רק השנה התחתנה, והיא כבר מואסת בסקס
זה לא שהיא השתנתה. פשוט, התשוקה המינית של האשה מלכתחילה פחותה מזו של הגבר. בחלוף הריגוש הראשוני נשארת האשה המצויה תקועה עם הליבידו הנשי הנורמלי - שברירי, פגיע, רגיש להסחות דעת ומתקשה להצית בהן את אש התשוקה, אלא לעתים נדירות
בואו לדבר על מיניות וסקס גם בפייסבוק של ynet יחסים
היעדר תשוקה מינית הוא בעיית המין מספר אחת שמציקה כיום לנשים. יותר ממחצית (55%) מכלל הנשים חווֹת מחסור בתשוקה, לפי הסקר "סקס באוסטרליה", פרויקט מחקרי שכלל כמעט 20,000 משתתפים, מה שהופך אותו לאחד ממחקרי הסקס הגדולים ביותר שהושלמו אי פעם. החוקרים, ג'ולייט ריכטרס ועמיתיה, גילו שליבידו נמוך הוא לא סתם תופעה בעייתית שתוקפת נשים - יותר ממחצית הנשים הנסקרות מתחת לגיל 30 התלוננו על הבעיה הזאת. נשים בשנות ה-30 לחייהן היו בסיכון הגבוה ביותר; יותר מ־60% מתוכָן הצהירו על חוסר עניין במין, שיעור גבוה אך במעט מזה שבקטגוריה המבוגרת ביותר של הנשים שנסקרו (בנות 50 עד 59). נשים בשנות ה-40 לחייהן השיגו תוצאה קצת יותר טובה, 55%.
אם כן, אנחנו מדברים על בעיה שעלולה לתקוף נשים כבר מראשית חייהן הבוגרים, נשים כמו סופי בת ה-20. סופי היא סטודנטית שהתחתנה שמונה חודשים לפני שיצרה איתי קשר לראשונה - שמונה חודשים בלבד, והיא כבר מואסת בסקס. "אני לא יודעת אם הירידה בחשק המיני שלי היא תוצאה של 'יותר מדי ממשהו טוב', או שמא אני פשוט משועממת מבחינה יצרית עם אותו בן זוג מפעם", היא כותבת. "אותו בן זוג מפעם" שלה הוא בן 23.
הנה אחד הקטעים הראשונים ביומנה:
החשק המיני שלי בימים האחרונים שואף לאפס. אני לא יודעת אם זאת הגלולה, או מתח, או שמא אני פשוט אנטי־חרמנית. דייב המסכן כבר תולש שערות מרוב ייאוש. זה מדאיג אותי, כי הוא חושב שזה קורה מפני שאני כבר לא כל כך אוהבת אותו או לא נמשכת אליו כמו פעם. אבל זה לא נכון. אני פשוט מרגישה כאילו סקס זה קצת פַּאסֶה, ולפעמים אפילו קצת מעצבן. מה שהכי לא הוגן פה, זה שכנראה החשק שלו לא ירד אפילו טיפה! הוא נשבע בכל היקר לו שבשבילו כל פעם איתי היא כמו הפעם הראשונה, והוא גם תמיד, אבל תמיד, מוכן ומזומן.
האשה הזאת היא רק בת 20, זה עתה נישאה. אמת, הכרתי ושמעתי נשים מלאות תשוקה ששימרו את הדחף המיני שלהן לאורך חייהן, אבל מדובר בטיפה בים לעומת מספר הנשים שדיווחו על דחף מיני נמוך. נשים מכל הגילים התלוננו בפנַיי שהן לא מעוניינות במין. חלקן אמרו שהחשק שלהן צנח די מהר אחרי שהתבססו בזוגיות יציבה, ואילו אחרות ציינו שהעניין שלהן במין נותר כשהיה - עד ששקע למעמקים עם לידת הילדים. קבוצה אחרת של נשים מעוטות חשק היו אלה שלדבריהן מעולם לא גילו עניין מיוחד בסקס. מה בדיוק קורה פה?
האמת היא שמומחים וחוקרים בתחום המין לא ממש יודעים מה קורה פה. רבים מאמינים שהדחף הנמוך של הנשים קשור לרמת הטסטוסטרון הנמוכה שלהן; רמת ההורמון החיוני הזה נמוכה אצל נשים פי 20-10 לעומת הגברים. הטסטוסטרון אחראי למאפיינים זכריים כמו שׂער פנים וגוף, קול עמוק יותר, גוף שרירי יותר. ידוע גם שהטסטוסטרון קשור אצל הזכרים קשר בל יינתק לליבידו - גברים עם מחסור בטסטוסטרון מאבדים עניין במין. אמנם נהוג להתייחס לטסטוסטרון כאל ההורמון הזכרי המובהק, אבל הוא מיוצר גם בשחלות של האשה ומופק באזורים אחרים של גופה - בשומן ובעור, למשל - מן ההורמונים DHEA ו־DHEAS. גם לנשים יש טסטוסטרון, אם כן, אבל במנות קטנות יותר. האספקה הדלה שלו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שהליבידו הנשי הוא כמו בול עץ רטוב, ללא אותו ניצוץ כימי שגורם לגברים רבים כל כך לגלות עניין במין.
