מפלסטין עד טיבט: מי תהיה המדינה ה-194?

ארץ חדשה: צפו בחגיגות העצמאות של דרום סודן

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0711/090720111715_sudan.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;2.News-192.the.world&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

פלסטין

למעשה, אם במקרה שכחתם, הפלסטינים הכריזו על עצמאות מדינתם כבר ב-1988, ואפילו זכו להכרה מצד כמה מדינות, בהן ברית המועצות. בפועל את המעמד של משקיפים באו"ם הם קיבלו רק עם הקמת הרשות הפלסטינית בהתאם להסכם אוסלו ב-1993, והאוטונומיה שלהם נותרה חלקית בלבד. מאז, על רקע ההתקדמות האטית בתהליך השלום, אמרו הפלסטינים כמה פעמים כי בכוונתם להכריז על עצמאות, למשל ב-1999, אך בפועל לא חל שינוי במעמדם הבינלאומי.

אלא שבשנה האחרונה, על רקע הקיפאון במשא ומתן והבנייה של מוסדות מדינה שזיכתה אותם במחמאות מצד האיחוד האירופי, החלה "יוזמת ספטמבר" של אבו מאזן לצבור תאוצה. אחרי ששורה של מדינות באמריקה הלטינית כבר הכירו במדינה פלסטינית, מתכוונים הפלסטינים לבקש מהעצרת הכללית של האו"ם להכיר בהם בספטמבר כמדינה עצמאית, ולפי שעה חרף אזהרות נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הם אינם מתכוונים לסגת מהיוזמה הזו. אם ידבקו בה, צפוי להם רוב גדול בעצרת הכללית, שלמדינות העולם השלישי ולמדינות הערביות והאסלאמיות יש בה רוב.

בישראל כבר מכירים במציאות הזו, ומנסים למזער את הנזק על-ידי גיוסן של מדינות "חשובות" כמו צרפת, בריטניה, גרמניה וספרד, שיצביעו נגד ויפגעו בלגיטימיות של המהלך. השאיפה בירושלים היא להגיע לכ-30 מתנגדות. כך או כך, כדי להפוך לחברה של ממש באו"ם על הפלסטינים לקבל אישור ממועצת הביטחון, ושם לוושינגטון יש זכות וטו שתוכל לסכל כל מהלך כזה.

קוסובו

המדינה הקטנה שבבלקן קיימת למעשה כבר שלוש שנים וחצי, וזכתה להכרה מצד רבות ממדינות העולם - כולל ארה"ב - אלא שהתנגדות סרבית ורוסית לעצמאותה מונעת לפי שעה הכרה מלאה בה ואת קבלתה כחברה באו"ם.

חוגגים עצמאות בפרישטינה, בירת קוסובו, בפברואר 2008 (צילום: רויטרס)

בקוסובו חי רוב גדול של קוסוברים ממוצא אלבני ומיעוט של סרבים. כשהשלטון המרכזי ביוגוסלביה הגדולה שממנה הייתה חלק החל להיחלש בסוף שנות ה-1980, נרשמה בקוסובו - כמו ברפובליקות השונות של המדינה הגדולה - התעוררות לאומית. חוסר היכולת לממש אותה הביא את המקומיים לעימות אלים עם הסרבים, שגרר גם מבצע של נאט"ו ב-1999. קוסובו הכריזה על עצמאותה ב-18 בפברואר 2008, אולם סרביה ורוסיה ממשיכות למנוע את קבלתה כחברה באו"ם, ומציעות לחלק את החבל לצפון סרבי ולדרום אלבני.

טיוואן

למדינת האי, ששמה הרשמי הוא "הרפובליקה הסינית", יש כל המאפיינים של מדינה והיא מתפקדת ככזו, אולם היא מעולם לא הכריזה על עצמאותה. יש לה סכסוך עתיק יומין עם "הרפובליקה העממית של סין", ומאז שמדינות העולם החשובות הכירו בשלטון הקומוניסטי בסין כלגיטימי, טיוואן אינה חברה באו"ם ומעמדה האיתן של סין שם אינו מאפשר לה להפוך לאחת כזו. עד לשנות ה-1970, אגב, דווקא היישות המוכרת כיום כטיוואן הייתה זו ששלטה בשטח הסיני והחזיקה במושב הסיני במועצת הביטחון של האו"ם.

