איך מתחילים לצלול בים? המדריך המלא
אם השמש מונעת מכם לצאת לרכיבה, לריצה או לטיול בטבע, למה שלא תלמדו לצלול? הנה כל מה שצריך לדעת לפני שאתם קופצים למים העמוקים. לא להרפתקנים בלבד
העולם שמתחת למים מהווה פיתוי. המרחק מהרעש ומההמולה, קרירות ושקיפות המים, קרני האור החודרות למים ועולם החי שנראה כאילו בזבזו עליו את כל צבעי השמן בעולם - מושכים אפילו חובבי קרקע יציבה מושבעים. אחרי הכל, כמה הזדמנויות יש לנו לחוות משהו שונה באמת, עולם אחר בלי להתנתק מן החיים?
עם זאת, צלילה נראית לרבים כמו משהו מחוץ לתחום - פעילות ששמורה להרפתקנים ולא לאנשים מן היישוב. אבל האמת היא שזה לא המצב: הים פותח את מעמקיו לרבים, ולמרות הצורך ללמוד להפריד בין האף לפה, לדעת להתמצא בסביבה תלת מרחבית ולשלם קרוב לאלפיים שקלים טבין ותקילין - עדיין מדובר באחת הדרכים הקצרות ביותר למציאות שונה.
לפניכם מדריך מפורט לעולם המים.
אתם יודעים שרוב האנשים מסוגלים לצלול, אבל מסופקים אם גם אתם בכללם כי אתם לא שוחים, לא התעמלתם כבר שנה, ולאחרונה התחלתם להרכיב משקפי ראייה. הנה המגבלות שמהוות בעיה תחת המים ואלה שלא:
מגבלות שמהוות בעיה מתחת למים
למרות היצע ה"תירוצים", יש גם מגבלות שצריכות לגרום לכם לשקול להיבדק ודורשות התייעצות או התייחסות מיוחדת.
חרדת מים: כמעט טריוויאלי לומר שמי שפוחד להיכנס לים צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא נכנס לחליפת צלילה. אמנם יש קורסי צלילה המיועדים לטיפול בחרדה ובחרדת צלילה בפרט, אבל למי שחושש ממים כדאי להיכנס למים בהדרגה ולא לקפוץ מיד למים העמוקים.
קלסטרופוביה: נטייה קלה להתבונן על כפתור האזעקה שבמעלית לא צריכה למנוע מכם ליהנות מן המעמקים, אבל אם אתם מאלה שבוחרים לעלות במדרגות גם לקומה השביעית, אולי כדאי שלא תמצאו את עצמכם 20 מטר מתחת לפני הים.
הסיבה הלא נכונה: אם הגעתם לקורס צלילה בעקבות לחץ חברתי ולא בעקבות רצונכם האמיתי, זה הזמן לשקול שנית. לרוב מי שמתחיל את הקורס צולח אותו, אבל אחת הסיבות השכיחות לאי הצלחה בקורס היא חוסר מוטיבציה.
בעיות בריאות מסוימות: לא כל בעיה בריאותית מונעת מכם לצלול, אבל אם אתם סובלים מבעיות בריאות, היוועצו עם רופא צלילה בנוגע למידות הסיכון שהן מהוות. בעיות בריאות שעלולות להיות בעייתיות בצלילה: אסתמה ובעיות נשימה, בעיות אף-אוזן-גרון, מחלות לב, היריון ועוד. תוכלו להגיע לרופא צלילה דרך מועדוני הצלילה או דרך התאחדות הצלילה.
מגבלות שלא מהוות בעיה מתחת למים
ורטיגו: שונאים להביט למטה ממרומי מגדל עזריאלי? אל דאגה, עומק אינו גובה, והפחד שתוקף אתכם בקומה ה-30 לא ימצא תנאים טובים בעומק של 15 מטר.
מחלת ים: אם אתם מאלה שנעשים ירוקים על רקע כחול המים המעמיקים, דעו שהצלילה לא גורמת לבחילה. הדבר היחיד שעלול לגרום לכם בחילה הוא השיט למקום הצלילה, אם תצטרכו לשוט אליו.
גיל: לצלילה אין גיל מקסימלי (יש אנשים שלמדו לצלול גם אחרי גיל 60), אבל אם אתם מעל גיל 40, עליכם לבצע בדיקת מאמץ (ארגומטריה) אצל רופא ספורט או רופא צלילה לפני הקורס.
אתם לא בכושר: גם אם עדיין לא אימצתם לכם ספורט כלשהו, היעדר כושר לא מהווה קושי מתחת למים.