ככל שהאינטליגנציה גבוהה יותר, כן גדולה יותר הדרישה מן הרגשות, כמזוודה של אינפורמציה, להרחיב את תכולתם ולהכפיל את כמות הרוכסנים והתאים... הורמונים הם חלק מהמזוודה הזאת וגם חלק מתכולתה. הם משדרים מידע על עצמם ונושאים מידע על אחרים. הם לא גורמים לנו לעשות דבר, אבל הם עשויים להפוך ביצוע של פעולה מסוימת למשהו קל ונעים יותר, כאשר כל שאר הגורמים נוטים לאותו כיוון.
לאור הנאמר לעיל, לא נראה הגיוני לנסות לצמצם את התנהגותו המינית של שום יצור אנושי לכדי מצב הורמונלי כזה או אחר. יחסים חברתיים, תרבותיים ומשפחתיים ושאיפות עתידיות משפיעים על ההתנהגות המינית הרבה יותר מהורמוני מין בלבד.
לא מסוגלת להוריד ממנו את הידיים (צילום: Shutterstock)
מה שמבלבל עוד יותר הוא שנשים רבות זוכרות תקופות שבהן היו בוערות מרוב תשוקה. "לא הייתי מסוגלת להוריד ממנו את הידיים. בשלושת החודשים הראשונים סקס היה משהו קבוע, כמעט מדי לילה, לפעמים פעמיים או שלוש פעמים בלילה, אם זה לא הכאיב לי יותר מדי", כותבת צעירה אחרת, בת 23, שהתלוננה במכתבה אליי כי במלאות חצי שנה לזוגיות שלה, היא כבר אדישה לחלוטין אל בן זוגה.
ההסבר לעניין הזה במין בשלב המוקדם ביחסים עשוי להיות שאותו בול עץ רטוב קיבל מנה אדירה של חומרי בעירה באמצעות נחשול של כימיקלים, המשתחררים במוח כשאנחנו מתאהבים לראשונה. אלה אותם כימיקלים הידועים בשם הורמוני ההתאהבות — אֶפּינֶפְרין, נוֹרֶפּינֶפְרין, דופאמין, סרוטונין ופֶנילאֶתילָאמין (PEA) — נוירוטרנסמיטרים שעוזרים לווסת את האותות החשמליים המועברים בין תאי עצב במוח. אלה אותם כימיקלים הגורמים לתחושת ה"הַיי" הרִגשית, המקושרת לאותו טירוף מרהיב של אהבה ראשונה — מה שהצרפתים מכנים בשם "מכת ברק".
ציפייה מופלאה, אינטנסיביות עוצרת נשימה ותשוקה טוטלית
ואכן, מכת ברק זו הגדרה מדויקת. לעולם לא אשכח את הארוחה שאליה יצאתי עם בעלי הראשון, דניס, בלילה שבו התאהבנו — שנינו בוהים זה בזה, משותקים מהתרגשות, לא מסוגלים להכניס לפה אף פירור. המלצר כרכר סביבנו, שאל שוב ושוב אם משהו לא בסדר עם הארוחה. היתה באוויר ציפייה מופלאה, אינטנסיביות עוצרת נשימה ותשוקה טוטלית.
ההורמון דופאמין הוא הסיבה העיקרית לאותה תסיסה מינית, טוענת האנתרופולוגית הלן פישר מאוניברסיטת רטגרס, שסרקה את מוחותיהם של אנשים מאוהבים עד שיגעון ועקבה אחר פעילות הדופאמין הקשורה לאותם רגשות מענגים, המוכּרים כל כך לרבים מאיתנו. פישר ועמיתיה צילמו תמונות של מוחות המתפתלים בייסורי אהבה, תוך שימוש בטכנולוגיית MRI. סטודנטים מאוהבים עברו סריקה בעודם מתבוננים בתמונה של מישהו ממכריהם, וסריקה נוספת כשהתבוננו בתמונת אהובם או אהובתם. כשהחוקרים השוו בין הצילומים, הם גילו עלייה בפעילות עצבית בחלקי המוח העשירים בדופאמין. אצל סטודנטים שהשיגו תוצאה גבוהה בשאלון שמדד את להט התשוקה באהבה ניכרה פעילות מוגברת במיוחד בגרעין הזנָבי, אזור במוח המקושר עם תשוקה. "הסחרור הזה, תחושת ההתעלות, אותה אופוריה, חוסר הרצון לישון, אובדן התיאבון — כל אלה מיוחסים לרמות גבוהות של דופאמין, ולנוֹרֶפּינֶפְרין. אלה חומרים מעוררים, שנוצרים במוח באופן טבעי ומעניקים לנו רגשות של התעלות", מסבירה פישר.
