שינוי דרסטי ברוק - חוזרים ללימפ ביזקיט וחבריה

היו ימים שפרד דרסט היה הגבר הכי קוּל בסביבה. אז מה אם היה קצת שמנמן ומקריח? בסוף שנות התשעים, כשסגנון הנו-מטאל החל בכיבוש העולם, דרסט היה אחד ממנהיגיו הבלתי מעורערים. הוא הצעיד את "לימפ ביזקיט" בחזה מורם לקראת להיטי ענק כמו "Rollin", "My Generation", "Take A Look Around" ועוד רבים ששודרו ללא הפסקה ב-MTV.

עוד חדשות תרבות ובידור בעמוד הפייסבוק של ynet תרבות

דרסט גם ביים את הקליפים של הלהקה ושל אחרים וגם גילה להקות (לא טובות במיוחד), ביניהן "Puddle Of Mudd". הרבה נערים רצו להיות קולים כמו דרסט, עם כובע הפוך וגוף מלא קעקועים. השבוע, אחרי שנות שתיקה ותהפוכות, דרסט ו"לימפ ביזקיט" חזרו לחיים. בערך.

ימים יפים. "לימפ ביזקיט" לפני 11 שנים

"לימפ ביזקיט" הוציאה אלבום טרי בשם "Gold Cobra", עליו עבדה בשנים האחרונות. אבל בהאזנה לשירים ממנו, ובמיוחד בצפייה בקליפ לשיר הנושא של האלבום, אפשר להבין ששום דבר לא השתנה בלהקה הזו. היא ללא ספק מודעת לעובדה שפעם היתה מאוד מגניבה, אבל שכחה שמדובר בפעם. הסגנון, המוזיקה, הלבוש - הכל בעצם - מאוד לא רלוונטי למה שמתרחש בעולם כיום.

"לימפ ביזקיט" היום. שום דבר לא השתנה. וזה לא טוב

מובן שאין שום רע בשימור סגנון מסוים, אבל יש רע בניסיון לשמר טרנד עבר. כבר כשהוציאה את "Behind Blue Eyes", החידוש המצליח לשיר של "The Who", משהו שם לא עבד. הקליפ הצליח בעיקר בזכות האלי ברי היפה שהשתתפה בו. אז "לימפ ביזקיט" כבר מזמן לא. ובכל זאת, עדיין נעים להיזכר ברגעים הגדולים והכן טובים שלה לפני עשור פלוס.

כמוה היו לנו ב-15 שנים האחרונות עוד הרבה להקות שהיו בשיא ההצלחה ונעלמו כלא היו. בעקבות חזרתה, החלטנו לצלול לכמה זיכרונות יפים.

Live

להקת הרוק הרגשנית מפנסילווניה הפכה לאחת הלוהטות באמריקה באמצע שנות התשעים, כשמכרה מיליוני עותקים מאלבומה "Throwing Cooper". באלבום היו המנוני אלטרנטיב כמו "Lighting Crashes" ו-"I Alone", שעד היום בישראל נחשב לחלק אינטגרלי במסיבות רוק נוסטלגיות.

בסוף כולם בכו. "לייב" עם "The Dolphin's Cry"

קולו המיוחד של הזמר אד קוולצ'יק והמלודיות המוצלחות של הלהקה לקחו אותה לסיבוב ניצחון נוסף ב-99', עם הלהיט ההיסטרי "The Dolphin's Cry" מתוך האלבום "The Distance To Here". אבל אז, למרות שהלהקה המשיכה להוציא אלבומים, היא לא הצליחה להתרומם והיתה בדרכה לפיצוץ. חברי הלהקה הסתכסכו עם קוולצ'יק (שמצדו, התארח בסינגל מצוין של טריקי, "Revolution, Evolution, Love"), תביעות כספיות הוגשו ובסופו של דבר פירקו את החבילה. ממש באחרונה נודע שחברי הלהקה בקרוב עתידים לניסיון נוסף תחת שם הלהקה, אבל ללא קוולצ'יק. שיהיה להם בהצלחה.

Dog Eat Dog

ל"דוג איט דוג" מעולם לא הייתה (וגם לא תהיה) ההצלחה של "לימפ ביזקיט" או "לייב", אבל היתה לה הזדמנות לא רעה בכלל. הרבה לפני שפרד דרסט הנהיג את עולם הראפ-מטאל, "דוג איט דוג" כבר שחו בו (וידעו לשלב גם כלי כמו סקסופון, שנעלם כשהסגנון התפוצץ כמה שנים אחר כך).

זוכרים? "דוג איט דוג" עם "No Fronts"

הלהקה, שהוקמה ב-90', הוחתמה וסומנה כדבר הבא על ידי חברת התקליטים המוערכת "Roadrunner Records" ובאמת באמצע העשור הרועש כבר היה לה להיט אחד בשם "No Fronts" שרץ רבות ב-MTV. האלבום ממנו נלקח, "All Boro Kings", הפך להתחלה מצוינת עבור הלהקה שגם הגיעה להופיע בישראל.

