זיכרון מתוק: פרידה מגדי המל ז"ל

אתמול הלך לעולמו גדי המל ("גדי מאילת"), מאושיות פורום האוכל של ynet. קשה להיפרד מגדי, שהיה אחד האנשים המצחיקים שהכרתי בימיי, וידע לתבל את דפי הפורום בחוש הומור משובח, עוקצני ושנון.

מלבד הערות שנונות, תרם גדי רבות מנסיונו במטבח - וכמובן גם מתכונים מצויינים, כמו ה"עוגדי", עוגת וניל פשוטה וטעימה שהפכה ללהיט בפורום (ראו מתכון בהמשך) והפיתות של גדי, שחצו גבולות והגיעו עד אלסקה, סין, דרום אפריקה, ארצות הברית ואוסטרליה, כפי שסיפר גדי במפגש פורום האוכל שהצטלם לערוץ האוכל.

על אף מיקומו המרוחק (באילת), טרח גדי והגיע למרבית מפגשי פורום האוכל, שהתקיימו באזור המרכז ובשרון, עמוס בדברים טובים. כשבכל זאת פספס את אחד המפגשים, בדצמבר 2005, הוא כתב בפורום תיאור כמעט מדויק ומצחיק להפליא של המתרחש במפגשי הפורום, הנה:

"מתחילים בזה שאנשים מגיעים והראשונים נרתמים לעזור בהכנות האחרונות וכמובן מקטרים, אבל הם אשמים כי אלה תמיד אותם אנשים, שיודעים שאי אפשר להסתדר בלעדיהם - ומגיעים בכוונה לפני הזמן. ותמיד יש את אותה אחת שאף פעם אף אחד לא ראה והיא זאת שמצילה ומתקנת את הפאשלה הכי גדולה. לאט לאט מגיעים השאר וכולם מתנשקים מתחבקים ומתבלבלים בשמות.

מציצים אחד לשני בסירים ובתבניות, וכמו כלבים מסמנים את הטריטוריה של הדברים שהכי רוצים לטעום. פתאום מישהו מחליט לקלקל את האירוע ומתחיל בנאומים כדי לשוות לאירוע אופי מכובד וכולם מתוך נימוס - חוץ מבוטנסקי וקיצי - מקשיבים (הם פשוט לא הספיקו להגיד הכל במיילים ובטלפון). דקה אחרי שכולם כבר מתחילים לאכול מישהו אומר שאפשר להתחיל ואז שומעים את הקליקות השונות שהתארגנו (על בסיס גיאוגרפי, מגדרי ותק או כל תירוץ אחר) מחלקות גזרות כדי לדווח ולדגום את כל המנות. מישהו הביא את המנה הכי שווה והיא נגמרת עוד לפני שהורידו את הניילון הנצמד ואז העם מתחלק לשניים, הזוכים בפיס שזכו לאכול מידו של אלוהים - והעמך שלא בירר מראש מה יש בתוך התבנית שהיתה מכוסה בנייר אלומיניום ממוחזר.

מתחלקים לקבוצות של שישה, שהחברים שלהן כל הזמן מתחלפים ועוברים מקבוצה אחת לשנייה ומשחקים בטלפון שבור, ובסוף הערב כולם בטוחים שזאת שהגיעה בהריון, אבי הילד הוא השכן של בוטנסקי (המעצבן הזה נדחף לכל בדיחה). מישהי שותה יותר מדי ומספרת עוד יותר, מישהי נעלבת ומישהי מנחמת אותה, הגברים נאחזים אחד בשני (כוחנו באחדותנו) ודוגמים את מידותיה של היפה בבנות, אף אחד לא קיבל מספיק חצילים מוחמצים כמו שציפה (אל דאגה, תקבלו משלוחה); כולם מרכלים על כולם, אבל רק אחרי הגב, כדי לא לפגוע - והכי חשוב כולם אבל כולם נורא נחמדים ונורא מפרגנים לכוללללללם ואפילו זה שהכין ביצים קשות שאפילו אותן הצליח להקדיח, עוזב את המקום אחרי עוד המון חיבוקים נשיקות והבטחות כשהוא בטוח שאהרוני כהן צוק ובוקששתר ישלמו 230 ש"ח כל אחד כדי להשתתף בסדנא שלו. ומחר יבטיחו להכניס מתכונים ותמונות והקנאים שלא הגיעו ישאלו למה הזמינו רק את הוותיקים והרבה יפרגנו כמה זה נראה מדהים וכולם אבל עוד פעם כולם יגידו לעצמם ששום דבר שם לא מתקרב לאורז המאודה שהם מכינים. חוץ מבוטנסקי (עוד פעם הוא, נמאס כבר ממנו) שלא יתבייש ויגיד את זה לקיצי (יאללה, גם זאת התחילה להדחף לכל בדיחה...)".

