פסיכולוג רק לעשירים? הכנסת קוראת לפיקוח

נדרשת הסדרה בתחום השירותים הפסיכולוגיים: מאבקי כוח בין משרד הבריאות, קופות החולים והאוצר על יישום הרפורמה בשירותי בריאות הנפש גורמים למצוקה בקרב הנזקקים לטיפולים פסיכולוגיים, בהיעדר בקרה והסדרת התחום, בעיקר של עלויות הטיפולים והתאמתן לבעלי אמצעים מוגבלים.

תמונת מצב זו עלתה היום (ג') בוועדה לפניות הציבור של הכנסת, שדנה בתלונות שהתקבלו באשר למחיר היקר שמטופלים נאלצים לשלם עבור סדרות טיפולים ממושכות.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

"לוקחים משכנתה למימון הטיפול"

דוגמה אופיינית לבעיה הציגה בדיון אם שאחת מבנותיה לקתה במחלה כרונית קשה, וכתוצאה מהאבחנה הרפואית הפסיקה לתפקד ונכנסה לדיכאון. "את הכסף שחסכנו כדי לעזור לבת לרכוש דירה אנחנו משלמים לפסיכולוגים", סיפרה. "היא עבדה ולמדה והיום היא שבר כלי. אנחנו מוציאים על הטיפולים 3,200 שקל בחודש, ומעל 40 אלף שקל בשנה, גם כשהתעריף לטיפול נמוך יחסית - 400 שקל ל-50 דקות".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר כי "מתקבל הרושם שהורים נאלצים לקחת משכנתה כדי לממן טיפול פסיכולוגי לילדיהם".

לדבריו, נזקקים משלמים אפילו 800 שקל לשעה ואלפי שקלים בחודש משום שאין מענה זמין וזול במערכת בריאות הנפש הציבורית.

"הפונים מתלוננים על קושי להשיג את הטיפול, ואם כבר זכו לקבל אותו הוא מסורבל, לא ידידותי ואפילו מזיק בתחום המחייב רגישות לכל מקרה", אמר מקלב.

"מדובר בטיפולים שהופכים את המטופלים ללקוחות שבויים של המטפל לאורך זמן", הוסיף מקלב, וציין כי מהתלונות עולה ש"אין בקרה ופיקוח בתחום ואין בהירות לגבי משך הטיפול הדרוש ומינון הביקורים. הפסיכולוגים קובעים את הזמן ואת המינון הרצוי. הם בעלי המקצוע אבל גם בעלי אינטרס כלכלי ברור, בעיקר כשמחוסר ברירה נאלצים הפונים לבקש עזרה בשוק הפרטי".

בדרך להפרטה?

יעקב קצנלבוגן, מנהל מרכז "תעצומות" המסייע למשפחות המטופלים, אמר כי "הבעיה מחריפה כשהמטופלים הם ילדים עם מוגבלויות אחרות. במקרים אלה גם ההורים והילדים הנוספים במשפחה נזקקים לטיפולים פסיכולוגיים כדי להמשיך לתפקד. זה כרוך בעלויות אדירות, מה שמאלץ משפחות רבות מהשכבות החלשות לוותר על הטיפול".

עדית סרגוסטי, רכזת תחום בריאות הנפש בארגון "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים בעלי מוגבלויות, אמרה כי "הבעיה באחריות שמתחלקת בצורה לא מסודרת בין משרד הבריאות לקופות החולים".

היא רמזה שמשרד הבריאות "מייבש" את השירות הממשלתי כמנוף לקידום הרפורמה בבריאות הנפש בדרך להפרטת השירותים. חלוקת האחריות המעורפלת היא גם תוצאה של מאבקי כוח בין מקדמי ההפרטה למתנגדיה. "אם היה שירות ציבורי איכותי ויעיל, פחות אנשים היו פונים לשירות הפרטי", אמרה סרגוסטי.

נציבת הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות, אתי סממה, הגיבה שהחוק אמנם מחייב לספק לכל אזרח טיפול רפואי במחיר, בזמן ובמיקום סבירים - כולל טיפול פסיכולוגי - אך התקציב מוגבל ולא ניתן להיענות לכל הנזקקים. סממה הודתה כי "אין בהירות לגבי מה ניתן לקבל משירותי בריאות הנפש ומה לא".

במהלך הדיון התברר כי גם קופות החולים אינן מודעות להנחיות משרד הבריאות בתחום וכל קופה מתנהלת בצורה שונה. היו"ר מקלב קרא לקופות החולים ולמשרד הבריאות לקבוע הנחיות ברורות בתחום בריאות הנפש וזכויות המבוטחים באשר לטיפולים הפסיכולוגיים במסגרת השירות הציבורי ולפרסם אותן.