא הואשמו. כדי לבדוק אם מדובר באכיפה בררנית החליט השופט בצעד חריג לזמן לעדות את הפרקליט
הפרקליט יעלה לדוכן העדים. בהחלטה חריגה קבע בית משפט השלום בירושלים כי יש לזמן פרקליט לדוכן העדים, ולדרוש ממנו להסביר מדוע לא הוגשו כתבי אישום נגד גורמי ימין שנתפסו ברשותם חומרי הסתה. השופט, אלכסנדר רון, הורה לזמן לעדות את הפרקליט בעקבות טענתו של פעיל הימין הקיצוני, איתמר בן-גביר, כי הוא היחיד בפרשה שהוגש נגדו כתב אישום.
- עדכונים שוטפים גם בעמוד הפייסבוק של ynet
כתב האישום נגד בן-גביר הוגש בשנת 2006, בו הוא נאשם כי החזיק בירושלים מתחם בו נתלו פלאיירים וחומרי תעמולה ברוח הרב כהנא. למרות שבפרשה היו מעורבים אנשים נוספים, בן-גביר היה היחיד שהוגש נגדו כתב אישום. פעיל הימין טען כי מדובר באכיפה בררנית.
במסגרת בירור הטענה, ביקש בן-גביר לזמן עדים מהפרקליטות, על מנת לחקור אותם על ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד מעורבים אחרים. הוא ביקש לזמן את היועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז, את פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנל, וכן את המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, ופרקליטים נוספים.
במהלך אחד הדיונים הסבירה נציגת הפרקליטות, עו"ד ג'ויה שפירא, כי את ההחלטה להגיש כתב אישום נגד בן-גביר אישר מני מזוז בשעתו. עם זאת, שפירא לא מסרה מי קיבל את ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד המעורבים האחרים.
משרד המשפטים: "זו לא הדרך לבדוק אכיפה בררנית"
על פי החלטת השופט רון, ייתכן שבעתיד, לאחר עדות הפרקליט, ישקול בית המשפט לזמן לעדות גם את המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, או פרקליט מוסמך אחר.
השופט מתח ביקורת על הפרקליטות על כך שסירבה להגיד מי החליט לא להגיש כתב אישום נגד מעורבים אחרים.
בהחלטתו כתב השופט: "מאמין אני שיודעת גם הפרקליטות עד כמה בעייתית תשובתה: מה זה הוחלט, מי החליט, מתי, באיזה טעמים, מי כתב חוות-דעת בנושא ומה נאמר בה? תשובה זו של המדינה אין בה כדי לספק".
בתגובה לפניית ynet מסר דובר משרד המשפטים, עו"ד משה כהן: "החלטת בית המשפט נלמדת כעת. בעמדה שהוגשה לבית המשפט הודיעה הפרקליטות כי לא יעלה על הדעת לזמן בעלי תפקיד בתביעה כללית כעדים בבית המשפט, כדי להסביר את החלטותיהם".
עוד נאמר בהודעה, כי "זו אינה הדרך הנכונה והמקובלת לבחון אם מתקיימת אכיפה בררנית ביחס לנאשם או לא. הפרקליטות טענה כי ההכרעה בשאלת אכיפה בררנית צריכה להיעשות על יסוד תשתית עובדתית הנמסרת לבית המשפט על ידי בא כוח המדינה המופיע בדיון, ולא בדרך של מסירת עדות על ידי מקבל ההחלטה".
לפנייה לכתב/ת 
