יז'י סקולימובסקי בעקבות הטליבאן

כשקוונטין טרנטינו מונה לכהן בתפקיד יו"ר חבר השופטים של פסטיבל ונציה ה-63, שנערך בחודש ספטמבר האחרון, הוא החליט לנתץ את כללי השיפוט ולחרוג מהמסגרת שהייתה נהוגה תמיד. הוא התעלם מההגבלה על כך שסרט הזוכה ב"אריה הזהב", ב"אריה הכסף" או בפרס חבר השופטים, לא יכול לגרוף גם את פרס המשחק. "חשבתי שזה חוק מטורף ושאני לא מוכן לעבוד ככה", הכריז טרנטינו, והעניק שני פרסים לסרט "הרג הכרחי" של יז'י סקולימובסקי, שקימבק אחרי שנים רבות.

צפוי בטריילר של הסרט "הרג הכרחי"

הסרט המדובר של הבמאי הפולני בן ה-73 ("צעקה", "שעות גנובות") בן ה-73 זכה בפרס חבר השופטים ופרס השחקן המצטיין, שהוענק לכוכב הסרט וינסנט גאלו, שהבריז מהטקס. "זה כבוד גדול לקבל את שני הפרסים האלה", אמר סקולימובסקי, שליקט את הפרס עבור גאלו, "מובן מאליו שציפיתי רק לאחד". 

בכלל, ההחלטות של טרנטינו חוללו הרבה רעש בטקס הסיום והצליחו לעצבן את התקשורת, שטענה שהוא חילק את הפרסים למקורביו וליקיריו, וביניהם גאלו. טרנטינו מצידו הגן על הבחירות שלו. למשל על "רצח הכרחי" הוא אמר: "זהו סרט שעשה עלי רושם עז. זהו סרט מאוד גברי, עם צילום מצוין ובימוי מעולה". והפעם הוא דווקא צדק.

סרט אלים אילם

ולמרות הפרסים והביקורות האוהדות, "רצח הכרחי" המרתק והסוחף שצולם בחלקו בישראל, לא נקנה להפצה בארץ, אולם יוקרן בפסטיבל ירושלים השבוע. גאלו ("באפלו 66", "בראון באני") מגלם בו איש טאליבן מאפגניסטן שנלכד על ידי שלושה אמריקאים, אחרי שהרג את חבריהם. הוא נלקח למזרח אירופה, כדי להיחקר במתקן מיוחד.

סקלימובסקי בוונציה. חזר לעניינים ובגדול (צילום: Gettyimages)

תוך כדי נסיעה באזור הררי, רכב האסירים מתדרדר. איש הטאליבן מצליח להימלט ופותח במסע בריחה-הישרדות, כולל רציחות הכרחיות, על רקע נוף מרהיב אך קפוא. "מה שהיה חשוב לי בסיפור זה הגבולות של האדם. עד כמה יכול הוא להגיע בניסיון להיאבק על חייו, ועד כמה רחוק אנחנו ששופטים את מעשיו, מוכנים לקבל את המוטיבציות שלו", אמר סקולימובסקי בראיון ל-ynet.

"עניין אותי לבדוק האם נקבל אותו, גם כשהוא חוצה את הקווים? או שלא נסכים עמו? אני חייב להודות שאני לא מחבב את הגיבור שלי. אני אמנם לא אוהב אותו, אבל במידה מסוימת אני סובל אותו, בגלל המצב שלו כאנדרדוג. כמו שתי קבוצות כדורגל שמשחקות, ואחת מקצועית והשנייה חובבנית, תמיד נהיה בעד החלשים יותר, וזה מה שאהבתי בנושא".

מאיפה בא לך הרעיון לסרט?

"מסתבר שמטוסים עם סוכני סי.איי.איי. נחתו בשכונה שנמצאת ממש ליד ביתי בפולין – הם הביאו איתם בחשאי אסירים למתקן חקירה. לילה אחד בדרכי הביתה, הג'יפ שלי החליק, בגלל שהכביש היא מלא קרח, וממש נעצרתי ברגע האחרון לפני שהתהפכתי, והבנתי שאני נמצא שני קילומטר משדה התעופה, בו נחתו הסוכנים האמריקנים. הייתי משוכנע שהם יכולים להיקלע בדיוק לאותו מקום ולאותו מצב, אליו נקלעתי. חשבתי שכל זה יכול להיות נקודת פתיחה טובה לסיפור".

לא ברור אם איש הטאליבן הוא אכן אפגאני או אולי בכלל גבר מערבי.

"הוא אפילו לא צריך להיות אפגאני. הרי אנחנו מכירים היטב את סיפורו של ג'ון ווקר לינד (אמריקאי שגדל בקליפורניה, התאסלם, עבר לאפגניסטן, שם הוא הפך ללוחם טאליבן). אולי, הבחור שלי היה כמוהו - ואולי הוא נולד בשם ג'ון או ג'ושוע, או ג'ורג'יו, לגאלו יש פנים מספיק ייחודיות, שאתה לא יכול לזהות את מקום הולדתו. אני חושב שזה דבר טוב ומרחיב את האפשרויות".

"רצח הכרחי" כמעט נטול דיאלוגים. מה פשר הבחירה הזאת?

