אל תהיה חולה: 7 רעות חולות של הבריאות בארץ

הגיע הזמן להודות: לאחר 100 ימים של "שביתת הרופאים" כולם כבר יודעים ששביתה זו לא - אולי מקסימום עיצומים פה ושם. ראשי ההסתדרות הרפואית אמנם לא ישנים כבר כמה חודשים, אבל גם הרופאים וגם הציבור מסכימים כי ההשבתות פה ושם מגוחכות וכי לא רק פקידי האוצר הפכו כבר אדישים למרפאות החוץ הסגורות מעת לעת.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

1. מחסור אדיר במיטות אישפוז

רבות כבר דובר על מיטות אישפוז, אך חשוב להבין כי מדובר ביותר מסתם מיטה. כשמדברים על מיטת אשפוז הכוונה היא לתקן שיאפשר לא רק לאשפז חולה במיטה שלצידה ציוד רפואי בחדר ולא במסדרון, אלא גם בתוספת תקנים מתאימים של רופאים, אחיות וכוח עזר שיאפשרו את הטיפול בו. אולם שיעור מיטות האשפוז הכללי בישראל הוא עדיין מהנמוכים בקרב מדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD). בשנת 2008 ניצבה ישראל במקום ה-25 מתוך 27 מדינות הארגון בשיעור המיטות. פערים אלה בולטים במיוחד בהשוואה למדינות אירופה, בהן שיעור המיטות גדול עד פי שלושה משיעורן בישראל. המחסור במיטות אשפוז מביא לצפיפות אדירה, לאשפוז במסדרונות וחדרי האוכל ולשחרור חולים מוקדם מהצפוי, עוד לפני ההחלמה המלאה.

מחסור חמור ברופאים ובמיטות אשפוז (צילום: אליעד לוי)

תקני מיטות האשפוז, כמו גם תקני הצוותים הרפואיים, נותרו כמעט ללא שינוי מאז שנות ה-70, בעוד שתוחלת החיים בישראל עלתה. יותר מטופלים, יותר צפיפות, ופחות מדי מיטות ואנשי צוות רפואי המטפלים בכם. כך שאין להתפלא שמדי חורף חולים רבים נאלצים להתאשפז במסדרונות לעיני כל, חדרי המיון מפוצצים עד אפס מקום, והצוותים כורעים תחת העומס בלי יכולת להעניק רפואה טובה, מקצועית ואיכותית - שמגיעה לכם.

2. משבר בטיפול נמרץ

קשה להאמין, אך בישראל של שנת 2011 פחות משליש מבתי החולים כוללים יחידה לטיפול נמרץ ילדים. כך, למשל, אם ילד או פעוט נפגע קשה בתאונת דרכים באזור השרון, ממש בסמוך לבית החולים "מאיר", או שמצבו מדרדר במהלך האשפוז בבית החולים, הוא יועבר באמבולנס לבית חולים אחר סמוך, בילינסון או תל השומר, פשוט כי מאיר אינו כולל יחידה לטיפול נמרץ ילדים - והוא כמובן לא היחיד.

אבל גם מצב המבוגרים בטיפול נמרץ קשה ביותר: רוב מחלקות טיפול נמרץ כללי מדווחות על שיעורי תפוסה העומדים על 100% ומעלה. בשל העומס המוטל על המחלקות הללו בתי החולים נאלצים לאשפז חולים הזקוקים להנשמה במחלקות אחרות ובכך לסכן את חייהם. חולה הזקוק לטיפול נמרץ ואינו מאושפז במחלקה מצוי בסיכון גבוה יותר למות בהשוואה לחולה המאושפז ביחידה כזו, בעיקר בימי האשפוז הראשונים.

בתחילת השנה מתוך 787 חולים מונשמים שאושפזו בבתי החולים רק 278 אושפזו במחלקות לטיפול נמרץ. היתר אושפזו במחלקות השונות, ובעיקר במחלקות הפנימיות. משמעות הדבר היא כי מעל ל-500 מטופלים מצויים בסיכון מוגבר למות בשל המחסור במיטות טיפול נמרץ.