כרישים: למרות מה שראיתם ב"מלתעות", מתברר שהאדם אינו הטרף החביב על הכריש, וכרישים טורפים אנשים רק (או כמעט רק) בסרטים. גם אם אתם עדיין חוששים, ודאי תגלו שהדאגה תחלוף אחרי הצלילות הראשונות.
בעיית ראייה: תוהים איך תאתרו את הכריש אם יתקרב אליכם? במים כולם רואים גדול יותר וקרוב יותר, אבל אם יש לכם מספר גבוה, תוכלו לרכוש מסכת צלילה אופטית.
נכות: אם אתם מתמודדים עם נכות כלשהי, לרוב במים זה פחות משנה מאשר על פני היבשה. במידת הצורך יש גם קורסי צלילה לנכים המלווים במדריכים שהוכשרו לכך.
עודף משקל: עודף משקל לא ימנע מכם לשקוע למעמקים, למעט מקרים של משקל יתר הגורם להשלכות בריאותיות כמו לחץ דם גבוה או בעיות לב (שעלולות להוות בעיה בצלילה).
חוסר ידע בשחייה: אין קשר בין שחייה לצלילה. במים העמוקים מניעים רק את הרגליים בתנועות הנקראות "טילוף", ואין צורך להניע את הידיים או לתזמן את תנועות הראש. בהחלט אפשר ללמוד לצלול גם אם אינכם שוחים.
אם החלטתם לצלול בגלל לחץ חברתי - שקלו שנית (צילום: Index Open)
החלטתם ללמוד לצלול?
תיאום ציפיות: צלילה היא חוויה שונה מכל מה שהכרתם. החי והצומח שמתחת למים, תחושת המרחב החדשה המתלווה לתחושת חוסר משקל הגוף, הנשימה האנאירובית והמדיטטיביות שמשתלטת לא פעם על הצולל - הם כולם הפתעה. לפני שאתם צוללים למעמקים, כדאי שתקראו על החוויה ותשוחחו עם אנשים שצוללים כדי לדעת מה צפוי לכם.
צלילת היכרות: תיאום הציפיות הטוב ביותר הוא צלילת היכרות - צלילה בת חצי שעה בליווי מדריך שמתפעל את הציוד, והצולל לומד להעמיק, לעבוד עם סימני ידיים, למנוע לחץ של עור התוף ועוד. סיימתם את הצלילה מרוצים? אתם מוכנים לקורס צלילה.
אפשרות נוספת להתוודע לתחושה שמתחת למים היא צלילת סנובה, שבה ציוד הצלילה נישא על מזרן ים מעל הצולל. אמנם הצולל אינו מגיע לעומק ומתנסה בפחות אלמנטים מחוויית הצלילה, אך הוא חווה את העולם שמתחת לפני הים.
בדיקת רופא צלילה: לפני קורס צלילה יש למלא שאלון רפואי. אם אחת התשובות שלכם לשאלות הרפואיות חיובית, עליכם לעבור בדיקה אצל רופא צלילה. עשו זאת בהקדם ולא רגע לפני שאתם מתכוונים להיכנס למים, כדי להשאיר די זמן לבדיקות במידת הצורך.
תובענות הקורס: היערכו לכך (והכינו גם את בני המשפחה) שהקורס מחייב עיון בחומר ונוכחות בשיעורים.
שאלו את עצמכם לפני הקורס
מי הפרטנר המתאים לכם? מומלץ לא להגיע לקורס צלילה לבד, גם כי זה פחות כיף וגם כי אתם עלולים לגלות ששאר המשתתפים הגיעו בזוגות או בשלשות, ושאתם קצת בודדים. אחד התענוגות בצלילה הוא החוויה המגבשת שמתרחשת ברגע שאפשר לדבר בתום החוויה הדוממת, ולכן כדאי לשקול לארגן קבוצת צלילה או להצטרף לקבוצה קיימת. כשאתם מארגנים קבוצת צלילה, אתם אלה ששולטים בלוח הזמנים ובאיכות החברה.
באיזה מדריך לבחור? כמו בתחומים רבים אחרים, גם כאן מומלץ לברר על מדריכים מומלצים.
באיזה ים לצלול? לצולל הישראלי יש "צרות של עשירים", והוא יכול לבחור בין קורס צלילה בים התיכון או בים האדום. הקורס בים התיכון הוא האפשרות הזולה עבור רוב הישראלים, שאינם צריכים לשלם גם עבור חופשה באילת. הוא גם מאפשר להתנסות בכניסה וביציאה מים גלי והתמודדות עם זרמים ואתגרים נוספים שהים האדום לא מזמן לכם.
