לדעתי, גברים בהחלט מסוגלים לשלוט בעצמם
בניגוד לטורים שפרסמו כאן באחרונה הגבר המתוסכל וטלי זאדה, אני חושבת שגברים בהחלט מסוגלים לקבל החלטות נכונות ולהגיע למסקנות חכמות בכל הקשור לסקס וזוגיות. ואני בהחלט חושבת שהאחריות על מוסריותה של החברה ושל הדורות הבאים – תלויה בנשים ובגברים כאחד
בואו לדבר על יחסים בין המינים גם בפייסבוק שלנו
הגבר המתוסכל התעורר יום אחד, הבין שהוא שכב עם יותר מדי נשים ולא נוח לו עם עצמו: "אני בן 42 היום, וכשאני מסתכל אחורה, יש מצבים בסקס שאני מתבייש שנכנסתי אליהם. בחורות שהיום אין שום סיכוי שהייתי שוכב איתן. פתאום אני גם מבין שאם אני מכבד את הגוף שלי, אין מצב שאכנס למיטה עם כל בחורה מזדמנת", הוא כותב בטור בנות, סקס חופשי זה לא שוויון, זה בלוף. בהמשך, מטיל הגבר המתוסכל את כל כעסו ואת מלוא האחריות למצב שאליו הוא הגיע על המין הנשי, על נשים שהפכו לשרלילות.
מה שאני מבינה מהדברים שהגבר המתוסכל אומר בעצם זה: אנחנו גברים. אנחנו מוגבלים. אנחנו לא יכולים לחשוב ולקבל החלטות באמצעות האיבר שיש לנו בין האוזניים, אלא באמצעות האיבר שיש לנו בין הרגליים, ורק באמצעותו. אין לנו שליטה על הבולבול שלנו. מי ששולט בו הוא בעצם אתן, הנשים. הגבר הוא רק סוג של בובת מין שלא חושבת. אין לגברים שום אחריות לרמה המוסרית של החברה. האחריות מוטלת עליכן, נשים יקרות, כי לנו אין כל יכולת לקחת אחריות על גופנו.
מתוסכל יקר, אני חושבת שעשית עוול נורא לחבריך הגברים. אני חושבת שגברים בהחלט מסוגלים לשלוט בעצמם. אני חושבת שגברים בהחלט מסוגלים לקבל החלטות נכונות ולהגיע למסקנות חכמות בכל הקשור לסקס וזוגיות. ואני בהחלט חושבת שהאחריות על מוסריותה של החברה ושל הדורות הבאים – תלויה בנשים ובגברים כאחד.
כתב אישום נגד נשים פתייניות
גם טלי זאדה, בטור אחת כמוך - מאהבת - היא סיוט של כל אשה - פוגעת במעמדו של הגבר. טלי מגישה כתב אישום נגד נשים פתייניות שגורמות לגברים לצאת מבתיהם החמימים והאוהבים ולבגוד בנשיהם הטובות והחסודות. נכון, היא מציינת בחצי משפט שגם לגבר יש אחריות, אך מה זה חצי משפט בין השורות לעומת טור שלם שיוצא בקובלנה חמורה נגד נשים ש"נותנות להם לגיטימציה לבגוד ואז להחליט אם כדאי להם להתגרש".
טלי יקירתי, למרות שלרוב אני מסכימה עם דעותייך, כאן אני חייבת לצאת בקונטרה. ראשית, גבר שנמצא במערכת נישואים ומחליט לרעות בשדות זרים – עושה זאת במודע, מתוך רצון חופשי. הוא עושה זאת בלי שום עזרה. אל תשכחי שלפעמים יש לגבר סיבה מוצדקת לצאת החוצה לחפש. ונכון, לפעמים הוא סתם מניאק.
את בעצם ממשיכה את הקו של הגבר המתוסכל, לוקחת את האחריות מהגבר הבוגד ומטילה את מירב האחריות על אותה המאהבת. מה שאני מבינה מדברייך זה: את המבוגר האחראי היחידי בבית הזה. כל האחריות היא עלייך. את אשמה בהרס המשפחה!
האחריות על בגידה רובצת גם לפתחה של האשה החוקית
אני חושבת, בניגוד אלייך, שכל האחריות על פירוק משפחה נמצאת אצל הגבר שמחליט לעזוב בית לטובת סטוץ או רומן. ואם כבר ישנה איזו אחריות על אשה בסיפור הזה, הרי שהאחריות על בגידה רובצת גם לפתחה של האשה החוקית. במקום להתבכיין על מר גורלה של האשה הנטושה, אולי צריך לנסות ולבחון מה היא עשתה (או לא עשתה...) שגרם לאותו גבר לברוח לזרועותיה של אחרת. אולי היא לא שכבה עם בעלה כבר יותר משנה? אולי הזניחה את עצמה אחרי הלידה ועלתה 30 קילו? אולי היא בכלל לא תומכת, לא מתעניינת ולא מעניינת את הגבר שלה? אולי היא רק מציקה לו, נותנת לו פקודות ומתייחסת אליו כמו כרטיס אשראי?
אני רוצה להבהיר – אני לא מצדיקה בגידה. בגידה היא דבר מכוער. אבל צריך לראות את העניין הזה בצורה רחבה יותר, בעמדה קצת פחות שיפוטית וחד משמעית. והכי חשוב, צריך להבין שהבעיה שלנו היום, שבאה לידי ביטוי בסטטיסטיקות הגירושים, נובעת מאחריות של בני הזוג, ושל בני הזוג בלבד. כל אחד מאיתנו אחראי על אושרו ועל חייו. אז במקום לבוא בתלונות לאחרים, אולי נבדוק את עצמנו ונתקן את דרכינו.
לפנייה לכתב/ת 
