לראשונה: השתלת כליה משולשת בין 4 משפחות
שלושה חולים המתינו בביה"ח בילינסון להשתלת כליה. לכל אחד מהם היה מי שרצה לתרום לו - אך לא התאים מבחינת סוג הדם. בביה"ח מצאו במפתיע התאמה בין המשפחות השונות - ו"שידכו" ביניהן. התוצאה: שלושה אנשים שקיבלו את חייהם במתנה
אמה של ענבר רצתה לתרום לה כליה - אך סוג הדם שלה לא התאים. בעלה של ריטה ביקש לתרום כליה לאשתו כדי שלא תזדקק עוד לטיפולי דיאליזה - אך גם הוא לא התאים. בוב מאנגליה החליט לתרום כליה לנתן מדרום הארץ אותו לא הכיר. הפתרון שהציל את חייהם של השלושה: השתלה משולשת. בוב תרם לענבר, אמה של ענבר תרמה לריטה ובעלה של ריטה תרם כליה לנתן.
במבצע המורכב של השתלות הכליה המוצלבות מן החי, שהתבצע לראשונה בישראל בבית החולים בילינסון, השתתפו תשעה משתילים ומנתחים, חמישה מרדימים, עשרות אחיות חדר ניתוח
כאמור ההשתלות נעשו בשיטה של "חילופי כליות": קרובי משפחה ותורמים של חולים הנזקקים להשתלה תורמים כליה לחולה אחר, תמורת תרומת כליה מקרובי משפחתו. שלושת ניתוחי הוצאת הכליה מגופם של התורמים התקיימו בו זמנית, ולאחריהם התקיימו שלוש ההשתלות במקביל. מצבם של המושתלים טוב והם מאושפזים במחלקת ההשתלות.
ההתאמה: במסגרת התוכנית להשתלות מוצלבות
תחילתה של ההשתלה המוצלבת בכך שנתן הנגבי, גבר בן 59 מתקומה שבדרום הארץ בעל סוג דם B, נזקק בדחיפות להשתלת כליה. במקביל, בוב ריינהוב, צעיר אנגלי בן 26, החליט כי ברצונו לתרום כליה להצלת חייו של אדם ישראלי שאינו מכיר. ריינהוב יצר קשר עם הנגבי והציע לו לתרום לו כליה. כיוון שהוא בעל סוג דם O יש באפשרותו לתרום לבעלי כל סוגי הדם.
באותה עת היו ברשימת ההמתנה להשתלה בבילינסון שתי חולות נוספות שסבלו מאי ספיקת כליות. אחת מה הייתה ענבר מגן, צעירה בת 20 מפתח תקווה עם סוג דם O. אמה, מלכה בת ה-54, רצתה לתרום לבתה כליה אך היא בעלת דם מסוג A ועל כן לא התאימה להשתלה.
גם ריטה פרחי בת ה-55 מכפר סבא, בעלת סוג דם A, שעברה טיפולי דיאליזה, המתינה לתרומת כליה מתאימה. בעלה ניסים בן ה-58 לא התאים לתרום לה כיוון שסוג דמו B.
במסגרת התוכנית להשתלות מוצלבות של המרכז הלאומי להשתלות הוצע לשלושת הזוגות הפתרון של השתלה מוצלבת, שמאפשר להציל את חייהם של שלושה אנשים במקום של אדם אחד. וכך בוב תרם לענבל, כיוון ששניהם בעלי סוג דם O. אמה של ענבל תרמה לריטה כיוון שתיהן בעלות סוג דם A. בעלה של ריטה תרם לנתן כיוון ששניהם בעלי סוג דם B.
"חילופי זוגות היא אחת הדרכים להגדלת מספר ההשתלות"
שלושת הזוגות נפגשו לראשונה מספר ימים לפני הניתוח, כאשר הגיעו למחלקת ההשתלות בבית החולים בילינסון לסדרת בדיקות מקיפה טרם ההשתלה. המפגש היה מרגש מאוד עבור החולים, התורמים ואף עבור צוות המחלקה."מספר מדינות בעולם, כולל ארצות הברית, אוסטרליה, הולנד וטייוואן הקימו בשנים האחרונות מאגר זוגות שאינם מתאימים זה לזה", הסביר פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת ההשתלות בבילינסון. "בכך הגדילו את מספר ההשתלות מן החי המבוצעות בכל מדינה ומדינה. רק לאחרונה גם בישראל הולך ונבנה מאגר זוגות שכזה, שיגדיל את הסיכוי של החולים להגיע להשתלה. השתלה משולשת זו היא רק תחילת הדרך. לצערנו הרב במציאות של מחסור באיברים בארץ ובעולם אין פתרון נכון יותר מאשר השתלה מהחי המבוצעת בכל דרך אפשרית. חילופי זוגות היא אחת הדרכים".
לדברי פרופ' מור החלק המורכב ביותר בהשתלות אלו הוא החלק הארגוני, מפני שכל הזוגות אמורים להיות כשירים לניתוח וצריכים למצוא את המתאם הטוב ביותר האפשרי מבחינת סוג הדם, הגיל ומבחן הצלבה שלילי. ככל שגדל מספר הזוגות במאגר כך גם ניתן למצוא פתרון השתלה למספר גדול יותר של מועמדים. מכאן החשיבות של הגדלת המאגר ושיתופי פעולה עם מדינות אחרות. "בעתיד אני מקווה שאנו נהיה שייכים למאגר בינלאומי בדומה למאגר של תורמים להשתלת מוח עצם", אומר פרופ' מור.
ההשתלה המוצלבת הראשונה: בין שתי משפחות
השנה יצא המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות בתוכנית חדשה להשתלות כליה מתורמים חיים. זוהי תכנית שבאה לתת מענים גם למשפחות שבתוכן לא נמצאה התאמה בין התורם לנתרם. ניתן להצטרף לתוכנית בכל יחידת דיאליזה או מרכז רפואי בו מבצעים השתלות כליה.
ההשתלה המוצלבת הראשונה בישראל נערכה בחודש אפריל השנה. שתי החולות, כל אחת אושפזה בבית חולים אחר, קיבלו כל אחת את כלייתה של קרוב משפחתה של החולה השנייה. חולת כליות בבילינסון קיבלה את כלייתה של אחותה של חולה המאושפזת באיכילוב. קרוב משפחתה של החולה בבית החולים בילינסון תרם את כלייתו לאחותה של התורמת, שאושפזה בבית החולים איכילוב.
לפנייה לכתב/ת 