אבל גם במקרה הזה, כימיה היא בבירור רק חלק מהסיפור. כאשר שני נאהבים מתחברים לראשונה, מתרחש ריגוש בל ישוער מן החדש — כל אותה השתוקקות, כמיהה וערגה ואז, סוף־סוף, הרגע שבו השפתיים נפגשות, ידיים נוגעות לראשונה, גוף לא מוכר, תחושות וריחות אקזוטיים, וכל זה עטוף בערפל הוורדרד של הקֶשר הרומנטי. איך נוכל לבודד את ההשפעה הפסיכולוגית של החידוש וההתרגשות, הכרוכים בחוויות הללו, מעוררות כימית כלשהי שאנו עשויים לחוות באותם רגעים?
תהיה התערובת אשר תהיה, התוצאה היא אותה הרגשה מסחררת, מאוהבת — מה שמכונה לעתים בשם שכרון חושים — שלעתים קרובות משפיעה בעוצמה על אשה שבמצב רגיל יש לה רק עניין מועט במין. היא תגלה לפתע שהיא מפנטזת על סקס, יוזמת סקס, מתנהגת כמו מישהי בעלת דחף מיני חזק. רבות מכותבות היומנים שלי זוכרות אותם ימים מרגשים במערכות היחסים שלהן כתקופה שבה ראו את עצמן כמכורות לסקס. הן כתבו לי וסיפרו שהן אהבו את זה כל כך, רצו את זה כל הזמן, כשהיו מאוהבות מעל הראש.
היה תענוג לקרוא את היומנים של אותם זוגות השרויים עדיין באותו שכרון חושים - כמו קווין ואמנדה, שזה עתה נישאו. למען האמת, הם אפילו לא היו נשואים כשרק התחילו לכתוב למעני, אבל בסופו של התהליך כבר היו מאורסים. שניהם היו בשנות ה-30 המוקדמות לחייהם והיו נשואים בעבר, והם חיו יחד פחות משנה כאשר התחילו לכתוב את היומנים. ועם זאת, הם היו בני זוג שלכדו טוב מכולם את רוחו של "הזוג הטרי", בוערים מתשוקה זה אל זה, מאוהבים עד שיגעון ומאושרים לספר לי על כך הכל.
מתגפפים ונוגעים ומתחככים בכל הזדמנות (צילום: Shutterstock)
זהו לילה טיפוסי בספטמבר 2007. קווין חוזר הביתה מהעבודה; אמנדה מכינה את ארוחת הערב. הוא ממלא אמבטיה בשביל בנה בן החמש ואז, בעוד הילד משכשך בעליזות במים עם צעצועי האמבט שלו, הוא חוזר למטבח ומוצא שם את אמנדה רכונה מעל הכיור, מכנסיה משולשלים לרצפה. "קדימה", היא אומרת לו.
חפוז ליד כיור המטבח הפך לאחד מהטקסים המיוחדים שלהם
"פשוט ראיתי אותו בדמיוני שוגל אותי ככה, כמו שאני", כותבת אמנדה, ומסבירה שזיון חפוז ליד כיור המטבח הפך לאחד מהטקסים המיוחדים שלהם. קווין לא היה זקוק לדִירבּוּן. "זה אחד הדברים הכי טובים ביחסים שלנו, הספונטניות. התשוקה שמתעוררת כשאנחנו פשוט הולכים על זה היא מדהימה", הוא כותב בהתלהבות הרגילה שלו. זה היה לגמרי קוויקי, כי היה צורך לחלץ את הילדון מהאמבטיה: "אבל זה היה בדיוק מה שנדרש לנו כדי להגביר את התיאבון שלנו לאחר כך". ככל שהערב התקדם, הם בקושי הצליחו להוריד זה מזה את הידיים, מתגפפים ונוגעים ומתחככים בכל פעם שהיו קרובים זה לזה. קווין מפרט:
בסופו של דבר אנחנו מגיעים למיטה, לוהטים מרוב ציפייה לקראת מה שעומד להתרחש. אני ממש מרגיש איך הלב שלי פועם כמו משוגע כשאני נכנס למיטה, מרוב געגועים למגע של אמנדה. אנחנו עושים אהבה בפעם השנייה וזה פשוט מהמם. אני בכזה "היי" כשאני עושה איתה אהבה: זה כנראה מה שמרגישים כשלוקחים סמים. ברגעים כאלה אני מרגיש שאני במקום שבו אני בלתי–פגיע, בלתי–מנוצח כמעט.
