דו"ח: השקעות ישראל בתחבורה - בעיקר במרכז
מחקר שבדק את התמודדות ישראל עם המלצות ארגון המדינות המתועשות, מגלה כי נעשו שינויים, אך לא במידה מספקת. מספר פקחי התמ"ת גדל מ-16 ל-45 - נמוך פי 4 מהתקן העולמי; לא נחתמו הסכמים עם מדינות על העסקת עובדים זרים והתחבורה עדיין כושלת למרות רפורמת האוטובוסים
ישראל לא מיישמת במלואן את המלצות ארגון ה-OECD, שנמסרו לה לפני כשנה וחצי לקראת הצטרפותה לארגון המדינות המתועשות. כך עולה מדו"ח הסוקר את התמודדותה של ממשלת ישראל עם ממדי העוני ואי השוויון במדינה. המחקר, שפרסמו היום (ה') מרכז מאקרו למדיניות כלכלית וקרן פרידריך אברט למחקר, השווה בין הפעולות שנקטה הממשלה לבין הצעדים שעליהם המליץ ארגון המדינות המתועשות בדו"ח שהוגש לפני שנה וחצי על החברה הישראלית.
- דו"ח ה-OECD: ישראל היא מדינה ענייה ומפולגת
- צירוף ישראל ל-OECD: העוני יגבר או ימוגר?
- נתניהו: היעד - להיות בין 15 המדינות הראשונות
- שטייניץ: המלצות הארגון לא מחייבות
הדו"ח הקודם, שחובר לקראת הצטרפותה של ישראל לארגון, החמיא לכלכלת ישראל מהצד של נתוני הצמיחה והפיתוח הכלכלי. מצד שני, הוצגו בו נתונים לפיהם יותר מ-50% של תושבי המדינה, מייצרים הכנסה חודשית שאינה מגיעה ל-4,000 שקל, וכ-20% נמצאים גם מתחת לקו העוני של הארגון, כאשר בישראל נמדד שיעור עוני כפול מהממוצע של חברות הארגון.
הנתונים נגעו בעיקר לשני מגזרים בחברה הישראלית - החרדים והערבים. לאור הממצאים המדאיגים, נקטה הממשלה בשנה האחרונה בצעדים רבים שמטרתם קידום השתלבותם של שני מגזרים אלה בשוק העבודה והעלאת רמת החיים שלהם.
לפי המחקר שפורסם היום, צעדים אלה היו חלקיים בלבד ולא יעילים. "צעדי ממשלת ישראל אמנם בכיוון החיובי אך חסרי משמעות להקטנת הפערים וצמצום העוני", אמר מנכ"ל מרכז מקרו, הכלכלן רובי נתנזון. "נדרשת השקעה נוספת של 8.7-12.3 מיליארד שקל, על מנת לשנות את תוחלת העוני באופן משמעותי".
המחקר בחן את התייחסות הממשלה לשורה של המלצות המופיעות בדו"ח ה-OECD: הגברת הפיקוח על מעסיקים, שנועד לוודא שכל אזרח אכן מקבל תשלומי פנסיה ושכר מינימום; הרחבה של תכנית מס הכנסה שלילי לפריסה ארצית; השקעה נוספת בחינוך במגזר החרדי והערבי; שינוי המדיניות בנוגע לגיוס בני ישיבות, כך שהפטור משירות בצה"ל לא יהיה כרוך במסגרת לימודים שאינה מאפשרת עבודה; הקשחת התנאים להעסקת עובדים זרים, מחד, והפחתת העמלות שגובות חברות לתיווך תעסוקה זרה, מאידך; העלאת גיל הפרישה לנשים; פיתוח תשתיות תחבורה בפריפריה ושיפור החינוך וההכשרה המקצועית במגזר הבדואי.
מעט מדי, נקווה שלא מאוחר מדי
מסקנות המחקר של מרכז מאקרו למדיניות כלכלית וקרן פרידריך אברט למחקר, הן שהממשלה פעלה ביעילות בתחומים הנדרשים, אך לא בעוצמה הנדרשת כדי להשיג תוצאה אפקטיבית.
