השוטרת שהתעללה בפלסטיני: "ניסיתי לחנך אותו"
המכות שחטפה בשטחים, החשש לביטחונה והלחץ בחיים האישיים - כל אלו גרמו לשני סביליה, לטענתה, להצמיד אקדח ריק לראשו של עציר פלסטיני ולירות. בעקבות הרשעתה, הבהירה בשיחה עם ynet: "זה לא מאפיין אותי"
"אני לא גזענית", מתעקשת שני סביליה, שהורשעה היום (ג') בהתעללות בעציר פלסטיני במהלך שירותה כשוטרת מג"ב. היא הודתה במסגרת עסקת טיעון, כי היכתה את העצור, אז בן 17, הצמידה אקדח ריק לצווארו ולחצה על ההדק - ממניעי גזענות. עתה היא מכחישה: "אפשר לומר שנהיינו חסינים לרמת האלימות שנתקלנו בה יום-יום", אמרה בראיון ל-ynet.
לטענת סביליה, האירוע היה מעשה שטות ותוצר של תקופה לחוצה בשירות ובחיים האישיים. "בקושי ישנתי אז, כל יום היינו בסכנת חיים מתמדת", הסבירה. "אתה נכנס לכפר ערבי ומשליכים עליך דודי שמש ובקבוקי תבערה מהגגות. אתה מרגיש חסר אונים שאין לך סמכות לעצור אנשים. אם הייתה להם אפשרות לפגוע בי, הם לא היו חושבים פעמיים".
סביליה במדים. "כבר ראיתי את עצמי יושבת בכלא"
"באותו יום", סיפרה סביליה, "קיבלתי מכות רצח בשועפט, מאנשים נגדם היו לנו צווי מעצר. נכנסנו לבית שהתאספו בו מלא אנשים, ואף פעם לא קיבלתי מכות כאלו. לאחר מכן באותו היום גם היה פיגוע ירי. לאחר שעצרו את אותו הנער שעשה בלגאן, היינו בטוחים שהוא בא להתסיס את האווירה. עשו עליו חיפוש ומצאו נפצים, ואז ביקשו ממני לקחת אותו לתחנה. כשהגענו, ראיתי שהכל שם בשיפוצים. לא ידעתי מה לעשות איתו. אני והשוטר השני אמרנו: 'בוא ננסה לחנך אותו שלא יעשה את מה שהוא עשה יותר'".
בכתב האישום שהוגש נגדה תואר כיצד סביליה ושוטר נוסף הובילו את העציר לחדר ריק, שם הורידו אותו על ברכיו, כשידיו אזוקות לאחור וראשו מכוסה במעיל. אז שלפה סביליה את אקדחה, דרכה אותו, והצמידה אותו לצווארו של העציר כשהוא ריק ממחסנית, תוך שהיא סופרת באוזניו לאחור מ-10 עד 1. הנער צעק "לא, לא", אך עם סיום הספירה השוטרת לחצה על ההדק, באומרה "מוות לערבים" ו"כל הערבים זונות".
"זה לא היה בקטע של נקמה", הדגישה סביליה, "אני לא יודעת איך להסביר את זה, אנחנו ראינו את האלימות וזה כאילו היה בסדר". לדבריה, הטענות על גזענות אינן משקפות את מי שהיא: "כל המקרה הזה לא מאפיין אותי. אם היית רואה אותי בעבודה, היית חושב שאני מארגון 'בצלם'. אני ממש מצטערת על מה שקרה ומתחרטת עליו. אף פעם לא הסתבכתי, לא ידעתי בכלל מה זה עו"ד. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, בחיים לא הייתי עושה זאת.
"החיים שלי מחולקים ל-2: לפני ואחרי המקרה", היא המשיכה.
"לפני המקרה הייתי הבחורה הכי חייכנית שיש, צוחקת ורק עושה שמח. אחרי המקרה השתנתי ב-180 מעלות. נעלמה לי שמחת החיים. נכנסתי לדיכאונות, פחדתי ממש, כבר ראיתי את עצמי יושבת בכלא. כל מי שסבב אותי נכנס לדיכאון בגללי".
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את סביליה במסגרת עסקת הטיעון, אולם עונשה טרם נקבע. פרקליטה, עו"ד רפאל פריג', ציין קודם לכן כי "סוכם ששירות המבחן יגיש תסקיר בעניינה של הנאשמת ויבחן את האפשרות לסיום התיק ללא הרשעה פלילית". עם זאת, במח"ש הבהירו כי בלי קשר למסקנות התסקיר, ההרשעה תישאר בעינה ובכוונת התביעה לדרוש מאסר בפועל.