לילה לבן: בתים בת"א שהחושך עושה להם טוב

את המבנים של תל אביב כמעט כולם מכירים מפעם זו או אחרת שנתקלו בהם בשעות היום, אבל שיטוט לילי בעיר מגלה שיש בתים שאמנם לא תמיד תופסים את העין במהלך היום, ואפילו לפעמים נראים מוזנחים ונטושים, אבל הופכים לאטרקטיביים במיוחד בלילה. עבור מי שמתכוון לשוטט הערב (ה') ברחובות תל אביב במסגרת אירועי הלילה הלבן - לפניכם סיור מודרך בין כמה בתים שנראים טוב בעיקר בלילה.

• מיוחד ללילה הלבן: העיר הלבנה בתמונות
  

מתחילים: בית האונייה, בית שרנו, בית קלמרו ובית שלם

בית שלם ובית האונייה במבט אחד (צילום: כפיר חרבי)

במרחק 50 מטר לכיוון מערב ממתינה לנו התחנה השנייה. בצומת הרחובות ראש פינה-יסוד המעלה-איילת השחר ממוקמים בסמיכות רבה שלושה מהבתים המפורסמים ביותר בסגנון הבין לאומי של העיר הלבנה. כאן תמצאו את בית שרנו, שממוקם ברחוב ראש פינה 26 , בית קלמרו שברחוב ראש פינה 25 ובית שלם שברחוב ראש פינה 28. כל אחד מהבתים הללו מיוחד בדרכו שלו וקרבתם הרבה האחד לשני מעניקה נקודת מבט יפה ומיוחדת על האזור והסגנון.

נקודה יפה נוספת כאן היא ההשוואה בין בית שלם וסגנון מרפסותיו לבין בית האוניה שבאופק הדרום מזרחי מאחוריו. הסגנון והדמיון בין שני הבתים מיוחד במינו ואפשר לראותו מזווית מסוימת בלבד כשעומדים על המרפסת המוגבהת של הבית ומביטים לכיוון דרום מזרח לעבר בית האוניה אשר מאחוריו.

משולש בית שרנו, בית קלמרו ובית שלם (צילום: כפיר חרבי)

לכיוון מערב: בית הדר

מצומת הרחובות ראש פינה והגר"א נמשיך דרך רחוב הגר"א, שמשמש כציר חיבור אורבאני בין גבולה הצפון מזרחי של התחנה המרכזית לאזור גן החשמל בואך "רוטשילד בולוברד", דרך צומת בית הדר דרך מנחם בגין ורחוב הרכבת. במקום ניצב בית הדר - בניין המשרדים הראשון בעיר תל אביב שנראה מרשים במיוחד בשעות החושך.

בית הדר כמו שלא ראיתם (צילום: כפיר חרבי)

הכי תל אביב: שדרות רוטשילד

מצומת רחובות הרכבת ודרך בגין נמשיך על רחוב הרכבת לכיוון מערב עד לרחוב שד"ל, שיוביל אותנו הישר לרחוב רוטשילד המפורסם. העושר הארכיטקטוני של שדרות רוטשילד עצום ואפשר לכתוב ולראות בו עוד ועוד.

בסיור שלנו נתמקד במספר מצומצם של תחנות כאשר התחנה הבאה על ציר המסלול תהיה בבית מספר 96 - בניין אוורגרין. הבניין עבר שיפוץ מרשים ביותר ובקומה השנייה ניתן לראות במרפסת מפסליה של הפסלת עופרה צ'ימבליסטה המקריאים לחלל האוויר.

בניין אוורגרין. חזית מרשימה (צילום: כפיר חרבי)

נקודת מבט מעניינת על המבנה, מעבר לחזית המאוד מרשימה שלו, תהיה מהגינה הסמוכה מצפון. מכאן אפשר לראות את השילוב המיוחד שבין חדש לישן בצורה יפה ובולטת לעין. החזית משופצת ואורגינאלית וסביבה תוספות בניה מזכוכית ואלומיניום מאחור בסגנון חדשני שמתחברות יחדיו למבנה הומוגני. באותה הגינה אפשר גם לקרוא את שירה של נעמי שמר, "העיר הלבנה", שחרוט על לוח שיש בירכתי הגן.

