ברק מזהיר: אסד חלש עלול להיות טוב לחיזבאללה
בסקירה בוועדת חוץ וביטחון התריע ברק מפני המשך היחלשות המשטר בדמשק: "עלולה להוביל להמשך העברת אמל"ח לחיזבאללה". על הפלסטינים אמר: "הם מנסים להשיג מסה קריטית של תמיכה במדינה בגבולות 67', אך ספק אם יצליחו"
לדבריו, "המשטר הסורי נמצא בדילמה. מצד אחד, מבקש להרגיע את השטח ומנגד הוא חושש להיתפס כחלש". שר הביטחון העריך כי "בטווח הארוך ואף הבינוני יהיה קשה למשטר של אסד לשרוד".
ברק. "קדימה היתה הופכת את הבעיה לפשוטה יותר" (צילום: גיל יוחנן)
עם זאת, הזהיר ברק מפני המשך היחלשותו של המשטר בדמשק, שתגדיל את זליגת הנשק ואמצעי הלחימה לידי חיזבאללה בלבנון. "התרופפות האחיזה של שלטון אסד עלולה להוביל להמשך העברת הנכסים והאמצעי הלחימה לידי חיזבאללה", אמר.
שר הביטחון התייחס למסקנות בית הדין הבינלאומי בנוגע לרצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי וניסיונותיו של מזכ"ל חיזבאללה נסראללה להפנות את האש לעבר ישראל. "בית הדין לחקירת רצח חרירי הפנה במפורש את האמצע המאשימה כלפי חיזבאללה. קיימת אחריות מדינתית לממשלת לבנון במקרה של הידרדרות ביטחונית מול חיזבאללה. את המסר הזה אנו דואגים להעביר לממשלת לבנון", הבהיר ברק.
"50 טון חומר נפץ ממוצע ביום"
במהלך הסקירה עסק שר הביטחון גם בכוונה הפלסטינית לבקש הכרה כמדינה מעצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר. "להערכתי, הפלסטינים מבקשים להציג את בקשתם באו"ם כדי להתקבל שם תחת מעמד של מדינה משקיפה", אמר ברק, "הם פועלים כדי להשיג מסה קריטית של מדינות שיתמכו במדינה פלסטינית בגבולות 67', אך אני בספק אם יצליחו להגיע לאותה מסה קריטית".
הפגנות נגד אסד בעיר חמה. "אינו רוצה להיתפס כחלש" (צילום: AFP)
הוא הוסיף: "מבחינתי, עדיף בחודשים הקרובים להצליח להיכנס למשא ומתן עם הפלסטינים, אך אם הדבר יתברר כבלתי אפשרי נשאף לכל הפחות לקבל בעצרת האו"ם את תמיכתן של המדינות המשמעותיות. היעד שלנו הוא להוביל להסדר שבסופו שתי מדינות לשני עמים. אם קדימה היתה מצטרפת לממשלה, ההתקדמות לפתרון זה היתה הופכת לפשוטה הרבה יותר".
בנוסף, התייחס ברק לאירועי המטס בסוף השבוע האחרון ודחה את הביקורות על היערכותה של המשטרה. "המטס נכשל לאור הפקת הלקחים מהאירועים הקודמים. להערכתי, היערכות המשטרה לקראת המטס לא הייתה מוגזמת".
בהמשך הסקירה שוחח שר הביטחון על התפתחות תוכנית הגרעין של איראן, ובהתעצמותם של ארגוני הטרור וצבאות ערב. "ביום לחימה ממוצע צפוי ליפול על ישראל כ-50 טון חומר נפץ, שיגיעו בנשק בפיזור", העריך ברק שגם הרגיע: "בכוחנו לירות מנגד 1,500 טון, אך בצורה מאוד מדויקת".
הוא הוסיף: "אם ישראל תסיים את תוכנית ההצטיידות בכל שכבות המיירטים - כיפת ברזל, שרביט הקסמים וחץ, בהשקעה מוערכת של שבעה מיליארד שקל בפריסה כללית של 20 שנה, הדבר יכול להביא לשינוי מהותי לחיוב במאזן האסטרטגי של ישראל באזור. לצורך כך נדרשת עלייה בתקציב הביטחון".
"ברק, האחריות נופלת עליך"
אמש התכנסו שרי השמינייה לדיון ממושך בעניין פגישת הקוורטט - ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם - שאמורה להיערך היום בוושינגטון בנושא הכוונה הפלסטינית לבקש מהאו"ם הכרזה על מדינה.
הקוורטט: אשטון, באן, לברוב, קלינטון והשליח בלייר (צילום: AFP)
בעקבות זאת, פנה ח"כ רוני בר-און לברק ומתח ביקורת: "מביש שרק אתמול נזכרתם לעשות דיונים על הצעות שעולות בקוורטט. חזרנו מאירופה, מביקור אצל שתי הידידות הגדולות שלנו צרפת וגרמניה ולא שמענו כל תמיכה גורפת כלפי ישראל. בסופו של דבר, אתה ברק, גם אם אתה בדעת מיעוט בממשלה, האחריות נופלת
עליך".
קודם לכן, גם ראש מחלקת מבצעים, אלוף-משנה איציק תורג'מן, ערך סקירה ביטחונית בפני חברי הוועדה. הוא ציין כי עד כה נהרגו במהומות בסוריה 1,600 בני אדם, מתוכם כ-600 מכוחות הביטחון. לדבריו, כ-1,000 קצינים וחיילים ערקו משורות הצבא.
בנוסף, אמר אל"מ תורג'מן כי בעזה ממשיכה הזרוע הצבאית של חמאס לשמור על רגיעה, אך במקביל ממשיך הארגון בתהליך התחמשות והתעצמות. עוד הוא סיפר כי "איום החטיפה" ממשיך להיות הדבר המרכזי עמו מתמודדים בפיקוד מרכז.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