לצורך הגברת האכיפה של חוקי העבודה, למשל, הוגדל מספר התקנים לפקחים באגף האכיפה בשנה האחרונה מ-16 ל-45 והועסקו באגף מספר רב יותר של סטודנטים במשרה חלקית. כמות הפקחים באגף בשנת 2010 שיקפה יחס של כמפקח אחד לכל 40 אלף משרות, יחס זה שאינו צפוי להשתנות משמעותית בשנה הקרובה, נמוך פי ארבעה מהתקן העולמי - מפקח לכל עשרת אלפים משרות.
בתחום העסקת עובדים זרים, נעשים מאמצים רבים לחתום על הסכמים עם הממשלות של אותן מדינות שמהן מגיעים עובדים לארץ, שיאפשרו לאזרחי אותן מדינות לבוא לעבוד בענפים שבהם יש ביקוש לעבודה זרה, מבלי לשלם למתווכים סכומי עתק. אך עד כה נחתם רק הסכם אחד עם סרי-לנקה,להבאת 300 עובדים עונתיים בחקלאות.
בנושא פיתוח התחבורה בישראל מציין הדו"ח, כי למרות שבשנת 2011 יש התייחסות רבה לנושא הכבישים והתחבורה הציבורית, עיקרה בא ליידי ביטוי במרכז הארץ ובמטרופולין, ולאו דווקא בישובי הפריפריה והישובים הערבים. המחקר מצא שלושה פרויקטים עיקריים: הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית, תכנית נתיבי ישראל והרפורמה בקווי האוטובוס בגוש דן, שהחלה החודש.
במחקר נטען, כי מבנה התכניות והתקצוב משקפים העדפה של המרכז על פני הפריפריה והישובים הערביים. כך למשל, יקימו רשויות מטרופוליניות להפעלת תחבורה ציבורית ורק בשלב שני תוקם גם רשות ארצית. כמו כן, הממשלה הקציבה למטרופולין תל אביב כ-375 מיליון שקל ולירושלים כ-939 מיליון שקל לפיתוח תחבורה ציבורית. כ-474 מיליון, לעומת זאת, מיועדים לתכנון מערכת להסעת המונים בנצרת, השרון, באר שבע, נתניה וחיפה. כמו כן ישקיעו כ-200 מיליון שקל בשנה ברפורמה של קווי האוטובוס בגוש דן.
תוכנית נתיבי ישראל כוללת הקמת תשתית תחבורה יבשתית בינעירונית מקיפה. תוכנית זו נפרסת על פני העשור הקרוב.
כמו כן מצאו החוקרים מספר המלצות המופיעות בדו"ח ה-OECD שלא זכו למענה בכלל. כמו למשל, הקפדה על מכסות לבני מיעוטים במגזר הציבורי ומתן העדפה במכרזים ממשלתיים לחברות שמעסיקות ערבים וחרדים; הגמשת התנאים לקבלת דמי אבטלה וביטול הקריטריון על בעלות רכב בקבלת הבטחת הכנסה ופיקוח על קצבת הנכות ועידוד יציאה לעבודה בקרב אוכלוסיית הנכים.
עורכי המחקר מציינים כי כיום, שיעורי התעסוקה בישראל גדלים בהתמדה והביקוש לעובדים גבוה. "תנאים אלה מהווים כר נוח להמשך הרחבת שיעורי התעסוקה במשק והפחתת תחולת העוני", נכתב במחקר. "בעזרת אכיפה אגרסיבית של חוקי העבודה (לרבות שכר מינימום), והשקעה נוספת בהסרת חסמי הכניסה להשתלבות בשוק העבודה (כגון הגדלת ההשקעה בסבסוד מעונות יום), ניתן לנצל את התנאים להמשך עידוד התעסוקה".
לפנייה לכתב/ת 