"היו דיאלוגים שנונים בסרט, אבל הדבקתי עליהם הרבה רעש, כמו רעש של הליקופטרים, כי הדיאלוגים הם לא העיקר בסרט הזה. הם רק מובילים את הסיפור. האמנתי שעלי להשתמש במינימום הנדרש, למרות שזה היה סיכון גדול, כי רוב האנשים מבינים רק חלק מהדברים. אבל מה לעשות, אני אוהב את הסאונד הזה. כמו כן, סיפרתי דברים אחדים הרבה יותר טוב, בלי מילים".

מתוך "הרג הכרחי". צילומים בתנאי שטח קפואים וקשים

הסרט צולם בתנאים קשים, באזורים הררים וביערות מושלגים בפולין ובנורבגיה, וסקולימובסקי מודה כי נדרשו ממנו מאמצים כבירים כדי לשרוד את הלוקיישנים המאתגרים. "זה היה באמת מאד מאד קשה", הוא אומר, "כשסיימתי לצלם, כנראה שהגוף שלי אמר עד כאן, כי הגעתי לבית חולים, במצב איום עם דלקת ריאות בשתי הריאות שלי. בגלל מצבי לא עבדתי במשך ששה שבועות. לעולם לא אעשה יותר סרט בחורף".

אין פה גאלו

מזג האוויר הבעייתי היה בית הבראה לעומת הקשיים שהערים גאלו, הילד הסורר הבעייתי ומחולל השערוריות של הקולנוע האמריקאי העצמאי. גאלו, במאי ושחקן פרובוקטיבי וסוציומט, שהה אמנם בוונציה, אך לא טרח לבוא לבכורת "רצח הכרחי", לא התייצב למסיבת העיתונאים, וכאמור אפילו לא עלה על הבמה ללקט את גביע השחקן המצטיין.  

סקולימובסקי שאל בקול בזמן חלוקת הפרסים: "וינסנט, בוא תיקח את הפרס. איפה אתה? אתה נמצא כאן בכלל?", לא, שזה ממש עזר לו – גאלו שוב התגלה כייצור מסתורי, בעייתי וחמקמק.

סקלימובסקי מלקט את הפרסים שלו ושל גאלו בוונציה (צילום: MCT) 

אנשים לא הזהירו אותך לפני הצילומים, שעדיף לא להתעסק עם גאלו?

"הזהירו אותי, אבל בכוונה ליהקתי מישהו שהוא לא מקסים לתפקיד הראשי. רציתי שהוא שיצליח לתפוס את הסימפטיה שלנו, ובסוף למרות מעשיו, כן נרצה שהוא ישרוד, כי כשאתה עוקב אחר קרב כה נואש, אתה חייב לסמפט את הבחור. בחרתי בגאלו, בגלל האיכויות החייתיות שלו, שפת הגוף והפנים המאוד מוזרות שלו. חשבתי שהחייתיות שלו שווה".

המפגש בין השניים היה בפסטיבל קאן 2009, כשסקולימובסקי הציע לו את התסריט. "הוא הלך לחדרו במלון ושעתיים אחר כך הוא התקשר ואמר שהוא לוקח את התפקיד ושהוא נמצא בכושר ויכול לעמוד בתנאים הקשים. אולי הוא העריך יותר מדי את יכולותיו הפיזיות, כי צילומי הסרט היו כאמור קשים מאד. זה לא רק היה ללכת יחף בשלג. הוא גם התבקש לרוץ כל הזמן. גאלו נפצע ברגלו כמה פעמים, והתלונן על זה הרבה, אבל זה נורמאלי".

וינסנט רוצה לי-ם?

למרות נטיותיו של השחקן לשערוריות, סקולימובסקי לא מתחרט שבחר בו. "אף שחקן אחר לא היה יכול לעשות זאת. הקושי איתו השתלם, בגלל שהתוצאה מעולה, וזה מה שחשוב. גאלו הוא פשוט פנומנאלי, אבל שילמנו על זה מחיר. תמיד ניסיתי לוותר לו, אבל אנשים בהפקה היו נעלבים ממנו.

"מצד שני, הוא גילם תפקיד של מישהו כל כך מרוחק, שאין לו שום קשר לאנשים אחרים – מאחר שגאלו הוא שחקן מתודי, הוא נכנס לדמות בצורה כל כך עמוקה, עד שמבחינתו, כל האנשים האחרים שהיו על הסט, היו בעצם האויבים שלו. הוא אולי הגזים קצת, אבל בסוף הצלחנו לצלם כל מה שרצינו".

גאלו מאבד את זה בסרט. "פנים מוזרות"

הפתיחה המרשימה של "רצח הכרחי" מתרחשת באפגניסטן, אבל למעשה צולמה בישראל. "בחרתי בישראל בגלל שזה היה המקום התרבותי ביותר שהכי קרוב לאפגניסטן",

מנמק הבמאי את בחירתו. "יש לכם תעשייה מצוינת והשירות שקיבלנו היה מעולה. כשראיתי את הלוקיישנים, ידעתי מיד שזה המקום המתאים - למשל הקניונים התלולים של מדבר יהודה, שהם מקום מדהים. ולשמחתי כל הצילומים אצלכם עברו חלק לגמרי".

בסצינות שצולמו בארץ ניתן להבחין במסוקים, אולם סקולימובסקי מעדיף להישאר עמום כשהוא נשאל האם צה"ל סיפק לו את הסיוע האווירי הקולנועי הזה. "אתה יודע, אולי עדיף שלא אענה על השאלה הזו...", הוא אומר בעודו פורץ בצחוק.