(צילום: יהונתן צור) 

גדי היה חבר אמיתי, ששימש אוזן קשבת (ודיסקרטית להפליא) לכל חברי הפורום וסייע לרבים בעניינים שונים. בודדים ידעו כי גדי תורם סכומי כסף גדולים למוסדות באילת שסייעו לנזקקים, ואף כשערך את חגיגת הבר מצווה ובת מצווה לילדיו קנה מערכת כלים אדירה (צלחות, כוסות, סכו"ם) מאיכות טובה ותרם את כולם, אחרי החגיגה, למוסדות אלה.

מאז שהכרתי את גדי, הוא לא היה אדם בריא. ביום הולדתו האחרון, שחל ב-3 במאי, צלצלתי לברכו. שאלתי לתומי: "איך הבריאות?". גדי ענה: "נו, את סתם שואלת, בטח סיפרו לך". עניתי: "לא". "הסרטן שלי חזר", הוא ענה בטון האופייני לו, צוהל ובטוח, שבו קשה היה לזהות כל צער או חמלה עצמית.

ב-1 ביולי, ממש לפני עשרה ימים, שלחתי לו מייל: "מה שלומך? איך הבריאות"? "סרטן + בעיות בלב", ענה גדי ביובש, "חוץ מזה הכל בסדר".

הלווייתו של גדי תתקיים היום, 11 ביולי, בשעה 18:00 בבית העלמין של אילת. חברי פורום האוכל שולחים את תנחומיהם לתמר, רעייתו של גדי, ולילדים גיא ונוי.

עוגדי

מתכון של גדי המל ז"ל, לזכרו של גדי, באהבה גדולה

עוגת וניל בחושה פשוטה, שילדים אוהבים מאוד. כדי שהעוגה תעלה גבוהה ויפה בתבנית עגולה מבלי לצנוח, גדי הציע פטנט: עוטפים את העוגה בעיתון רטוב, קושרים סביב-סביב בעזרת חוט שפגט ומכניסים לתנור. העיתון מסייע לחימום אחיד של העוגה ומונע את נפילתה עם סיום האפייה.

המרכיבים (לתבנית קפיצית בקוטר 26 ס"מ או 3 תבניות אינגליש):

2 ביצים L

1 כוס (200 גרם) סוכר

2 כפות שמן קנולה/תירס

1/2 1 כוסות חלב קר

200 מ"ל יוגורט 3% או כל יוגורט דל שומן

1/2 2 כוסות (350 גרם) קמח לבן

1 שקיק (10 גרם) אבקת אפיה

1 כפית מחוקה אבקת סודה לשתייה

2 שקיקים סוכר וניל

לשימון: מעט חמאה מומסת או שמן קנולה

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבניות במעט חמאה מומסת או שמן קנולה.
2. מקציפים בקערה ביצים וסוכר עד לקבלת קציפה תפוחה.
3. מוסיפים שמן, חלב ויוגורט ומקציפים עד לקבלת עיסה אחידה.
4. בקערה בינונית מערבבים מרכיבים יבשים: קמח, אבקת אפייה, אבקת סודה לשתייה וסוכר וניל.
5. מאחדים את שתי התערובות ומקציפים במהירות איטית, עד לאיחוד - ולא מעבר לכך.
6. יוצקים לתבנית/תבניות, מכניסים לתנור ואופים 30-40 דקות או עד שקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש. מוציאים ומצננים.
   

זיכרון מתוק: עוגת הגבינה של גדי המל (צילום: גדי המל)