"המדינה מפקיעה את מחירי שמן הזית לצרכנים"

יצרנית שמן הזית זיתא, חברת בת של ויסוצקי, עתרה לבג"ץ נגד משרדי התמ"ת, האוצר והחקלאות בטענה כי התנהלות המדינה גורמת למחירים מופקעים של שמן הזית לצרכנים. בעתירה נטען, כי משרד החקלאות מתאם מחירים וכמויות, ולכאורה פועל בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים, דבר הגורם לעלייה מלאכותית במחיר לצרכן של שמן הזית בישראל שהוא מהגבוהים בעולם.

• קבוצת הפייסבוק קונים פחות שוברים מחיר - פועלת להורדת מחירי השמן
  

בבסיס העתירה עומדת שאלת הסמכות. חברת זיתא טוענת שמועצת הצמחים, הכפופה למשרד החקלאות עוסקת בתיאום מחירים ובקביעת מחיר מטרה, בעוד שהסמכות הזאת אינה נתונה בידה, לטענת זיתא בעתירתה. מועצת הצמחים החליפה את מועצת הזיתים כגוף המפקח על ענף הזיתים, אחרי שנתקלו אי סדרים חמורים במועצת הזיתים. לפי זיתא, בידי מועצת הצמחים סמכות לעסוק בענף הזית אך לא בשמן הזית.

העתירה קוראת לבטל את המכסים הגבוהים על יבוא חומרי הגלם לשמני הזית, דבר שלטענת החברה, יביא להורדת המחיר לצרכן ב-30% לפחות. המכסים הגבוהים (של כ-6 שקלים לליטר) הוטלו במטרה לעודד ייצור שמן זית ישראלי (של כ-20 מגדלים), ובהתאם להסכמים בינלאומיים.

זיתא מבקשת לייבא שמן זית כדי להשלים חוסרים, ומשתמשת לשם כך בטיעון כי זה "יועיל לצרכן". בנוסף, קוראת העתירה לבטל או לייעל את מחיר המטרה בשמן הזית, הדומה למחיר המטרה במשק החלב. לטענת החברה - הוא גבוה מדי, ומעלה את המחיר הסופי לצרכן.

גורם במועצת הצמחים, גוף בו יושבים חקלאים, משווקים וצרכנים, מסר ל-ynet כי זיתא קנתה עד כה שמן זית בעיקר מחקלאים פלסטינים, ולא מחקלאים ישראלים. עד שהחקלאים הפלסטינים עברו לייצר עבור מדינות אירופיות שהחלו לתמוך בהם. לאחרונה נערך דיון ברשות המסים, במהלכו זיתא ביקשה הורדת מסים, וטענה כי הרשתות מקשות עליה עם המותגים הפרטיים שלהם. לטענת מועצת הצמחים, התמ"ת קובע את המכסים והמכסים ונעזר בידע של המועצה. במועצת הצמחים כינו את העתירה: "הבל ורעות רוח".

גורם בשוק אמר ל-ynet כי כל השמן של זיתא מיובא, ולכן העתירה. "מטרת המדינה היא להגדיל את ענף הזית בישראל, כי זה ענף ירוק וחסכוני במים, כמו ענף הגפן. זיתא צריכים לומר את האמת: הם רק יבואנים, ולא אכפת להם מהמגדלים הישראלים. זיתא קוראים לעצמם שמן זית גלילי, אך השנה, כמעט כל השמן שלהם מיובא מספרד".

"צעד חסר תקדים בענף המזון"

אמיר גור-לביא, ממייסדי זיתא ומבעליה טוען: "התנהלות משרדי הממשלה גורמת לפגיעה קשה בצרכנים ובייצרני שמן הזית. היא מובילה למצב בו כ- 5 מיליון צרכני שמן זית נאלצים לשלם עבור שמן זית פי 2 מצרכנים במדינות מפותחות אחרות.

"החלטנו לפנות מיוזמתנו, בצעד חסר תקדים בענף המזון, בדרישה לרשויות להוריד את המחיר לצרכן, ולהפוך את שמן הזית האיכותי לשווה לכל כיס".

