5 תינוקות בשנה נשאי HIV - כי הנשים לא נבדקות
בניגוד למדינות מערביות אחרות, בישראל לא מופנות נשים לבדיקת איידס כחלק מבדיקות ההריון. התוצאה - עשרות נשים נשאיות איידס מגיעות מדי שנה לחדר הלידה מבלי שהיו מודעות למצבן. כך קורה שכ-5 תינוקות נשאים נולדים בכל שנה בישראל. בעקבות פניית ynet יועלה הנושא לדיון בכנסת
מדי שנה נולדים בישראל עד חמישה תינוקות נשאי נגיף האיידס (HIV), שיאלצו מיום לידתם ולאורך כל חייהם ליטול את קוקטייל התרופות. הסיבה: בניגוד למדינות מערביות אחרות - בישראל אין המלצה לנשים בהריון לעבור בדיקה לגילוי איידס, כך שנשים נשאיות לעיתים מגיעות ללידה בלי לדעת על כך.
בנוסף לסכנה לתינוק ולעלות הגבוהה של הקוקטייל, הניתן לתינוק כבר כשהוא בן מספר חודשים, יש סכנה לצוות הרפואי בזמן הלידה - שאינו יודע כי האם נשאית.
25% סיכון להעברת הנגיף מהאם לעובר
במהלך ההריון עוברת כל אישה סדרה של בדיקות דם הכוללת ספירות דם,
החברה לרפואת איידס מנסה כבר שנים ארוכות לשכנע את משרד הבריאות להוסיף לבדיקות הסקירה, שכל אישה עוברת ממילא, גם את בדיקת ה-HIV. אולם במשרד מסרבים באופן עקבי להוסיף אותה לרשימת הבדיקות המומלצות.
"הסיכון להעברת הנגיף מאישה נשאית לתינוק שלה במהלך ההריון הוא 25%", אומר ל-ynet פרופ' שלמה מעיין, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל מרכז האיידס בבית החולים הדסה עין כרם. "אנחנו מנסים כבר תקופה ארוכה ללחוץ על משרד הבריאות להכיל בדיקות איידס בארץ כחלק מהרוטינה של בדיקות של נשים בהריון, בדומה למדינות אחרות בעולם, אולם במשרד ממאנים לעשות זאת מסיבות שאינן ברורות".
לדברי פרופ' מעיין, קיימות עשרות אם לא יותר נשים הרות המגיעות לחדר הלידה לאחר שמעולם לא נבדקו לנשאות באיידס. "המחלה שכיחה בקרב אוכלוסיות שונות והיא לא מבדילה בין גזע לדת", מסביר פרופ' מעיין. "תינוק שיוולד עם HIV יקבל תרופות החל מחודשים ספורים לאחר לידתו ולמשך כל חייו. העלות של הטיפול תגיע למיליוני דולרים, הרבה יותר מהתקציב הדרוש לבדיקת HIV לכל אישה בהריון".
הקוקטייל: תופעות לוואי מרובות
אף שמחלת האיידס הפכה למחלה כרונית בשל הטיפול בקוקטייל התרופות, המצליח בחלק מהמקרים להאריך את חיי הנשא בכ-30 שנה, הרי שתופעות הלוואי הקשות שלו פוגעות משמעותית באיכות החיים ואינן פשוטות לתינוקות וילדים הנמצאים בטיפול. "לקוקטייל יש תופעות לוואי קשות, מלבד העלות הגבוהה שלו למערכת הבריאות", מסביר פרופ' מעיין. "התרופות פוגעות בכבד, בכליות, גורמות לטרשת עורקים מואצת, לפגיעות נפשיות, הפרעות שינה והפרעות נוירולוגיות. אין ספק שהקוקטייל הביא לשינוי משמעותי בטיפול באיידס, אך תופעות הלוואי המרובות עלולות לגרום בעצמן לקיצור תוחלת החיים של התינוק או הילד שנדבק".גם חברת הכנסת הד"ר רחל אדטו, מומחית לגינקולוגיה וראש שדולת הבריאות בכנסת, מצדדת בהוספת הבדיקות לנשים ההרות. "האינפורמציה של בדיקה לאיתור נשאות HIV לנשים בהריון גבוהה מאוד", אומרת ד"ר אדטו. "יש להניח שאם מדינות מערביות הוסיפו את הבדיקה הזו, חיוניותה ברורה. אך כאן נכנסים גם שיקולים כלכליים כיצד להכניס אותה במסגרת סל התרופות. מכל מקום נכון לדעתי להוסיף את הבדיקה".
בעקבות פניית ynet הודיעה ח"כ אדטו כי בשבועות הקרובים תזמן דיון בשדולת הבריאות של הכנסת יחד עם איגודי רפואת הילדים, רפואת האיידס, הגינקולוגיה ומשרד הבריאות, במטרה לבחון את הכנסת הבדיקות לאיתור HIV לסל הבדיקות לאישה ההרה.
דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון-גרינבוים, מסרה בתגובה: "בכל שנה בעשור האחרון נולדו בישראל בין שלושה לארבעה ילודים שנדבקו בנגיף האיידס מאימותיהן מבלי שהן ידעו כי הן נושאות את הנגיף בדמן טרם הלידה. נוכח ההשלכות הבריאותיות והחברתיות שנובעות מהמחלה לגבי הילוד ומשפחתו, משרד הבריאות עושה מאמצים בכדי לזהות את הזיהום באם מוקדם ככל האפשר, ולצמצם ככל שניתן את אפשרות העברת הנגיף מהאם ליילוד במידה והיא נמצאת נשאית.
"משרד הבריאות מציע בדיקות חינם לכל אישה הרה במספר רב של אתרי
בדיקות ובפריסה ארצית. כיוון שמרבית (כ-85%) מאותם ילודים נולדו לנשים שלא ידעו כי הן נושאת את הנגיף בדמן טרם הלידה, חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מנחה את צוותי הרפואה העוסקים בניטור הריוני של נשים הרות להמליץ בפניהן לבצע בדיקה לנגיף האיידס במידה שהן נמנות על אחת מקבוצות הסיכון המוזכרות בנוהל. קבוצות אלה כוללות נשים שהגיעו לישראל מארצות בהן המחלה שכיחה, נשים שהן או שבן זוגן משתמשים בסמים בהזרקה או שקיימו יחסי מין עם שותפים מרובים, וכן נשים שבני זוגן מקיימים יחסי מין עם גברים.
"מערך הסקירה לנגיף האיידס בקרב נשים הרות והטיפול בהן נקבע בהתאם להמלצות פורומים מקצועיים שונים, הכוללים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה העוסקים בתחום וכן מומחים חיצוניים. בדיונים ניתנת גם התייחסות להנחיות המקובלות במדינות אחרות, ואנו מאמצים חלק מהן, בהתאם לאופי התפשטות הנגיף בישראל ולקבוצות האוכלוסייה בהן שיעור התחלואה גבוה. מדיניות הסקירה והטיפול בנשים הרות נבחנת באופן שוטף ומותאמת למצב התחלואה בפועל".
לפנייה לכתב/ת 
