מתי נפגעות תקיפה מינית בצה"ל זכאיות לקצבה?

מאות חיילות נפגעות מדי שנה מהטרדה מינית, מעשים מגונים ותקיפות מיניות המתרחשים בצה"ל. בכל שנה מתקבלים כ-360 דיווחים בגין הטרדה מינית בצה"ל, וסקר שנערך ב-2009 על ידי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן) העלה כי בצה"ל סובלת אחת מכל שבע חיילות מהטרדה מינית בדרגת חומרה כזו או אחרת - במהלך שירותה.

הטיפול בפגיעות מיניות בצבא הוא מן המתקדמים והנחרצים ביותר, וגורר אחריו במקרים רבים, גם רישום פלילי לתוקפים, אך הצלקות העמוקות שמותירים אירועים כואבים אלה בנפשן של הקורבנות - לא יימחו לעולם.

במחקר שנערך לפני כשנתיים במכללה האקדמית תל חי התגלה כי נפגעות אונס בישראל מפתחות הפרעות פוסט-טראומטיות קשות וחמורות יותר בהשוואה לנפגעי טראומה אחרים, כנפגעי תאונות הדרכים, קורבנות הפיגועים, ואנשים שחוו אירועים טראומטיים אחרים.

נשים רבות שהוטרדו או הותקפו מינית במהלך שירותן, מפתחות עם השנים תופעות נפשיות קשות, וביניהן הפרעות פוסט טראומטיות, העשויות להעניק להן מעמד של נכות צה"ל.

מעטות יודעות זאת, אך מעמד נכות מצה"ל יזכה את הנפגעת בגמלה חודשית שתאפשר לה להתמודד בצורה טובה יותר עם המציאות הקשה שנכפתה עליה.

ככל הידוע לי, רק מתי מעט מהקורבנות, אם בכלל, מנצלות זכות זו – בעיקר בשל חוסר ידע, אך גם בשל הקושי להתלונן כנגד תוקפיהן.

חיילת שנפלה קורבן למעשים פוגעניים בעלי אופי מיני בשירותה הצבאי, זכאית, כמו כל אישה, להגיש נגד התוקף תביעה נזיקית, בבית משפט אזרחי, כל עוד לא נפסקו לה פיצויים במסגרת ההליך הפלילי.

חיילת משוחררת הסובלת מפוסט-טראומה כתוצאה מאירוע פוגעני בעל אופי מיני שהתרחש במהלך שירותה, ובמסגרת צבאית, זכאית להגיש תביעה מקבילה למשרד הביטחון - להכיר בה כנכת צה"ל.

מהמחקר ידוע כי תגובות פוסט טראומטיות עלולות להתפרץ גם לאחר שנים מהתרחשות הטראומה. במקרים רבים של פגיעה מינית, הנפגעות חשות בושה ואף אשמה המונעת מהן להתלונן בסמוך לאירוע, דבר שיקשה עליהן לאחר מכן, לקשר בין האירוע עצמו, לבין הבעיות הנפשיות שיתעוררו בגללו.

חרף כך, גם במידה שחלפו שנים מסיום השירות, רשאיות החיילות הנפגעות לתבוע נכות מאגף השיקום, זאת כמובן אם תצלחנה להוכיח כי הותקפו במהלכו, וכי האירוע גרם להן לנזק נפשי.

הגשת תביעה להכרה בנכות בגין הטרדה או תקיפה מינית - הינה תביעה מורכבת יחסית - בשל הקושי בהוכחת הקשר בין המצב הנפשי בו לוקה הקורבן, לבין השירות הצבאי ואירוע התקיפה, אך כאשר בית המשפט משתכנע כי קיים קשר סיבתי בין המצב הפוסט-טראומטי בו נמצא הקורבן ובין השרות הצבאי– קיימת סבירות גבוהה כי יפסוק להכרה בנכות.

חשוב להדגיש שכאשר נאשמים הורשעו על ידי בית המשפט הצבאי בהטרדה מינית או במעשים מיניים חמורים במהלך שירותם, יקל על חיילת ששירתה בסביבתם, וסבלה ממעשיהם - אך לא התלוננה - לזכות בתביעה להכרת בנכות.

מתי ניתן לתבוע נכות?

במקרה של טראומה נפשית, נמדדים אחוזי הנכות של הנפגעת על פי מידת הפגיעה בכושר התפקוד היומיומי שלה.

מידת הפגיעה נעה על פני ספקטרום רחב, כאשר נפגעת עלולה להגיע גם למצב של חוסר תפקוד מלא וקיצוני - שיקנה לה 100 אחוזי נכות.

חוק למניעת הטרדה מינית חוקק בישראל בשנת 1998. על בסיס החוק פורסמה פקודת מטכ"ל הקובעת את אופן הטיפול בחייל או בחיילת שנפלו קורבן לפגיעה, וכך גם ניתן לשפוט את הפוגע לפי חוק העונשין, כעבירה פלילית לכל דבר, או כעבירה על חוק השיפוט הצבאי - ואז ההעמדה תהיה כפופה לדין משמעתי.

לצד הטיפול של המערכת המשפטית הצבאית, ניתן למצוא מיעוט מקורבנות הפגיעה המינית שהמערכת הצה"לית לא טיפלה בהם כיאות, ולעיתים אף התעלמה מתלונתם.

אירועים אלה אירעו בעיקר בסמוך לקבלת החוק, כאשר למערכת לקח זמן להטמיע את משמעויותיו של החוק בשדרות הצבא.

במקרים בהם משרד הביטחון, על יחידותיו השונות, מתרשלים, ואינם מטפלים בתלונה כיאות, הם נתפשים על ידי בית המשפט כתורמים להמשך הפגיעה והמשך הנזק לקורבן. רק במקרים שכאלה, ניתן לתבוע נזקים ממשרד הביטחון.

הצעירה שהותקפה על ידי מאבטח הרמטכ"ל, יכולה אמנם לתבוע נזיקית את התוקף, לכשיורשע בפלילים, אך אין היא יכולה לתבוע את משרד הביטחון, למרות שהנאשם שירת בשורותיו, זאת מפני שיקשה עליה להוכיח כי ידם של שירותי הביטחון לא מנעה ברשלנות או בשגגה, מהתוקף לתקוף אותה.

תביעת צה"ל כגוף איננה טריוויאלית בכלל, שכן על פי חוק הנזיקין האזרחיים, לא קיימת בפני התובע כל אפשרות במסגרת חוק הנכים - להגיש תביעה בשל כאב וסבל שנגרמו לו.

בכך למעשה נחסמת הדרך לתבוע את צה"ל על נזקים בשל כאב, סבל ועוגמת נפש שנגרמו בשל תקיפה מינית.

יש לזכור שכאשר חייל נפגע במהלך השירות, אך לא תוך כדי השירות או עקב השרות, לא תעמוד לו זכות לתבוע את משרד הביטחון.

לעומת זאת, חיילים שהוכח כי נפלו קורבן לעבירות מין במהלך שירותם, ואשר כתוצאה מכך סובלים מנכות משמעותית, עשויים לזכות בפיצוי כספי גבוה יותר כנכי צה"ל, בהשוואה לקורבנות של עבירות מין דומות באזרחות, וזאת בשל ההטבות הקבועות בחוק לנכי מערכת הביטחון.