מהמוצדקות בשביתות
נוף מחצבה, שמן על בד, 2009, ליהי שולוב
בגיא החציבה/ אורי אנזנברג
בגיא החציבה, במעגל, יושבים החוצבים בהר
שקט, רק יללה של טרקטור ברקע צעקות עפר
דלות מרה, על חשבון אמא אדמה. שביתה, שביתה!
מבט עמוק, טבול חצץ, מציץ מתוך המחילה
הם מסתכלים עלינו מן המאה שעברה
דלות מרה, ברקב המקולל והנורא. שביתה, שביתה!
אבל, מעיני החול נראית תקווה הם יושבים ביחד אצל כס החציבה
דלות מרה, יחדיו הצימאון פחות נורא. שביתה, שביתה!
בשיניהם החשופות ועם את החפירה הם חוצבים עבור כולנו אור במנהרה
הם מסלקים החוצה רמאות חסרת בושה הנודפת ריח מוות אשר חוגג במסחטה
הם מסתתים את הגולל לשיטה הישנה
דלות מרה, מן המדבר נושבות רוחות תקווה, שביתה! שביתה!
יולי 2011
השביתה יוצאת הדופן של עובדי מחצבת סלעית הפלסטינים מאפשרת לנו להתבונן על היצירה המגויסת של הדור הציוני המייסד.
אמנים שיוצרים כיום בישראל מתייחסים ליצירות העבר בעין ביקורתית ומעניקים להן משמעויות חדשות.
היצירה המגויסת של הדור הציוני המייסד העלתה על נס את ערך העבודה. מערכים אלו לא נותר דבר. עובדי המחצבות, הכבישים, הבנייה והחקלאות, אינם שייכים לחלום הציוני.
ליהי שולוב מציירת נוף מחצבה השייך לסדרת ציוריה, מחצבת מבשרת. מחצבה עזובה שמשקפת סמני שאלה.
אורי אנזנברג כותב על פועלי סלעית כאשר בצל ההר הנחצב מהדהדת בגאיות קריאתו הפואטית של היינריך היינה לאורגים השלזים. מאמצע המאה ה19 אל פתחה של המאה ה21, לפועלים עדיין אין
מולדת
- לקריאה נוספת לחצו כאן
- גלריית "בית העם " מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית - לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען " ומגזין "אתגר ".
- לכל הגלריות לחצו כאן .
- הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
