החטופה האמריקנית: "לא אשכח את ריח השבי"
היא נחטפה בגיל 11, נכבלה, עונתה ועברה התעללות מינית במשך 18 שנים. בראיון ראשון מאז שחרורה מהשבי, תיארה ג'ייסי לי דוגארד את הסיוט שעבר עליה. "פחדתי לברוח משום שחששתי לגורל בנותיי", אמרה. כשנשאלה כיצד הצליחה לשמור על שפיות, היא השיבה: "אתה פשוט עושה הכל כדי לשרוד"
- ג'ייסי דוגארד מרגשת את ארה"ב בפייסבוק של ynet
לפני 20 שנה נחטפה דוגארד, אז בת 11, מתחנת אוטובוס בדרך לבית הספר, סמוך לביתה בעיירה סאות לייק טאהו בקליפורניה. במשך 18 שנים היא נכבלה, עונתה, עברה התעללות מינית וחיה בסיוט מתמשך, במהלכו נולדו לה שתי בנות, באוהל בחצר האחורית של בית חוטפיה פיליפ וננסי גארידו. שנתיים לאחר שחרורה משבי חוטפיה, היא דיברה לראשונה.
היתה שפחת המין של גארידו. דוגארד (מימין) וסוייר (צילום: רויטרס)
בראיון שהעניקה למגישת הטלוויזיה דיאן סוייר מרשת ABC, סיפרה דוגארד שלאחר לידת בתה הראשונה, היא לא ידעה כיצד תוכל להגן עליה. "ידעתי שלעולם לא אתן שיקרה לה משהו. לא היה לי מושג איך אני הולכת לעשות את זה, אבל עשיתי זאת", סיפרה דוגארד, בת ה-31.
השיער הבלונדיני נעלם
בראיון ששודר במסגרת התוכנית "פריים טיים", נראתה דוגארד צעירה לגילה בעת ששוחחה עם סוייר במרפסת ביתה בקליפורניה. שיערה הבלונדיני המוכר מתמונות ילדותה הוחלף בשיער בצבע חום אדמדם.
במהלך הראיון היא לבשה סוודר אדום וענדה על צווארה שרשרת עם קמע בצורת אצטרובל עליה - הדבר האחרון שבו היא נגעה לפני שחטפו אותה לפני 18 שנה.
דוגארד החליטה להיחשף לראשונה בציבור יממה לפני פרסום ספר זיכרונותיה, "חיים גנובים", שבו היא מתארת כיצד נחטפה והפכה לשפחת מין של גארידו, והולידה לו שתי בנות. היא סיפרה לסוייר שהיא היתה חייבת לעשות סוויץ' במוחה כדי לשרוד רגשית את האונס והמאסר הממושך שעברה.
"ננסי מאוד קינאה בי, כאילו שרציתי שבעלה יאנוס אותי" (צילום: רויטרס)
"איך הצלחת להישאר שפויה?", שאלה סוייר את דוגארד. הצעירה האמריקנית השיבה לה: "אני לא יודעת. אני לא יכולה לדמיין שמכים אותי למוות. אי אפשר לדמיין שחוטפים ואונסים אותך. אתה פשוט עושה את מה שצריך לעשות כדי לשרוד".
"הרגע הנוראי בחיי"
הצעירה האמריקנית סיפרה כיצד הלכה לתחנת האוטובוס לבית הספר, ביום שבו היה אמור להיערך טיול כיתה, והותקפה באקדח הלם. דוגארד אמרה שהיא שמעה את גארידו צוחק ואומר לאשתו ננסי: "אני לא מאמין שהצלחנו להתחמק מזה". לדבריה, החטיפה היתה "הרגע הנוראי ביותר בחיי".
"איבדתי שליטה על שלפוחית השתן שלי", סיפרה דוגארד. "לא הייתי נבוכה בכלל. לא היה זמן למבוכה". לדבריה, היא עדיין זוכרת את הרעש שעשתה הדלת של חדר הסטודיו בחצר שבו נעל אותה גארידו. "אני עדיין יכולה לשמוע את הרעש הזה. יש קולות וריחות שפשוט לא עוזבים אותך".
היא גם סיפרה לסוייר על מערכת היחסים המוזרה שניהלה עם ננסי, אשתו של גארידו. "היא מאוד קינאה בי מסיבה כלשהי, כאילו שרציתי שבעלה יאנוס אותי. היה מאוד קנאית ומאוד חולה", סיפרה דוגארד לסוייר. כשדיברה על גארידו היא תיארה אדם שהשתמש בסמים באופן חוזר ונשנה ובעל בעיות התנהגות קשות.
דוגארד סיפרה כי למרות שניתנה לה ההזדמנות לצאת החוצה ביחד עם שוביה, היא פחדה מדי בשביל לברוח מהם, בעיקר משום שחששה לגורל שתי בנותיה. היא סיפרה שניסתה לחנך את בנותיה באמצעות ההשכלה המוגבלת שהיא עצמה הספיקה לרכוש בבית הספר.