לשבת בגינה ולקרוא את נעמי שמר. שדרות רוטשילד (צילום: כפיר חרבי)

מרוטשילד 96 נמשיך על השדרה היפה לכיוון הים ורחוב אלנבי, כשמבחר בתים מרשימים ומיוחדים מציגים עושר חזותי רב ואווירת בילוי נהדרת של תל אביב במיטבה. הקיוסק הראשון בתל אביב, זה שהיום נקרא "אספרסו בר" בפינת הרחובות הרצל ורוטשילד, הוא תחנה מצוינת לעצור לאספרסו קצר עם רצועה קטנה של קליפת לימון. כאן פנה, ביולי 1909, מר עקיבא אריה וייס לחברי ועד אחוזת בית בכדי להתיר הקמת "אוהל למכירת גזוז" וכך נולד הקיוסק הראשון בתל אביב. 

להזמין גזוז עם ביאליק. הקיוסק הראשון בת"א (צילום: כפיר חרבי)

המבנה תוכנן עלי ידי האדריכל יוסף ברסקי וצורתו משושה ובנייתו בעיקרה עץ וכיפת ברזל לראשו. המקום היה שייך בעברו לאחים יצחק ויוסף רובננקו ושלט גדול שהיה תלוי פעם בחזיתו של הקיוסק רמז על אופציות השתייה במקום. "בואו לשתות מיצים טבעיים של האחים רובננקו" היה הכיתוב ומאוחר יותר גם הותרה מכירת אלכוהול במקום. היום, כמו פעם, משמש המקום כתחנה אורבאנית מרכזית למנוחה קצרה, שיחות נדל"ן בטלות ושתיית קפה והתרעננות.

העיצוב כאן אמנם לא חריג או מיוחד במינו אבל מעבר בו הוא חובה בסיור דווקא מעצם היותו בן זמנה ובן לוויתה של העיר הלבנה בצמיחתה. קחו לדוגמה את הסיפור על המשורר חיים נחמן ביאליק שבהזמינו כוס גזוז בקיוסק התל אביבי החדש פנה למוכרת בזאת הלשון : "גזזיני ואגרשך והעדיפיני במלייך". או במילים פשוטות: "כפרה.. תביאי לי כוס גזוז, אשלם לך גרוש ותחזירי לי עודף במטבעות של מייל". 

אורות ובליינים בלילה. רוטשילד (צילום: כפיר חרבי)

לקראת סיום: גורדי שחקים מתחברים לבתים ישנים

אחרי העצירה הקצרה בקיוסק ובדרך חזרה לרכב שהשארנו בשכונת נווה שאנן ואולי כבר עומד על בלוקים, כדאי לעבור ליד הבנק הראשון בשכונה בצומת הרחובות הסמוך. המבנה מרשים ביותר ועל רקע הזכוכית המודרנית של גורדי השחקים הסמוכים, מהווה את אחד המראות הכי מנוגדים ועם זאת תואמים ברוח התל אביביות העכשווית. אין ספק שבניין לשימור ישן מימי ראשית העיר בסמוך לגורד שחקים אדיר ממדים וברוך ארנונה - זו תל אביב במיטבה.

ישן ליד חדש. אקלקטיות ברוטשילד (צילום: כפיר חרבי)

בין בתי העיר הלבנה והסגנון הבין לאומי ניתן לראות בשדרות רוטשילד מבנים רבים ומרשימים בסגנון האקלקטי, השונה בתכלית מהסגנון הבין לאומי. במקום קו נקי וברור שמאפיין את הבנייה הבין לאומית - מאחד בתוכו הסגנון האקלקטי ערב רב של ריחות צורות ואלמנטים עיצובים מרחבי העולם באינטגרציה אדריכלית ישראלית ומקומית.

מסלול הטיול הלילי שלנו לא ארוך מידי. מפאתי התחנה המרכזית ואזור תחילת הסיור בשעת בין הערביים ידרשו דקות ספורות וכמה מאות מטר כדי להתחבר לאזור גן החשמל ברוך המסעדות, הבתים הלבנים, הבארים הליליים ובתי הקפה. משם לרוטשילד מדובר כבר במרחק יריקה, ואת רוטשילד אפשר לגמוע בקצב משתנה - איש איש ורמת החשק שבאמתחתו.

בסוף המסלול אפשר גם לחזור לאזור שכונת נווה שאנן דרך גן החשמל ורחוב הרכבת בהליכה מזרחה. על הדרך, רגע לפני סיום, ראוי להעיף מבט על בית המכס הישן שבמרכז הכביש ובסמוך לו תחנת המשטרה הותיקה, שכיום עומדת לפני שיפוץ יסודי ועתידה להתנד"לן בקרוב מאוד. בתוך דקות הליכה ספורות על תוואי רחוב הרכבת מזרחה לצומת לה גרדיה וחזרה לנקודת ההתחלה. תודו שהיה שווה.

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"