שיחות פיוס בין סין לטיוואן ב-2008. השלום עוד רחוק (צילום: AFP)

לבייג'ינג זכות וטו במועצת הביטחון. אף שבין השתיים מתקיימים קשרים כלכליים, הן אינן מכירות באופן מלא זו בזו, וסין אף מאיימת להשתמש בכוח נגד טיוואן אם תכריז על עצמאות. לפני שנתיים גרמה החלטה אמריקנית לחמש את טיוואן בנשק חדיש למתח רב ביחסי בייג'ינג-וושינגטון.

כורדיסטן

חבל הכורדים משתרע על פני חלקים מארבע מדינות - עיראק, איראן, סוריה וטורקיה. זה עשרות שנים שהכורדים נאבקים למען הקמת מדינה עצמאית, ללא הועיל. הכורדים הם מוסלמים סונים בעיקרם, ואינם ערבים. הם דוברים שפה שקשורה ביסודותיה לפרסית, ויש להם מיעוט לא מבוטל גם בארמניה. לאורך השנים לא פעלו המעצמות כדי לקדם הקמת מדינה עצמאית עבורם.

אנשי המחתרת הכורדית. 40 אלף הרוגים בשנות הסכסוך (צילום: AFP)

בעבר סבלו הכורדים מדיכוי אלים של התקוממויות מצד הרודן העיראקי סדאם חוסיין, וב-30 השנים האחרונות מקיימת המחתרת הכורדית PKK עימות כוחני עם השלטונות בטורקיה, שכולל פיגועים שבהם נרצחו רבים ותגובות נגד של הצבא הטורקי. בסכסוך הזה נהרגו לפי הערכות יותר מ-40 אלף איש. אף שהפיגועים נמשכים, בשנים האחרונות פחתה מעט תדירותם, בעיקר בגלל לכידתו של מנהיג ה-PKK, עבדאללה אוצ'לאן, ב-1999.

השאלה הכורדית צפה כל אימת שהמזרח התיכון ניצב על ספה של מלחמה, וכך למשל כשארה"ב פלשה לעיראק במלחמת המפרץ השנייה, היא התחייבה לפי דיווחים בפני טורקיה שהמלחמה לא תוביל להקמת המדינה הכורדית.

קוויבק

אפילו קנדה הפסטורלית אינה זרה למאבקים לאומיים. קוויבק, המחוז הוותיק ביותר במדינה והגדול ביותר בה מבחינת שטח, נמצא בלב סכסוך ארוך שנים שבמסגרתו תובעים דוברי הצרפתית שמרוכזים בו מדינה עצמאית. המאמץ צבר תאוצה בשנות ה-1960 ואף הגיע לעימותים אלימים ברחובות מונטריאול, אך משאלי עם בנושא נדחו בשתי הזדמנויות שונות. ב-1995 נפל משאל עם בנושא זה על חודו של אחוז. גודלה של קוויבק כפול מזה של צרפת, והיא נחשבת מחוז חריג בקנדה: מערכת המשפט המקומית מבוססת על החוק הצרפתי, בעוד שבקנדה כולה מתבססים על החוק האנגלי.

מפגינים נגד הנסיך וויליאם וקייט בקוויבק . "פרזיטים, לכו!" (צילום: רויטרס)

ככל שחולפות השנים נראה כי הרעיון של מדינה עצמאית דוברת צרפתית מצפון לארה"ב רק הולך ומתרחק. מצבה הכלכלי של קוויבק הידרדר במרוצת השנים, ואילו המחוזות במערב המדינה צומחים ומתפתחים. כך התהפכו היוצרות, כשפחות ופחות דוברי צרפתית חשים צורך בעצמאות, בעוד שדוברי האנגלית במערב פחות נחרדים מעזיבת דוברי הצרפתית. בבחירות האחרונות שנערכו במאי ספגו הבדלנים מכה, והגיעו להישגים זעומים בלבד.

סהרה המערבית

סהרה המערבית היא שטח מדברי בצפון-מערב אפריקה בגודל דומה לזה של בריטניה. מרוקו החילה עליו את שליטתה אחרי שספרד ויתרה על השטח ב-1975 ומאוריטניה חדלה מלתבוע בעלות עליו. מאז הפך העימות סביב השטח לסכסוך הטריטוריאלי הארוך ביותר באפריקה. תנועת "חזית פוליסריו" ניהלה מלחמת גרילה עם הכוחות המרוקניים עד להפסקת אש בתיווך האו"ם ב-1991. ב-1976 הכריז הארגון על "הרפובליקה הערבית הדמוקרטית הסהרית", שהוכרה על-ידי מדינות רבות והפכה חברה מלאה באיחוד האפריקני.