3. מחדל הכוויות

הטיפול בנפגעי כוויות הוא אחד האתגרים הקשים ביותר בעולם הרפואה. הטיפול אינו מסתיים רק בשיקום העור שניזוק, אלא בהשגחה על מערכות הגוף השונות הנמצאות בקריסה. נפגעי הכוויה חשופים לזיהומים מסכני חיים, העלולים להביא למותם בתוך שעות ספורות, לירידה בטמפרטורה של הגוף, לפגיעה מסכנת חיים במאזן המלחים והחלבונים, תוך כדי טיפול אינטנסיבי יומיומי בעור הפגום.

הטיפול בנפגעי כוויות דורש תחילה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ, שם מתבצע טיפול אינטנסיבי בחולה תוך השגחה רציפה אחר סימני החיים שלו. הוא מונשם, מורדם ומחובר לעירויי נוזלים, אנטיביוטיקה והזנה תוך וורידית. לטיפול המורכב הזה נחוץ צוות של רופאים פלסטיקאים מומחי כוויות, אחיות טיפול נמרץ המתמחות בטיפול בכוויות, חדרי בידוד נפרדים לכל חולה למניעת זיהומים, מיטת כוויות מיוחדת ויחידת כוויות.

הבעיה היא שבישראל כל זה פשוט לא קיים. יחידה לכוויות אחת יש בארץ - בבית החולים תל השומר. עוד שתי יחידות קטנות, שאינן עומדות בפני עצמן, מצויות בבתי החולים סורוקה בבאר שבע ורמב"ם בחיפה. במילים אחרות: נפגע כוויות חייב להיות מועבר במסוק לאחת משלוש היחידות הללו.

מרבית המיטות המיועדות לכוויות בבתי החולים תפוסות רוב הזמן. חלק מהחולים מתאשפזים ביחידות לטיפול נמרץ כללי, שם מאושפזים חולי לב ונשימה, כששיעור הזיהומים הקשים ביחידות הללו גבוה מאוד, לרוב בחיידקים עמידים ביותר. בנוסף, נפגע כוויות שמאושפז ביחידה לטיפול נמרץ כללי ייאלץ לבלות זמן רב יותר בבית החולים, על חשבון חולים אחרים הדורשים טיפול נמרץ.

4. מחכים לריטלין

אתם חושדים שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז? היחידים המורשים לאבחן ולרשום ריטלין הם נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים. אולם בישראל ישנם מומחים בודדים בתחומים אלה, שוב בשל מחסור אדיר בתקנים להתמחויות. וכך התור לאבחון נמשך בממוצע שבעה חודשים, במהלכם הילדים הסובלים מהבעיה ממשיכים להידרדר בלימודים ואיכות החיים שלהם ושל המשפחה נפגעת. בנוסף, גם לאחר קבלת המרשם הנכסף  אם נדרש שינוי בו במהלך הטיפול, התור הממושך למומחה גורם לכך שהילד סובל, אינו מראה שיפור, תוך שהתסכול שלו ושל בני הבית רק גוברים.

ריטלין. אין מומחים והילדים ממשיכים לסבול (צילום: גיל נחושתן)

5. הידרותרפיה

הוכח כי טיפולי שיקום במים הם לעתים המוצא היחיד לנכים, משותקים, פגועים נוירולוגית וסובלים מבעיות אורתופדיות. אבל בישראל ישנה רק בריכה אחת מורשית להידרותרפיה, שנמצאת בבית החולים תל השומר, שלרוב מלאה עד אפס מקום. התור לטיפול הידרותרפיה עשוי להימשך חודשים ארוכים, ובינתיים נותרים החולים להמשיך לסבול.

6. המחסור ב-MRI

בדיקת התהודה המגנטית MRI חוללה מהפך עצום בתחום האבחנה הרפואית. המכשיר, שאינו פולט קרינה ואינו מסוכן, מאפשר לדמות את הגוף בתלת מימד ולצפות בכל איבר פנימי, לאבחן מבעוד מועד, למנוע ניתוחים מיותרים ולסייע בהצלחת ניתוחים קיימים. אלא שבישראל רשימת ההמתנה לבדיקה עלולה להימשך חודשים ארוכים. הסיבה היא המחסור החמור במכשירים, בעיקר בפריפריה. בישראל ישנם רק 18 מכשירים, חלקם מיועדים למחקר בלבד. וכך בחיפה ובצפון ישנם שלושה מכשירים, במרכז הארץ 10 מכשירים, בירושלים שלושה ובכל אזור הדרום שניים בלבד.

