כלום לא השתנה, ארגנטינה ממשיכה לזייף
ה-1:1 עם בוליביה במשחק הפתיחה בקופה אמריקה לא הביא עמו בשורות חדשות לעומת האכזבה במונדיאל. מסי ממשיך לא לשכנע בנבחרת וכך יתקשה לבסס את מעמדו כטוב בעולם
מזה כשנה מנסה נבחרת ארגנטינה להוריד קוף מהגב. התבוסה 4:0 לגרמניה ברבע גמר גביע העולם היתה מכה קשה לאומת כדורגל גאה, שאוהדיה משוכנעים כי אינה נופלת מברזיל, ספרד, ומעצמות אחרות. אצבע מאשימה הופנתה כלפי דייגו מראדונה וביקורות לא נחסכו מליונל מסי.
- עיתוני ארגנטינה: "טבס אימפוטנט, מסי כבוי"
- הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
- הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
חלפה שנה ודומה כי שום שיפור לא נראה. התיקו 1:1 עם בוליביה במשחק הפתיחה של הקופה אמריקה לא רק הוכיח שארגנטינה רחוקה מימיה הגדולים, אלא גם הבהיר שלא די בהחלפת המאמן. מראדונה היה כישלון ללא ספק, אבל גם מחליפו סרחיו (צ'צ'ו) באטיסטה יצטרך לגלות שיפור ניכר בעתיד על מנת לרצות את התקשורת במדינה.
סרחיו באטיסטה. בינתיים, מאמן ארגנטינה לא עומד בציפיות (צילום: AP)
סביר להניח שהאלביסלסטה תשתפר במשחקים הבאים ותעלה לשלב הבא, אבל על מנת להצדיק את הציפיות ולהתגבר על יריבות חזקות באמת נכונה לה דרך ארוכה. רק בדקות האחרונות, כש'קון' אגוארו שיחק לצידם של ליונל מסי ואנחל די מריה, ארגנטינה הזכירה במקצת את האיכות שלה וכבשה שער אדיר. מעבר לכך, שום דבר.
במחצית הראשונה משחק האגפים כמעט שלא נראה, מסי היה רחוק מהיכולת הרגילה שלו ואם ימשיך כך במדי הנבחרת - לא ניתן יהיה לקבוע בפה מלא שהוא הכדורגלן הטוב בעולם. פלה, רונאלדו, מראדונה ויוהאן קרויף עשו את זה בצורה הרבה יותר משכנעת בצבעים הלאומיים. בגילו, פלה היה אלוף עולם פעמיים ורונאלדו כבר עם שתי זכיות בקופה אמריקה.
ליונל מסי מול בוליביה. געגועים לצ'אבי ואינייסטה (צילום: AFP)
כשצ'אבי ואנדרס אינייסטה לא לידו ולא מארגנים את המשחק, מסי לא יכול לבד. יש לו את הכדרור המסחרר ואת היכולת הגאונית למצוא שחקן חופשי במסירה. אבל, כשאין בעל בית אמיתי שיימקד את תשומת לב היריב, הגאון לא יכול לבד.
חאבייר מסצ'ראנו שימש לרוב כשחקן ספסל בבארסה ולקראת הסוף אף תופקד בהגנה, כשהוא ואבר באנגה אמורים לארגן את השורות בקישור של ארגנטינה זה לא נראה משכנע.
אסטבן קמביאסו רחוק מהיכולת במדי אינטר לפני שנה, וקרלוס טבס? אם זה מה שחלוץ כוכב מהפרמייר ליג מסוגל לספק מול שוער והגנה הכוללת שחקנים שהופיעו בליגה הישראלית בשנים האחרונות, ארגנטינה יכולה רק לחלום לנצח את ברזיל. געגועים לגבריאל באטיסטוטה.
קיים הבדל מהותי בין ארגנטינה הנוכחית לבין נבחרות עבר שלה. בימים הגדולים שלה, עם דייגו מראדונה, היא ידעה להתעלות גם כאשר הכוכב נעדר וזכתה בשתי הפעמים האחרונות (1991 ו-1993) בקופה אמריקה כאשר מראדונה לא שיחק.
לארגנטינה תמיד היה את השחקנים שידעו להתעלות ואת אלו עם הנוכחות שגרמו ליריבות לעשות במכנסיים. דייגו סימאונה לא היה הכדורגלן המוכשר בתולדותיה, אבל לווינריות שלו לא היה תחליף.
פרננדו רדונדו היה כוכב ענק שהיה מסוגל לנצח משחקים לבדו ואילו היה נקלע ליום חלש - תמיד היה מישהו דוגמת לאונרדו רודריגס, שאם היה נקרא למערכה היה הופך למצטיין בניגוד לציפיות. בנוסף, לארגנטינה אין כיום את העוצמה בדמות נוגחים מסוכנים ברחבה, דוגמת דאריו פרנקו או הרנן קרספו מהעבר.
כיום יש לארגנטינה כישרון בשפע, אבל אין משחק קבוצתי, אין יוזמה, אין סדר ואין קילינג אינסטינקט. בוליביה נחשבה לנחותה על הנייר, אבל שחקניה לא פחדו לצאת להתקפות והיו מסוגלים גם לנצח את המשחק.
מגיעות כל המחמאות למאמן בוליביה גוסטבו קינטרוס, שעשה לבאטיסטה בית ספר. שווה היה לקום בארבע לפנות בוקר בכדי לראות נבחרת שמגיעה כאנדרדוג מוחלט, אבל מצליחה לנטרל בטקטיקה מושלמת יריבה עדיפה על פניה, בעיקר בזכות משחק הקרבה, משמעת טקטית ומאבק הוגן ומדויק (ללא תיקולים פחדנים מאחור).
מספר העבירות שהבוליביאנים ביצעו היה סביר יחסית להבדלי האיכות ונתוני ההחזקה של ארגנטינה בכדור, כשמאידך הם גם החמיצו שתי הזדמנויות לשערים נוספים.
קרלוס אריאס עם לואיס גוטיירס. יצליחו לרדת מהאולימפוס? (צילום: AP)
לא רק קרלוס אריאס, שוער מכבי נתניה בעונה האחרונה, הציג הצלות מרהיבות, גם רונאלד ראלדס שלבש את מדי מכבי תל אביב לא מזמן, הצטיין בשמירה והקדים את חלוצי ארגנטינה כמעט בכל מאבק.
לא צריך להתאמץ הרבה כדי להגיע למוטיבציית שיא כאשר משחקים בחוץ נגד ארגנטינה, אבל הבוליביאנים סיפקו שיעור באמונה והתמודדות עם לחץ. גם להם היתה נבחרת כשרונית יותר בעבר (זו שהעפילה למונדיאל ב-94' וסיימה שניה בקופה אמריקה 97' עם מארקו אצ'ברי וחוליו ססאר באלדיבייסו), אך היציאה שלהם מהגנה להתקפה היתה מרשימה.
אריאס אמר בראיון ל-ynet שהוא והחברים שלו שוב מחפשים לעשות היסטוריה. פעם נוספת הוא שמר על שער נקי מכיבושים של מסי והפעם, בניגוד ל-1:6 מלפני שנתיים, אף אחד לא יוכל להגיד שהתוצאה הושגה בגלל הגובה של לה פאס. להפך, אחרי משחק כזה, הבוליביאנים יוכלו להגיע רחוק בטורניר אם יידעו לרדת בזמן מהאולימפוס.