עימותים בסהרה המערבית בשנה שעברה. של מי השטח? (צילום: רויטרס)

מרוקו טוענת כי יש לה זכויות בעלות על השטח, שעשיר במשאבי טבע, והבהירה בעבר כי תסכים לכל היותר להעניק לאזור אוטונומיה חלקית. התומכת העיקרית של חזית פוליסריו היא אלג'יריה, שם נמצאים המפקדה של הארגון ופליטים סהרווים רבים. העימות בסהרה המערבית עלה שוב לכותרות בסוף השנה שעברה, כשלפי דיווחים עשרות נהרגו ונפצעו בעימותים בין כוחות מרוקניים למקומיים.

פלנדריה ו-ולוניה

מדינה שנראית קרובה מאי פעם לפיצול היא בלגיה. הפילוג בין 6.5 מיליון דוברי הפלמית, המרוכזים בחלק הצפוני פלנדריה, ו-4 מיליון הוולונים דוברי הצרפתית שחיים בוולוניה, נראה עמוק מאי פעם, ולאחרונה שברה הפוליטיקה הבלגית שיא מפוקפק - בלגיה הפכה למדינה שמתנהלת ללא ממשלה הכי הרבה זמן, יותר משנה.

מפלגת "הברית הפלמית החדשה", שתומכת באוטונומיה רחבה יותר לחבל הצפוני ואף בפיצול המדינה, זכתה אשתקד להישג מרשים בבחירות כשכבשה 27 מ-150 מושבי הפרלמנט, ובחבל הצפוני היא קיבלה את מירב הקולות - עדות להלכי הרוח שם. המפלגה סבורה כי בין הפלמים לוולונים יש הבדלים בלתי ניתנים לגישור, וכי יש להתפצל ולצרף את פלנדריה לאיחוד האירופי כמדינה נפרדת. במקרה כזה, יש אפשרות שוולוניה תצטרף לצרפת, ובלגיה תחדל להתקיים.

הוולונים נחשבים לחלק העני והפחות יצרני של בלגיה, ועבורם מדובר בתרחיש אימים, משום שהם מסתמכים על משלמי המסים דוברי הפלמית. מאז שנות ה-1970 יש לפלמיה ולוולוניה אוטונומיה בכל הקשור לפיתוח עירוני, ולתחומים כמו סביבה, חקלאות, תעסוקה, אנרגיה, תרבות, ספורט ומחקר. כעת דורשים רבים מדוברי הפלמית אוטונומיה גם במערכת המשפט, הבריאות והמסים.

לוב החדשה 

"אביב העמים הערבי" נועד להעלות לשלטון משטרים חדשים, לכאורה ידידותיים יותר כלפי אזרחיהם, אבל בארצו של מועמר קדאפי הוא עלול דווקא להביא לחורבנה של המדינה כפי שהיא מוכרת כיום, ולעלייתן של ישויות מדיניות אחרות. לאורך השנים הצליח קדאפי לשמור על לוב המאוחדת משום שעמד ב"מבחן השבטים" - הוא הצליח לרצות את השבטים הגדולים במדינה וכך לזכות בנאמנותם.

מתנגדיו של קדאפי בבנגזי. חוזרים לדגל הישן (צילום: AP)

אלא שהנאמנות הזו התפוגגה בפברואר השנה, כשהמורדים שמעוזם במזרח המדינה הצליחו לכבוש שורה של ערים חשובות, בהן בנגזי, שהפכה לבירתם, התרסה מול בירת לוב המאוחדת טריפולי. הם התנערו גם מהדגל הירוק של לוב שאת השימוש בו הנהיג קדאפי, והחזירו לשימוש את הדגל הישן, עם הירח והכוכב.

טיבט

טיבט, שלה יש היסטוריה מפוארת כאימפריה עוד מהמאה השמינית לספירה, הייתה מוקד למאבקי כוחות באסיה ונכבשה

לאורך השנים בידי מונגוליה, סין והודו. ב-1912, אחרי התערבות מעצמות אירופיות, הפכה טיבט למדינה עצמאית הלכה למעשה. כל זה השתנה ב-1950 כשסין הקומוניסטית כבשה מחדש את טיבט ושילבה אותה ברפובליקה. מאז המנהיג הרוחני של טיבט, הדלאי למה, חי בגלות ועמד עד לאחרונה בראש ממשלה גולה המסרבת להכיר במרות הסינית. סוגיית עצמאות טיבט עדיין מהווה את אחד המכשולים הגדולים של סין ביחסים המדיניים עם העולם המערבי, ובראשו ארצות-הברית.