אם.אר.איי. זמני המתנה ארוכים מנשוא

לפני כחצי שנה היה נדמה כי עומד לחול שינוי, כאשר מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו אישר הוספת שמונה מכשירים לבתי החולים בארץ. אלא שפרט לבית חולים אסף הרופא, שאר בתי החולים לא רכשו אף מכשיר בשל סבך בירוקרטי. גם שמונת המכשירים שאושרו, לא יביאו להקלה משמעותית. התורים ימשיכו להתארך חודשים ארוכים, ומי סובל כרגיל? המטופל.

7. מחסור ברופאים

חרף טענות האוצר כי שיעור הרופאים הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD, הרי שבחינה מדוקדקת יותר שערכו בהסתדרות הרפואית העלתה כי שיעור הרופאים הוא בין הנמוכים במדינות המערביות באירופה ועומד על 2.8 רופאים לאלף נפש. שיעור זה הולך ויורד בישראל, הן בשל הצורך ההולך וגובר בשרותי רפואה, העלאת תוחלת החיים, וזליגה של רופאים ממקצוע הרפואה בשל השכר הזעום, מצוקות האשפוז ומצב מערכת הבריאות.  

המחסור הזה חמור במיוחד במספר התמחויות, בהן התגמול נמוך העבודה קשה ואין אפשרות להשלים את השכר בעבודה במרפאה פרטית:

• הרדמה: מחסור גדול ברופאים מרדימים הולך ומחמיר, עד כדי כך שאין תמיד רופא מרדים זמין לביצוע הרדמה אפידורלית בכל לידה. לא מן הנמנע שגם את תגיעי לחדר הלידה עם צירים תכופים, ותיאלצי ללדת בכאבי תופת רק משום שאין מרדים בסביבה.
  

• טיפול נמרץ ילדים: היחידות לטיפול נמרץ ילדים שרויות במשבר עקב מחסור ברופאים מומחים ובעתודה מקצועית בתחום. מספר הרופאים המומחים בהן הוא 25, ואילו בפועל, על פי התקן שנקבע, דרושים כ-45. בשנים 2001 עד 2007 עזבו את הארץ או פרשו מטיפול פעיל בטיפול נמרץ ילדים 15 רופאים. בשנת 2008 רק שלושה רופאים מתמחים עברו הכשרה בארץ, וחמישה רופאים אמורים לפרוש לגמלאות בשנים הקרובות. העבודה במקצוע כרוכה בשעות עבודה ממושכות ובכוננויות פעילות במיוחד. ממסמכים של איגוד הרופאים הישראלי לטיפול נמרץ ילדים עולה כי הדבר גורם לשחיקת הרופאים, ולכן מתמחים אינם נמשכים למקצוע, כך שהמשבר בו הולך ומחריף.
  

• רפואת יילודים (ניאונטולוגיה): בביקורת שערך מבקר המדינה בשנת 2003 בנושא יחידות לטיפול מיוחד ביילוד (פגיות) נמצא כי יש מחסור ברופאים ובכוח אדם סיעודי ביחידות אלה. בשנת 2008 העלתה ביקורת נוספת כי המחסור ברופאים מומחים לטיפול בפגים עדיין גדול: מספר הניאונטולוגים היה 96, ורק כ-80% מתקני הרופאים, כפי שנקבעו בהסכמים הקיבוציים שנחתמו עם הרופאים בשנים קודמות, היו מאוישים. בשנים 2002 עד 2007 פרשו לגמלאות או עזבו את בתי החולים 34 ניאונטולוגים – בהם חמישה שהיגרו לחו"ל. בה בעת קיבלו תעודת מומחה רק 29 ניאונטולוגים. בביקורת משנת 2003 הועלה שהמחסור בכוח אדם בפגיות בארץ עלול להיות גורם סיכון לזיהומים, והוא יכול להסביר את השכיחות הגבוהה – 30% של לוקים בזיהומים נרכשים בתינוקות שמשקלם בלידה היה נמוך מ-1,500 גרם. גם מחקרים שפורסמו באנגליה ובארצות הברית מעידים כי היחס שבין מספר האחיות והרופאים למספר הפגים המטופלים קשור לשכיחות הזיהומים ולתמותה בפגיות. בבדיקה שנעשתה בישראל בשנת 2008 הועלה כי שיעור הזיהומים ביילודים שמשקלם בלידה היה נמוך מ-1,500 גרם גדול ב-50% משיעור הזיהומים ביילודים כאלה בעולם המערבי.
  

