משמורת לגברים? רעיון פמיניסטי מעולה

בימים אלה הוצגה הצעת החוק מטעם ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ', המבקשת לבטל את "חזקת הגיל הרך" . "חזקת הגיל הרך" קובעת שילדים להורים שהתגרשו ולא הסכימו ביניהם מי יגדל את הילדים, יגדלו אצל האם בלבד עד הגיעם לגיל שש.

ח"כ שמאלוב-ברקוביץ' מנמקת את הצעתה לתיקון המצב בטענה שהחוק הקיים אינו רגיש דיו לטובת הילד, אולם ברור לכל כי סעיף חזקת הגיל הרך פוגע בעיקר בנשים והוא אנטי-פמיניסטי בעליל.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

הנצחת השובניזם

המצב החוקי השורר כיום, שבו חזקת הגיל הרך אצל האם, מנציח לצערי את הפטרנליזם והשובניזם הגברי ואת מעמדה של האישה כעקרת בית. זוהי השקפת עולם מסוכנת העשויה לפגוע בתפיסת העולם המבקשת שוויון הזדמנויות מלא.

אישה הנדרשת לגדל את ילדיה באופן בלעדי היא אישה שאיננה פנויה לפתח קריירה, להיאבק על זכויותיה ולהיות שווה בין שווים. זו אישה שעשויה להיות לא טובה לילדיה, חסרת סיפוק, דיכאונית ומתוסכלת. בהנצחת מעמדה כעקרת בית, תהא דרכה לשוויון ארוכה יותר.

עקרת בית שאינה עושה זאת מבחירה, אלא מכוח חוק הקובע את חזקת הגיל הרך, איננה אישה עצמאית המקבלת החלטה פרטית אלא מי שנכפה עליה לבצע תפקיד ל"נשים בלבד".

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי אם הורים פרודים אינם מגיעים להסכם משמורת יקבע בית המשפט הסדר "כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

כלל זה ידוע כ"חזקת הגיל הרך" והוא מעניק עדיפות כללית לאם, למעשה אף מעל גיל שש. אם ההורים נפרדו לפני שהילד הגיע לגיל שש, יישאר הילד בחזקת האישה, גם אם כישוריו ההוריים של הגבר עולים על שלה. זהו מצב אבסורדי שעושה הבחנה מגדרית ולא עניינית בהתאם לטובת הילד.

חזקת הגיל הרך המקובלת כיום מאלצת את הנשים המביאות ילדים לעולם להישאר בביתן לפחות 12 שנה עד הגיע אחרון הילדים לגיל שש, וזאת על פי נתוני הלמ"ס שלפיהם שיעור הילודה בישראל עומד על 2.9 ילדים. בזמן הזה הגברים מתקדמים ומפתחים קריירה, ואילו הנשים נאלצות להתמודד עם נתוני פתיחה בלתי נסבלים בעולם המודרני.

סעיף חזקת הגיל הרך מעמיד נשים במצב לא הוגן המגביל את בחירתה, וזאת בחסות החוק שלכאורה נותן להן עדיפות. מדובר כאן במוקש שנשים רבות נפלו בו קורבן כיוון שהן מנציחות את היותן עקרות בית ותו לא.

החוק מעמיד נשים במצוקה

חובת גידול הילדים חייבת להיות כפופה לטובת הילד ומסוגלות ההורה ולא למינו או למגדרו. שינוי החוק יאפשר לבית המשפט להביא בחשבון אצל מי משני ההורים יגדלו הילדים ועל מי משניהם חל עול גדול יותר מבחינת הוצאות גידולם.

בנוסף, חוק מטיבו מנווט את הלכי החברה. כיום אישה שמוותרת על מימוש חזקת הגיל הרך נתפסת כמי שוויתרה על ילדיה וכאם לא ראויה. מצב זה מעמיד נשים רבות במצוקה משום שאינן "ממלאות את תפקידן הטבעי".

במצב שבו גורמים בחברה הישראלית משפיעים באופן מסורתי על הלכי רוח המקבעים את מקומה של האישה בבית בבחינת "כבוד בת מלך פנימה", נדרש המחוקק לבטא גישה דמוקרטית ושוויונית המתאימה לרוח הזמן ולצרכים של יותר מחמישים אחוז מהאוכלוסייה.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית ארגון משפחה חדשה .