הקורס באילת, לעומת זאת, מאפשר להתוודע ליופיו המרהיב של העולם התת מימי - סיפוק מיידי שעשוי לפתות אתכם להשתמש בתעודת הצולל שתקבלו.
כמה כוכבים? קורסי הצלילה מחולקים ל"כוכבים": בוגרי קורס כוכב אחד: רשאים לצלול עד עומק 20 מטר בליווי בן זוג עם דרגה גבוהה יותר. בוגרי קורס כוכב שני: רשאים לצלול עד עומק 30 מטר בליווי בן זוג באותה דרגה. בוגרי קורס כוכב שלישי: רשאים לצלול עד עומק 42 מטר בליווי בן זוג באותה דרגה.
מוטב לעשות את שני הכוכבים הראשונים ברצף כדי להפוך לצוללים תלותיים פחות. ילדים מתחת לגיל 15 אינם מורשים לצלול יותר מ-20 מטר, אך יכולים לבצע את שאר הפעילויות בקורסים.
שאלו את המדריך לפני הקורס
איך מטפלים בציוד שלכם? ציוד צלילה מוזנח יכול לעלות בחיים, ולכן היחס לציוד הוא בעצם היחס אליך. בחנו את האזור שבו מונח הציוד, בדקו שאין עליו לכלוך או כתמי שמן, ודאו שלצד כל וסת יש וסת נוסף, ושימו לב אם המכלים לא מקולפים או זרוקים.
מה התמורה בעד האגרה?
קורס כוכב אחד: נמשך חמישה ימים וכולל שלוש צלילות במים מוגנים ושש צלילות בים הפתוח (20-5 מטר).
קורס כוכב שני: נמשך יומיים וכולל עוד שש צלילות בעומקים שונים.
קורס כוכב שלישי: נמשך 10-8 ימים וכולל הכשרה בהצלה, בעזרה לצולל במצוקה, בהובלת קבוצת צוללים, בניווט, בצלילה מסירה ובצלילה בעומקים הגדולים מ-30 מטר.
מה עוד מגיע לכם? ספר לימוד, חוברת תרגול, יומן צלילות, טבלה לחישובי צלילות, טופס הסמכה ותעודה זמנית. כמו כן אמורים לצייד אתכם במכל אוויר דחוס, מאזן ציפה, מסכת צלילה, סנפירים, חגורת משקולות וחליפה בהשאלה. וכמובן, גם ביטוח למשך הקורס.
מה קורה אם אינכם יכולים להמשיך בקורס? לעתים יש צורך להפסיק את הקורס באמצע (בגלל לחץ באוזניים, מזג אוויר סוער או סיבות אישיות). בררו מה מובטח לכם בכל אחד מן התסריטים האלה (זיכוי כספי, החזר שיעורים).
מחירי הקורסים בים התיכון:
קורס כוכב אחד: 1,200-1,000 שקל.
קורס כוכב שני: 700-500 שקל.
שני הקורסים הראשונים ברצף: 1,800-1,600 שקל.
סוג ההסמכה: הארץ משופעת במדריכי צלילה טובים, שרובם הוסמכו על ידי ההתאחדות הישראלית לצלילה או על ידי ארגוני צלילה אמריקאיים בשם PADI ו-SSI. כולם אמורים להיות טובים, אבל כיוון שמערכי הלימוד של ההתאחדות נכתבו בארץ, הם מתאימים יותר לתלמיד הישראלי ולתנאי הצלילה בישראל.
הים התיכון הוא האפשרות הזולה עבור רוב הישראלים (צילום: אורן יהודה)
הקורס עצמו
מהרגע שהתחלתם את הקורס אתם מלווים במדריך מקצועי, לכן הטיפ הגדול ביותר שנוכל לתת לכם הוא להקשיב לכל העצות שלו. ובכל זאת, ניתן לכם כמה טיפים:
רגעי גאות ושפל: יכול להיות שיהיו לכם רגעי תסכול ושפל. זכרו שאם אתם באים ללמוד לצלול, זה סימן שעדיין אינכם יודעים לעשות זאת. אל תהיו בטוחים שתרגישו כמו דג במים, לעתים לוקח זמן ללמוד את הטכניקה.
כשאחד התלמידים לא נותן לכם אוויר: אם אחד מהשותפים שלכם בקורס מאיץ בכם, מתחרה בכם, לא אמין עליכם או מעורר בכם חוסר ביטחון, שתפו את המדריך ודאגו לפתרון. המלווה שלכם מתחת למים צריך להיות אמין עליכם, אחרת זה עלול להוות סכנה.
