ארון השירים היהודי
אהוד בנאי מפרש אגדתות מהגמרא, ערן צור משחק על פסוקים מהתורה - וברי סחרוף שר את הרעיונות של ריה"ל. הכירו את פרשני המקרא והתלמוד החדשים
"איך זה נגמר, בסוף כולם יודעים", כותב אהוד בנאי. מתברר שלא כולם יודעים, אבל רבים משיריהם של זמרים מוכרים ואהובים, שקועים עמוק בתוך המסורת היהודית: פסוקי התנ"ך, התלמוד הבבלי ופרשנים שונים.
אז כולם יודעים ש"הנביא יחזקאל" של "החלונות הגבוהים", ו"שיר למעלות" של להקת "שבע" ומוש בן-ארי - מבוססים על מקורות תנ"כיים. אבל בארון השירים היהודי-עכשווי מסתתרות עוד כמה פנינים, שהקשר שלהם למקורות היהודיים, בל יינתק.
האור הראשון ואדם הראשון
זה כבר כמה ימים
הולך ומחשיך
האם זה לתמיד
האם זה בלתי הפיך
חשבתי המון
חשבתי המון
עכשיו יוצא לחלון
לראות את האור הראשון
(מתוך "האור הראשון", אהוד בנאי).
במסכת עבודה זרה (בתלמוד הבבלי, דף ח', עמוד א'), מסופר כי בשנה הראשונה לחייו של האדם הראשון, הוא עוד לא הכיר את מעגל השנה, ולא ידע שלאחר החורף יבוא האביב, והיום ישוב להתארך. לכן כאשר ראה שהימים מתקצרים והולכים, נפלה עליו בהלה - "שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי", וישב בתענית ובתפילה. לאחר שראה ששוב היום מאריך והולך הוא נרגע, כמו שאומרים, ואפילו קבע לו חג בן שמונה ימים.
הקשר בין הסיפור לשירו של בנאי, איננו מקרי. נראה לי כי אהוד בנאי, שלמד בין היתר "על אותו דף גמרא" עם מאיר אריאל (כפי שהוא כותב בשיר ההספד למאיר אריאל, "בלוז כנעני"), הכיר את הסיפור, גם אם השיר עצמו נכתב במהלך הופעה במועדון "הלוגוס" ז"ל, בנחלת בנימין שבתל אביב.
אגב, הרב מנחם פרומן, מצדו, קושר את השיר הזה דווקא לעקידת יצחק ולפיוט "עת שערי רצון להיפתח".
מוציא ישן מפני חדש
אפילו כשהכול נראה אבוד, ורוח בעצים חזק
עמוק בתוך היער, שתיל פתאום בתק
הפרי נפל שם לא רחוק, הצמיח שורש של ממש
ושורשים הצמיחו שתיל, אשר ירוק לבש
מוציא ישן מפני חדש – הוא שיוציא ענף חדש
מוציא ישן מפני חדש – הוא שיוציא ענף חדש
(מתוך "עץ", ערן צור)
"עץ" הוא אחד השירים היותר יפים והפחות מוכרים של ערן צור, ומופיע באלבום "עיוור בלב ים". אביו של ערן צור היה מורה לספרות במפרץ בחיפה, כפי שמופיע בשירו "חנוך המחנך", ואפשר לנחש שגם תנ"ך הוא לימד מידי פעם. האם הפזמון בשיר שלפנינו מבוסס על הפסוק "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כ"ו, י')? אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם.
כולנו עבדים
חלונות ראווה יפים פה
זה הכול למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה.
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה?
כולם רוצים להיות חופשיים,
אבל ממה אלוהים? ממה?
(מתוך: "עבדים", ברי סחרוף)
לפעמים שיר עכשווי איננו מצטט ישירות מתוך המקורות, אבל אפשר להצביע על הקשר בין התופעה החברתית שהוא מתאר, לבין מקורות עבריים קדומים יותר. "עבדי זמן, עבדי עבדים הם", כתב יהודה הלוי, "עבד אדוני הוא לבדו חופשי". היחס בין חופש לעבדות – בין העבדות המודרנית שמתאר ברי סחרוף, לחופש שבלהיות עבד אדוני – חוצה גבולות של זמן ותרבות, ומקורות ישנים וחדשים יכולים וצריכים לשמש יחדיו בניסיון להעניק משמעות וקדושה לחיינו.
פרשני המקרא החדשים
אחת הדרכים לשמור על חיותה של היהדות, היא לקשור אותה לתרבות עכשווית, בין אם בציטוט ובין אם
במרומז. אבל בעיניי, יותר משחשוב להראות כי לתרבות העכשווית יש גם מקורות קדומים, חשוב לפתוח את המסורת לפרשנות של התרבות החדשה.
אהוד בנאי, ערן צור וברי סחרוף – פרשני המקרא והתלמוד החדשים – באים ללמד אותנו שאפשר להיות נטוע על שורשי המסורת, וגם לחדש ולהפוך בה.
- הכותב, מנחה בבתי המדרש מטעם "אלול" ו"הלל" בחיפה, השתתף בכנס השנתי של בית מדרש "אלול" (מרשת בתי המדרש בישראל), במוזיאון ארצות המקרא בירושלים