נחנכה ישיבת ההסדר בעכו: "העיר תשאב יהודים"
כשנתיים וחצי לאחר שחלק מישיבת ההסדר בעכו נשרף בעימותים שפרצו ביום כיפור, נחנך קמפוס חדש. השר שלום: "ייהוד הגליל זו משימה ראשונה במעלה, שאין להתבייש בה"
בונים ונבנים: שנתיים וחצי אחרי העימותים ביום הכיפורים בין ערבים ליהודים בעכו, ושריפת חלק מישיבת ההסדר שבעיר, משלים המוסד את הקמתו של קמפוס חדש ומפואר. בטקס חגיגי שנערך בעיר בסוף השבוע שעבר, נחנכו מבני הקבע של הישיבה בעיר הצפונית המעורבת - ומטרה מוצהרת: לייהד את הגליל.
שרים, חברי כנסת, רבנים ואישי ציבור - וגם כוכב הזמר החסידי אברהם פריד - השתתפו באירוע, שהיה למעין "חגיגת ניצחון" של אנשי ישיבת ההסדר בני-עקיבא בעכו.
השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שהשתתף בטקס, אמר כי הקמת הישיבה הפכה את העיר ל"שואבת יהודים", בכך שהחזירה תושבים שעזבו, וחיזקה את המגמה של ייהוד הגליל. לדבריו, מדובר במשימה לאומית ראשונה במעלה שאין להתבייש בה, משום ש"הציונות חרתה על דגלה מאז היווסדה את ערכי יישוב הארץ וייהוד הגליל והנגב".
ישיבת ההסדר בני עקיבא בעכו הוקמה לפני תשע שנים כשלוחה של הישיבה במעלות, ולמדו בה כ-30 תלמידים בסך הכל. כיום לומדים במקום 200 בני ישיבה. בבניין
הקריה החדשה הושקעו כ-20 מיליון שקל, שגויסו, בין היתר, גם על ידי העירייה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. הקמפוס החדש כולל בית מדרש, חדר אוכל ומעונות המיועדים לכ-230 תלמידים, וכן "בית חינוך" שיהווה מוקד לפעילות הקהילתית-חברתית בעיר.
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן, אמר באירוע: "לפני עשור, העיר הייתה על סף פשיטת רגל יהודית ציונית, ורק משהו מחוץ לטבע היה עשוי לשנות את המצב. נראה שהמשהו הזה, זו האמונה והתורה". לדבריו, מאז עכו מתמלאת בתורה רוחנית, משגשגת מבחינה תרבותית והתיישבותית, ו"משמשת מופת ומודל לשלב הבא של הגאולה".
לפנייה לכתב/ת 