כשאתם והמדריך לא משדרים על אותו הגל: אף שבדרך כלל הקורס יגרום לכם להעריך את המדריך, במקרים נדירים הכימיה לא עובדת. תהיה הסיבה אשר תהיה, נסו לשנות את התנאים כדי להפיק מהקורס את המרב.
היו קשובים: אם אתם חשים לא טוב, הפסיקו את הצלילה. היו קשובים בעיקר ללחץ באוזניים, שמתרחש בגלל לחץ משקל המים על עור התוף.
חולים? לא צוללים! אם חליתם במהלך הקורס, חשוב לעדכן בכך את המדריך ולא ליטול תרופות בלי ליידע אותו. תרופות מסוימות (בעיקר נגד צינון) עלולות לגרום נזק של ממש לאוזניים בזמן צלילה.
אל תחגגו בלילות: אלכוהול מעלה את הסיכון לתאונות צלילה כמו דה קומפרסיה (תופעה שלעתים לוקים בה צוללים שחרגו ממגבלות הזמן והעומק המותרות).
שתו מים: אחד הסיכונים של הצלילה הוא התייבשות, כיוון שאתם נמצאים בחוץ אך מנועים מלשתות מים, ואף טועים לחשוב שהסביבה הרטובה והצוננת תמנע מכם להתייבש. לפני כל צלילה שתו שניים-שלושה ליטרים של מים.
ואחרי הקורס?
בסיום הקורס אתם כבר צוללנים "עם תעודה". עכשיו אתם יכולים להתנסות בספארי צלילה (טיול של כמה ימים על יאכטה שצוללים ממנה) או להירשם לקורס צלילה טכנית, לצילום צלילה, לקורס כוכב שלישי ועוד. למה כדאי לשים לב עכשיו?
עשו ביטוח צלילה: כל מי שצולל חייב להיות מבוטח בביטוח צלילה (דרך חברות הביטוח או ההתאחדות הישראלית לצלילה).
נצלו את התעודה: כפי שאומרים מדריכי צלילה, לא רק התעודה מעלה אבק - גם אתם. קל לאבד את המיומנות, ולכן כדאי שתמהרו להמשיך לצלול. אם לא תצללו חצי שנה, תידרשו לעשות גם צלילת רענון.
בדקו היטב מי השותפים שלכם: עכשיו, אחרי הקורס, אתם אלה שבוחרים את השותף שלכם לצלילות, זה שעלול להשפיע על חייכם. חשוב שתבחרו בשותף אמין וטוב: האם הוא בודק את הציוד? מתכנן את הצלילה לפי תנאי השטח ואינו מקל ראש? אם כן, רוב הסיכויים שהוא לא ינטוש אתכם מתחת למים. הביאו בחשבון שלא תמיד השותף לחיים יהיה שותף הצלילה האולטימטיבי עבורכם, וסביר שכל אחד מכם יוכל להגיע לעומקים שונים, שאחד מכם עדיין לא מוכן אליו.
שמרו על עצמכם: הקפידו לשתות הרבה לפני שאתם נכנסים למים כדי שלא תימצאו בסכנת התייבשות, אל תשתו אלכוהול ואל תאכלו ארוחות כבדות. שמרו על כל הכללים שלמדתם בקורס, וזכרו: בכל תאונת צלילה יש כלל שנשבר. אם לא תשברו את הכללים, אתם בטוחים.
על תאונות צלילה
"פגיעות הצלילה השכיחות הן ברובן פגיעות שאינן מסכנות חיים, כמו פגיעות קלות בעור התוף, מעיכות סינוסים, התייבשות, מכות שמש ופגיעות מבעלי חיים תת ימיים", אומר ד"ר אורי ויזל, רופא צלילה ומדריך צלילה.
"אף שלרוב לא מדובר בסכנת חיים, הפגיעות האלה מחייבות הפסקת צלילה, טיפול מיידי והחלטה של רופא צלילה בנוגע לאפשרות החזרה לצלילה. תאונות של ממש כמו חבלות לחץ, דה קומפרסיה ושיכרון מעמקים (הרעלת גזים) קורות בדרך כלל רק לאנשים לא זהירים, לרוב גם לא מנוסים, שממהרים למעמקים בלי להקפיד על כל כללי הזהירות. כל עוד מקפידים על כללי הבטיחות הנלמדים בקורס, הצלילה היא ספורט בטוח".
ייעוץ מקצועי: לירון תירוש, מנכ"ל ההתאחדות הישראלית לצלילה; ד"ר אורי ויזל, רופא צלילה מוסמך ומדריך צלילה; ירדן לוין, מדריכת צלילה
לפנייה לכתב/ת 