שנתיים אחר כך היא הוציאה את "Play Games" ושיחקה אותה עם עוד להיט מצוין בשם "Isms" המחאתי וחצי להיט בשם "Rocky". אבל האלבום הזה גם היה הסוף לתנופה. תאמינו או לא, הלהקה קיימת עד היום, עולה לבמות ומתרפקת על ימי הניינטיז הלוהטים.

Bloodhound Gang

"בלאדהאונד גאנג" ומנהיגה ג'ימי פופ היו לכמה רגעים החברים הכי מצחיקים במוזיקה. ב-97' הם פרצו לעולם עם "Fire Water Burn" המוצלח, שלימד את כל הנערים והנערות שצפו באובססיביות ב-MTV לצעוק "Burn, Motherfucker, Burn", למרות שהקללות היו מצונזרות בקליפ המצחיק שצולם, כביכול, בבית אבות. אותו הלהיט הביא ללהקה הצלחה גדולה ומכירת מיליוני עותקים מאלבומה "One Fierce Beer Coaster".

הידד לציצים! "בלאדהאונד גאנג" קופים מצחיקים

כשלוש שנים אחר כך, הם חזרו לעוד סיבוב עם האלבום בעל השם המטופש "Hooray For Boobies" ("הידד לציצים"). שם הם שיחקו אותה עם "The Bad Touch", שיר שגם התפרסם מאוד בזכות הקליפ שלו, שם חברי הלהקה מחופשים לקופים בעוד פופ שר את הפזמון שמזכיר לבחורה שלו שהם בבסיסם יונקים, אז כדאי שהם יעשו את זה כמו שעושים בערוץ דיסקברי.

מאז, הלהקה לא הצליחה להתעלות על עצמה. כנראה בגלל שהזמנים השתנו ובעקבות האינטרנט קומדיות מוזיקליות הפכו זמינות הרבה יותר. מי שמתגעגע, ישמח לגלות שהלהקה אמורה להוציא אלבום חדש כבר בחודשים הקרובים. האם יהיה זה קאמבק? נחיה ונראה.

Alien Ant Farm

אם אי פעם תיערך תחרות ללהקות עם השמות הכי מטופשים, "Alien Ant Farm" ("חוות נמלים חייזרית" בתרגום חופשי) תהיה במקום טוב למעלה. הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "Greatest Hits" (שם האלבום כבדיחה של הפוך על הפוך, הבנתם?) באופן עצמאי ב-99', אבל רק שנתיים אחר כך זכתה לפריצה הגדולה, כשהוחתמה בחברת תקליטים גדולה והוציאה את "Anthology" (משחק מילים בין נמלה לאנתולוגיה).

היי! אתה לא ההוא שעשה את הקאבר הזה למייקל ג'קסון?

שלושה להיטים ודי החזיקה הלהקה: "Movies" המצוין, שבמקור נלקח מאלבום

 הבכורה אבל הוקלט מחדש באלבום השני, "Attitude" גם הוא מעולה, שחשף כביכול את הצד הרגשני של הלהקה והגדול מכולם, החידוש ל-"Smooth Criminal" של מייקל ג'קסון, ממנו הם כנראה לא יוכלו להשתחרר עד סוף ימיהם.

ואלה שמות

במבט לאחור, היינו יכולים להמשיך את הזיכרונות האלה לאינסוף. ב-15 השנים האחרונות להקות רוק אלטרנטיביות, שנעו בין הקו הדק והמגוחך של רוק אלטרנטיבי דרך נו-מטאל לפוסט גראנג', נעלמו כלא היו.

למשל, איפה לעזאזל "סמאש מאות'", זוכרים? הלהקה הקיצית מקליפורניה, שסיפקה להיטי ענק כמו "Walking on The Sun" ו-"All Star". מה קרה ל-"Matchbox Twenty", שהייתה לרגע לפסקול של נערות מאוהבות?

לאן נעלמה "סמיסוניק", שסיפקה להיטים כמו "Closing Time", "Secret Smile" ו-"Singing in My Sleep"? לאן נעלמה להקת "קריד", שניסתה לשחזר את ימי הגראנג' באופן נוראי? ואתם זוכרים איזה שיר מצוין היה "Sex And Candy" של להקה שכוחה בשם "מרסי פלייגראונד"? כמה מגניבים נראו לנו לרגע חברי להקת "פאסטבול", עם הלהיט "The Way", או כמה רצינו לעוף עם "Sugar Ray"?

נראה שאף אחת מהלהקות לא תצליח לחזור לאותם רגעים ספורים בהם לקחו חלק בעולמנו המוזיקלי. הן חיות ונושמות לנצח ובשלווה, אי שם, בתאים האפורים של המוח.

ואיזה להקות רוק נשכחות אתם זוכרים? ספרו לנו בטוקבקים!