• גריאטריה: מספר הקשישים הולך וגדל, והדבר מגביר את הצורך ברופאים גריאטריים. בשנת 2008 נמצא כי יש מצוקה קשה של כוח אדם במקצוע הגריאטריה, הנובעת ממחסור ברופאים מומחים ובמתמחים בתחום. בשנת 2005 פנו רק 14 רופאים להתמחות בתחום הגריאטריה, לעומת 23 בשנת 2000. גם על פי נתוני משרד הבריאות חלה באותן שנים ירידה במספר מקבלי תעודת מומחה בגריאטריה: 12 בשנת 2005 ו-13 בשנת 2007, לעומת 23 בשנת 2000. עם זאת, לפי נתוני המשרד, עד סוף שנת 2007 סיימו 73 מתמחים את התמחותם.
  

• פתולוגיה: בשנים 2000 עד 2007 עלה מספר הביופסיות שנעשו בבתי החולים ב-30% בממוצע. מנגד, מספר הרופאים הפתולוגים שעבדו במחלקות הפתולוגיה בשנת 2008 היה 149 – מספר קטן בהרבה ממספר הפתולוגים הדרושים על פי התקן (178 רופאים) כדי לעמוד בעומס העבודה. בשנת 2008 סיים את התמחותו בפתולוגיה מתמחה אחד בלבד. ממסמכים של איגוד הפתולוגים בישראל עולה כי המצוקה בכוח האדם גורמת להתארכות משך ההמתנה לקבלת תוצאות הבדיקות ועלולה לגרום לעיכוב בביצוע ניתוחים הדורשים ליווי של פתולוג.
  

• כירורגיה כללית: מספר המועמדים למשרה פנויה במחלקות הכירורגיות פוחת, ויש בתי חולים שבהם תקנים של מתמחים לא מאוישים. כך, למשל, בחודש אוגוסט 2008 כלל לא היו מתמחים בבית החולים הלל יפה בחדרה. ממסמכי האיגוד עולה גם שהמחסור במתמחים בא לידי ביטוי בכך שרופאים בכירים מבצעים ניתוחים מורכבים בעזרת סטודנטים במקום בעזרת מתמחים ושבשל העומס מתארכים זמני ההמתנה לניתוחים. יש לציין כי גם משרד הבריאות מסכים לכך שמתפתחת מצוקה במקצוע הכירורגיה ושקיים מחסור במתמחים.
  

• רפואה פנימית: רופאים צעירים אינם פונים להתמחות במקצוע הרפואה הפנימית. המחסור בכוח אדם גורם לעומס עבודה רב במחלקות הפנימיות, לשחרור חולים בטרם הושלם הטיפול בהם ולפגיעה באיכות הטיפול הניתן להם. יש לציין כי גם משרד הבריאות מסכים שיש מצוקה במחלקות הפנימיות ושנדרש לשפר את הטיפול הניתן בהן.
  

• רפואת ילדים: ממסמכים של משרד הבריאות עולה שמספרם של המסיימים התמחות ברפואת ילדים קטן ממספר הרופאים הפורשים לגמלאות, והדבר יגרום למחסור ברופאי ילדים בבתי החולים ובקהילה.
  

• רדיולוגיה: על-פי נתוני איגוד הרדיולוגים בישראל חסרים כ-200 רדיולוגים מומחים ויש ירידה במספר הפונים להתמחות - 14 בשנת 2008 לעומת 30 בשנת 2000. ממסמכי האיגוד ומדו"ח ועדה של משרד הבריאות שבחנה את הצרכים בכוח האדם בתחומי הדימות השונים נוכח התפתחות המקצוע עולה כי יש מחסור ברופאים ובטכנאי רנטגן, והדבר גורם לירידה בזמינות הבדיקות, להמתנה ממושכת לביצוע הבדיקות ולעלייה במשך ההמתנה לקבלת הפענוח.