חודש רדף חודש, ואש התשוקה הזאת המשיכה לבעור בעוצמה. "כבר כתבתי לך כמה אני מאוהב באשה הזאת? אני אף פעם לא שׂבעַ ממנה, אם זה חיבוקים, נשיקות, סתם לגעת יד ביד, או הסקס המדהים שאנחנו עושים", כותב קווין.
אמנדה פחות משתפכת בכתב, אבל אין ספק שהיא משתתפת בחיי המין הפעילים שלהם בשמחה רבה. הנה כיצד היא, בדרכה השקטה, מתארת מפגש טיפוסי ביניהם:
נכנסנו יחד למיטה, ובילינו כמה זמן בנשיקות ונגיעות. די מהר נעשיתי מגורה מאוד, והפעם דווקא קווין היה זה שאמר שהוא רוצה לעשות את זה בנחת, בלי למהר. היינו קרובים מאוד זה לזה הלילה. כאילו שׂדה בלתי נראה של אנרגיה הקיף ועטף את שנינו. אני נורא אוהבת כשזה קורה. הכל מאוד אינטנסיבי, וכל החושים מתחדדים. גמרתי פעמיים לפני שקווין גמר, ואז שכבנו במיטה מחובקים במשך זמן ארוך.
זה לא רק הסקס. הם מאוד מתוקים זה כלפי זה, משתדלים למצוא עוד ועוד דרכים לשמח זה את זה. "לא משנה איזה יום מחורבן היה לי בעבודה, אני תמיד מצפה בשמחה לחזור הביתה לאמנדה... היא תמיד מקבלת אותי בחיוך, ובדרך כלל גם בחיבוק גדול ונשיקה", מספר קווין. הוא, מצדו, תמיד מחפש איך יוכל להקל את המעמסה שעל כתפיה: משתתף במטלות בבית, מבשל ארוחת ערב, עושה לה קפה. היה כל כך מהנה לקרוא על חיי היום־יום של הזוג הזה ולחלוק איתם את עוצמת העונג שלהם זה עם זה.
בסופו של דבר, החיים האמיתיים אכן התחילו להטריד אותם. הם ניסו להיכנס להריון, וכעבור זמן מה היומנים שלה התמלאו באזכורים על תכנונים סביב חום הגוף ועל האכזבה החודשית כשהגיע המחזור שלה. שניהם נאלצים להתמודד עם אקסים בעייתיים — ואצלו נוסף גם המתח בגלל הגעגועים לילדיו, שחיים בעיר מרוחקת, והשמחה והעצב הכרוכים בביקוריו אצלם. אבל מתחת לכל זה רחשה אותה תאוות בשרים נפלאה, מדרבנת.
ההתאהבות ההורמונלית הזאת נוטה להישחק כעבור תשעה חודשים עד שנתיים. הכימיה של המוח משתנה, כשההורמונים המעורבים בהיקשרות — כלומר אוקסיטוצינים וכן וָזוֹפּרֶסין — נעשים דומיננטיים יותר, ומדכאים את תאוות הבשרים והאהבה הרומנטית. יש בזה יתרון: בני זוג בשלב ההיקשרות של האהבה מעודדים יצירת אנדורפינים זה אצל זה, והדבר מעניק להם תחושת ביטחון, יציבות ושלווה. אבל כפי שמציינת הלן פישר בספרה "אנטומיה של אהבה", זה בא על חשבון התשוקה המינית ההדדית. פירושו של דבר הוא שהזוגות צריכים להתאמץ כדי להמשיך לרגש זה את זה, כי "מכמה בחינות, אתם נלחמים בתהליך ביולוגי של גאות ושפל", היא טוענת.
צניחה זו בדחף המיני של האישה גורמת להלם אצל אותם גברים בעלי דחף חזק, שהיו משוכנעים שפגשו את אשת חלומותיהם — זאת שתמיד רעבה לעוד סקס.
- מתוך הספר החדש "יומנים מחדר המיטות - איך לשפר את חיי המין ועוד סודות מחדר השינה", מאת בטינה ארנדט (הוצאת ידיעות ספרים - הכורסא. תרגום: עטרה אופק).
לפנייה לכתב/ת 
