"סקרטריאט": דיסני גמרו את הסוס

ב-4 באוקטובר 1989 הובא סוס המירוץ סקרטריאט למנוחות והוא בן 19. הסוס שניצח ב-1973 בכל שלושת מרוצי ה-"Triple Crown" היוקרתיים (הראשון לעשות זאת מאז 1948) נקבר שלם (שזה כבוד נדיר לסוסי מירוץ). במותו, כמו גם בחייו, זכה לאינספור מחוות: הוא נבחר להיכל התהילה של מירוצים הסוסים, פסל שלו הוקם בפארק בקנטאקי, דמותו הוטבעה בבול מיוחד - אבל עד כמה הכבוד הזה שינה לו משהו? כגוש בשר חי או כגיבור מת - כך התייחסו אליו באמריקה.

הסרט "סקרטריאט" מבית אולפני דיסני, המבוסס על סיפורו של אותו סוס מת, לא מזיז לו יותר מכל המחוות האחרות, וספק אם הוא גם יזיז לכם יותר מדי. הוא אולי נכלל ברשימת הספורטאים הגדולים של רשת הספורט ESPN, אבל אין מדובר בספורטאי אמיתי. לא חסרים סרטי ספורט ראויים המבוססים על סיפורים מלאי השראה של עלייה לגדולה מאשפתות באמצעות יכולות פיזיות (כמו "רוקי", "הזדמנות שניה"). זה לא המקרה פה.

אנטי-גיבור. סקרטריאט

בניגוד לרוקי בלבואה, סקרטריאט מגיע ממשפחת אצולה שעוצבה על ידי טובי הגנטיקאים. לא שהוא עצמו מודע לכך. כאמור, מדובר בסוס, והוא לא ממש מבין מה קורה איתו, ולמה לעזאזל הוא נדרש לרוץ במהירות האפשרית במסלול קבוע, כשעל גבו רוכב בן אנוש ננסי. המאמץ נכפה עליו. על ידי מי? אחת שמה פני צ'נרי, הבעלים של סקרטריאט, שסיפורה האמיתי אמור לתחזק את עלילת הסרט.

אישה עם הרבה כוחות סוס

ומה הסיפור של צ'נרי? היא בתו של מיליונר מזדקן, שהשקיע מיליונים באהבתו הגדולה: סוסים. אחרי מות הוריה, לקחה על עצמה הבת הרדנקית (בגילומה של דיאן ליין) את ניהול החווה, תוך שהיא מתכחשת לכל היגיון כלכלי או תחרותי וגם לחובתיה כלפי בעלה וילדיה. היא מפנה את תשומת לבה ממשפחתה אל הבן המאומץ סקרטריאט, בו האמינה וכנגד רוב הסיכויים, איתו גם ניצחה בסופו של דבר.

הבמאי רנדל ווייט מנסה לשכנע אותנו שמדובר בסיפור מרגש על עקשותה של צ'נרי, ויציאתה נגד הממסד הפטריאכלי שאמר לה מה היא לא יכולה לעשות, למרות שמלכתחילה יש בידה אפשרות לעשות. משהו שנשלל מרוקי או הנערים ב"לזכור את הטיטאנים". הספורט בשבילם אינו עניין של תחביב, אלא הישרדות. הם מהמרים על הספורט בחייהם, כי אין להם כסף. 

אדם וסוס חד הם? לא ממש

"סקרטריאט" לא עוסק באומץ הלב של הסוס, שעל שמו נקרא הסרט. מדובר במניפסט של קפיטליזם חזירי (או סוסי אם תרצו) מעוות וקריאה ליזמות חסרת אחריות, הגורסת כי אם יש בידך נכס מסוים, מן הראוי שתהמר עליו ותתעשר עוד יותר. מנטרה שג'ורג' וו. בוש הטיף לה בפני כל בעלי הבתים בארצות הברית. ואחרי שבועת הנדל"ן התפוצצה, גילינו עם מה הם נשארו.

במקרה של סקרטריאט, מדובר בסיפור הצלחה. גברת צ'נרי היתה יכולה לאבד חלק משמעותי מהונה, אבל היא לא נשמעה לאזהרות מקורביה והימרה על הסוס שלה עד הסוף. ההימור הזה השתלם, סקרטריאט ניצח ב-"Triple Crown" והפך לאגדה. אבל מה היה קורה לו היתה נכשלת? יתכן שהיתה מוליכה את עצמה ואת משפחתה לאשפתות - ובשביל מה? בשביל התחרותיות הדורסנית, הרהבתנות והעקשנות לשם עקשנות?

סוס מת, בסופו של דבר

הסרט המתייפייף והשמרני של דיסני ממש לא משכנע שצ'נרי ראויה להערכה שלנו, אלא אם כן אנחנו נמנים על העשירון העליון שמרוצי סוסים עשויים להיות חלק מעולמו. למירוץ האכזרי והמסחרר של העולם העסקי, היא מזנקת מעמדה לא שיוויונית. בכל זאת מדובר באישה עשירה, שהתעשרה עוד יותר והרשתה לעצמה לפתח תחביב רווחי.

של מי סיפור ההצלחה הזה? מלקוביץ' וליין

היא אולי אוהבת את סקרטריאט שלה, אך גם רודה בו כבוסית (מה שמתאים מאוד לשם שניתן לו ופירושו בעברית: "מזכירוּת") וכך גם במקרה של מאמנו (ג'ון מלקוביץ') ושאר אנשי הצוות שקיבצה. השגשוג שלה נתלה במאמצים שלהם, שעלו בהצלחה. בסופו של דבר מדובר באישה בת מזל, שהתברכה בעוד מזל. הניסיון להציג זאת כהישג של סוס שהתאמן, והתחשל והסתכן בשביל בעליו, הוא מגוחך לחלוטין.

כל זה כל כך שונה מסרטו המופתי האחרון של בלה טאר, "הסוס מטורינו", בו אנו נחשפים למאמצים הסיזיפיים והבלתי נלאים של סוסה ברשות בעליה העני המרוד, הנלחם על קיומו בעולם "אפוקפיטליסטי". התיאור המדוקדק של

האנטומיה של הסוס בתנועתו נועדו לתאר את סבלו, לא את האלגנטיות שלו. אין לצפות לסרט שכזה מבית דיסני, אבל מוטב היה שיעבדו את הסיפור לאנימציה - שם לפחות היה ניתן לסוס פתחון פה ואולי קצת נפח הירואי בצדו.

ב"הסוס מטורינו", הסוסה מחליטה בסוף למרוד ולהפסיק לעבוד, אף במחיר חייה. וסקרטריאט, במציאות הוא כמובן לא החליט דבר, המשיך לעבוד עבור צ'נרי ולשחוק את פרסותיו עד שנפגע באופן בלתי הפיך. בסופו של דבר הומת באוקטובר על ידי הבוסית. לא שלזה "הגיבור שלנו" היה מודע.