לפי נתוני זיתא, מחיר ליטר שמן זית בישראל עומד על 42 שקל בממוצע לליטר שמן זית. לעומת זאת: בספרד, הוא נמכר ב-17 שקל, באוסטרליה ב-18 ש' בבריטניה ב-22 ש', בארה"ב ב-23 ש' ובצרפת 25 ש'. כתוצאה מכך, ליטר שמן זית מבוקבק, ממותג מיובא עולה 36 שקל בלבד בבמוצע, מה שהוביל לכך שנתח השוק של המותג המיובא עומד כיום על כ-20% מכלל שמן הזית הנמכר בישראל, ו-40% ממנו נמכר ברשתות הגדולות, שחלקן מייבאות שמן זית בעצמן.

המחיר המומלץ על-ידי החקלאים: גבוה מדי

זיתא מבקשת בעתירתה כי משרד התמ"ת פרסם נוהל מפורט לקביעת המכסות השנתיות להקלה במכס המוטל על יבוא חומר גלם לייצור שמן זית, הקובע, בין השאר, אמות מידה להיקף המכסות, אופן חלוקתן ומועד פרסומן.

המכסות הקבועות עליהן חתומה מדינת ישראל עומדות על 300 טון מהאיחוד האירופי ו-900 טון מירדן. ישנן גם מכסות וולונטריות - מכסות לייבוא שמן זית במכס מופחת, כנגד ייבוא שמן זית במכס מלא.  לטענת העותרת, "אין כל נוהל קבוע בדבר אופן חלוקת המכסות ומועדן, והאמור מתפרסם "אד–הוק" במועדים משתנים ובתנאים משתנים". עוד היא טוענת כי המכסות אינן בסמכות משרד החקלאות כי אם בסמכות משרד התמ"ת.

לכן, זיתא דורשת ממשרד החקלאות להורות למועצת הצמחים לחדול לאלתר מכל עיסוק ומעורבות כלשהם בשוק שמן הזית בישראל, לרבות בעניין תיאום והסדרה של כמויות ומחירים של שמן זית בישראל, וכן בעניין יייבוא שמן זית, בין בצובר ובין בבקבוקים, וקביעות המכסות בגינו.

לחילופין, זיתא מבקשת ממשרד האוצר, לעשות שימוש בסמכותו לפי פקודת המכס והפטורים ולבטל את המכס המוטל על יייבוא חומר גלם לייצור שמן זית, או לכל הפחות יבטל את המכס האמור לגבי הכמויות המהוות השלמה של הפער בין הביקוש לשמן זית בישראל לעומת כמות חומר הגלם המופקת בישראל.

בעתירה נטען: כי "בתחילת כל שנת מסיק נוהג משרד החקלאות לקיים דיון בהשתתפות נציגי מגדלי זיתי השמן, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכנים, ובסופו לפרסם 'מחיר מומלץ', בו הם מתכוונים למכור את תוצרתם לבתי הבד ולתעשיינים, תוך תיאום גס של כמויות ומחירים. עם פרסומו של המחיר המומלץ, הוא הופך למחיר 'רצפה' משותף עבור כל המגדלים, כך שלא ניתן לרכוש חומר גלם במחיר הנמוך ממנו.

"ב- 3 השנים האחרונות, מחיר זה של חומר הגלם, הינו כפול מהמחיר של שמן זית איכותי בעולם", טוענת זיתא. "בפרסום המחיר המומלץ מעודד משרד החקלאות, באופן שיטתי וביודעין, תיאום מחירים וכמויות של חומר גלם מקומי לייצור שמן זית - התנהגות האסורה בתכלית על-פי חוק ההגבלים העסקיים".

עוד נטען כי יש לשר התמ"ת סמכות לקביעת מכסות לביטול או הקלה במכס, בין היתר, על מכס המוטל על ייבוא חומר גלם לייצור שמן זית בישראל, אך, "למרבה הפלא והצער, מנגנון זה איננו מופעל על ידי בעל הסמכות, אלא על ידי שרת החקלאות ושר האוצר ומשיקולים זרים ומנוגדים לשיקולים שאמורים להנחות את שר התמ"ת בהחלטתו. האמור לא רק מהווה התנהלות בניגוד מוחלט לכללי המינהל התקין, אלא מנציח את הפגיעה האמורה בצרכנים ובתעשייה".

