"אדם לא רואה את מה שהוא לא רואה"
"אנו רוצים לתת לתלמידים את מלוא הכלים להצלחה בלימודים, ואם אנו נותנים לתלמיד להיכנס למערכת החינוך כשהוא לא מסוגל לראות זה יגרור קשיים רבים עיכוב בקריאה וכתיבה ואפילו יגרום לכך שהתלמיד יתקשה מבחינה משמעתית". סטודנט שנה ד' בחוג לאופטמטריה וראייה במכללת הדסה מספר
כל יום חמישי בסמסטר הראשון של שנה ד' בחוג לאופטומטריה היינו נפגשים כעשרה סטודנטים, ליד המכללה, עולים על הסעה ונוסעים לבית ספר הנבחר של השבוע. מטרת הנסיעה היא להגיע לבית הספר ולבדוק את המצב הראיתי של תלמידים בכיתות א'-ד'.
ברגע שמגיעים לבית הספר, המנחה של מרפאות החוץ נפגשת עם נציג בית הספר ומתאמים כיתה או מקום המתאים לביצוע הבדיקות, אנו הסטודנטים היינו מחכים בחצר או במסדרון.
עם קבלת הכיתה אנו מתחילים לסדר ולהזיז שולחנות וכיסאות כדי להתאים אותה כמה שאפשר למסלול בדיקות. הילדים מגיעים אלינו לבדיקה עוברים מספר תחנות ובכל תחנה הם עוברים בדיקה אחרת. בבדיקה הראשונה כל ילד מקבל דף עם רשימת הבדיקות ואנחנו ממלאים את התוצאות על פי התחנה בה אנו עורכים את הבדיקות.
הבדיקות הן בדיקות ראשוניות והתחלתיות ומטרתן היא לא לקבוע מרשם מדויק אלא לסנן בין התלמידים שעלול להיות להם גורם ראייתי שיפריע לו במהלך הלימודים. הבדיקות כוללות חדות ראיה לרחוק וקרוב, תשבורת באמצעות רטינוסקופ, תפקוד דו-עיני בסיסי, תפישת עומק ובדיקת אופטלמוסקופ לחריגויות ברשתית. בסוף מסלול הבדיקות כל תלמיד מקבל מכתב עם סיכום קצר והמלצה האם יש לבדוק את הראיה לעומק ולטפל או שהמצב כרגע תקין.
יכול למשל להיות מצב בו תלמיד יושב בכיתה בשורה האחרונה, כשהוא אינו מסוגל להתרכז בשיעור, לא מחובר למה שמלמדים בכיתה ומתחיל להעסיק עצמו תוך כדי הפרעה לתלמידים מסביבו. לפעמים כל הבעיה היא שהתלמיד לא רואה טוב את הלוח או את המורה, ולפעמים גם מעבר לשורה הראשונה או שורה קדמית לא מספיק. כך נוצר מצב שתלמיד נופל בלימודים ומוגדר כתלמיד בעייתי מבחינה משמעתית שבעצם כל מה שמפריע לו זה שהוא לא רואה.
ד"ר קני קוזלו, המרצה שלי בחוג לאופטומטריה וראייה במכללת הדסה מסביר שתלמיד כזה שלא רואה לא מתלונן על כך שהוא לא רואה כי "אדם לא רואה את מה שהוא לא רואה, כי הוא פשוט לא רואה את זה".
אנו מגיעים לבית ספר כלשהו מקימים את מסלול הבדיקות ומתכוננים להגעת התלמידים, כל פעם יש את ההתלהבות של התלמידים שהם תמיד שמחים לעשות משהו חדש מחוץ לשגרת הלימודים שלהם, לכן הם מגיעים בהתלהבות רבה ומכך גם בדרך כלל יש שיתוף פעולה רב במהלך הבדיקה.
אני חושב שלבדיקות האלו, שהן בדיקות קצת יותר מעמיקות מבחינה ראייתית מהבדיקה שמבצעת אחות בית הספר, יש חשיבות רבה. אנו רוצים לתת לתלמידים את מלוא הכלים להצלחה בלימודים, ואם אנו נותנים לתלמיד להיכנס למערכת החינוך כשהוא לא מסוגל לראות זה יגרור קשיים רבים עיכוב בקריאה וכתיבה ואפילו יגרום לכך שהתלמיד יתקשה מבחינה משמעתית.
לאפשר לכולם הזדמנות שווה
אסור לנו לתת לתלמיד להיכנס לבית הספר לפני שהוא עובר בדיקת ראיה בסיסית כזו ולקוות שהכל בסדר. אנחנו, דור האופטומטריסטים הבא, חייבים לוודא כי כל תלמיד בארץ שמתחיל את שנותיו הראשונות בבית ספר, יעבור בדיקת סינון כזו כדי לשלול את המרכיב הראיתי כגורם מעכב לתלמיד. ולאפשר לו הזדמנות שווה כמו לכל השאר.
סטודנטים מהמכללה האקדמית הדסה ירושלים פועלים בבית ספר ובבתי אבות בירושלים והסביבה למען אבחון ראייה מקצועי. המכללה האקדמית הדסה ירושלים מפעילה את פרויקט "מרפאות חוץ" משנת 1996 במטרה לאבחן ראייה באופן מקצועי, בבית ספר ובבתי אבות בירושלים והסביבה. במסגרת הפרויקט, סטודנטים מהחוג לראייה ואופטמטריה יחד עם מנחה בעל הכשרת אופטמטרסיט מגיעים לבתי ספר ובתי האבות ומבצעים בדיקות SCREENING מקיפות ומעמיקות.
הסטודנטים מהחוג לאופטמטריה עורכים ללא תשלום מגוון בדיקות ראיה מקיפות ויסודיות
במסגרת פרוייקט "מרפאות חוץ", לדוגמה: בדיקת חדות ראיה לרחוק ולקרוב, בדיקות כינוס עניים שתוצאותיהן עשויות לאבחן בעיות קשב, בדיקות המאתרות פזילה, עין עצלה, בדיקות המאבחנות עיוורון צבעים ועוד.
הפרויקט מתבצע כחלק מפעילות מתמשכת של החוג לאופטמטריה להעלאת המודעות לחשיבותן של בדיקות ראייה תקופתיות. הבדיקות מאפשרות אבחון מוקדם של מחלות ובעיות עיניים. אבחון מוקדם זה מאפשר להגביר את יעילות הטיפול ולמנוע את הידרדרות הראייה.
- "בגוף ראשון"- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות ניתן לשלוח ל shlomit-sh@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "בגוף ראשון", הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.
- עמותת רוח טובה מחברת בין אנשים הרוצים להתנדב וארגונים הזקוקים לעזרת מתנדבים. העמותה מתאימה התנדבות לפי תחומים, שעות נוחות ואיזור מגורים.
- לטורים נוספים לחצו כאן.