יש מחסור בחומר גלם. למה לא לייבא?

עוד נטען בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אלדד כורש, איה רייך-מינא, ושני צפרי ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות', כי "בישראל קיים מחסור חמור בשטחי גידול של זיתים, ועל-כן, גם לאחר מיצוי כלל שמן הזית מהגידולים המקומיים, נותר השוק במחסור חמור של למעלה ממחצית מהביקוש. לפיכך, נוצר צורך הכרחי לגשר על הפער האמור באמצעות ייבוא, בין של חומר גלם לתעשייה המקומית ובין של שמן זית תוצרת חוץ בבקבוקים".

"המכס שמטיל שר האוצר על ייבוא, הן של חומר גלם והן של המוצר המוגמר, גבוה במיוחד והוא נועד, לכאורה, להגן על התוצרת המקומית. זאת, למרות שקיים מחסור חמור בחומר גלם מקומי ועל-כן החקלאים ממילא מוכרים לתעשייה את כל תוצרתם במחירים גבוהים במיוחד, אשר, כשלעצמם, גורמים לעליית מחירו של המוצר הסופי לצרכן".

לפי העתירה, ייבוא שמן זית בצוברים והליך עיבודם ובקבוקם בישראל זה הליך ארוך ויקר משמעותית לעומת ייבוא שמן זית מוכן מתוצרת זרה בבקבוקים, בעוד שהמכס המוטל על שניהם הינו זהה. כפועל יוצא, שמן הזית מתוצרת זרה המיובא בבקבוקים מוצע לצרכן במחיר זול יותר, וללא הוזלה של ייבוא בצובר מעודדים הצרכנים לרכוש שמן זית מתוצרת זרה, על-פני תוצרת ישראלית – מהלך הפוגע הן במגדלים והן בתעשיית שמן הזית בישראל.

עוד נאמר בעתירה כי "משרד החקלאות ומשרד האוצר כלל אינם מוסמכים להתערב במכסות הייבוא, על פי חוק ובוודאי שלא לקבוע אותן, הרי שמשרד החקלאות אף עושה זאת, תוך הפעלת שיקולים זרים ומנוגדים למטרות קביעתן, תוך הנצחת המצב הקיים ואף החרפתו.

"כך, נוצר מצב בו מכסות הייבוא נקבעות באופן שרירותי, על-פי גחמות משרד החקלאות, תוך מתן הגנה מופלגת – שכלל איננה נדרשת לחקלאים ותוך פגיעה קשה בצרכנים וביצרני שמן הזית. למעשה, טוענת העתירה, ההגנה המופלגת שמעניקים משרד החקלאות והאוצר למספר מצומצם של חקלאים בעלי מטעים גדולים, מובילה למצב בו כ- 5 מליון צרכני שמן זית נאלצים לשלם עבור שמן הזית פי-2 מצרכנים במדינות מפותחות אחרות, וכן לחיסול הדרגתי של ענף שמן הזית בישראל".

בית המשפט העליון הורה למדינה להשיב לעתירה תוך 60 יום.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "העתירה טרם התקבלה במשרדנו ואנו נשיב לה כשתתקבל. לגופו של עניין – הטענות המועלות בעתירה אינן נכונות. ראשית – המחיר המומלץ בענף נקבע על ידי מועצת הצמחים ולא על ידי משרד החקלאות, ובכל מקרה מדובר במחיר ייחוס בלבד שאינו מחייב איש וודאי לא מהווה מחיר רצפה. הטענה כי מתבצע תיאום מחירים אינה נכונה.

"שנית – עלות הייבוא של שמן זית לישראל כולל שיעור המכס נמוכה מעלות הייצור המקומי, ולכן הטענה כי המכס מהווה חסם לייבוא שמן לישראל תמוהה בלשון המעטה. בנוסף ניתן לייבא אלפי טונות ללא מכס כלל. יש לציין כי השנה לא צפוי מחסור בשמן מייצור מקומי, ובכל מקרה קיימות נטיעות נרחבות של עצי זית לייצור שמן שיהפכו למניבות בקרוב".