"באים מאפס": ילדי עולים רוצים לנפץ את המעגל
מ', שנולד בחודש בו הוריו עלו מאתיופיה, הצליח להתגבר על ילדות קשה וקשיי הגירה, בדרכו לגיוס. סיפורו עדיין יוצא דופן ביחס לנתונים המדאיגים שמתפרסמים היום על ילדי העולים
"כשאתה בא ממשפחה של עולים, להורים קשה לחזק אותך או אפילו לדבר אתך בעברית, כי הראש שלהם שונה. אני הלכתי עם הראש בקיר. רציתי לנסות הכל, גם דברים שגרמו לי הרס טוטאלי".
מ' בן ה-19 נולד בישראל בחודש בו הוריו עלו מאתיופיה. לבד מקשיי ההגירה של משפחתו, נאלץ להתמודד כילד צעיר עם מותו של אביו ועם קשיים כלכליים שליוו את חיי המשפחה בנתיבות. מ' נשר מלימודיו, הסתבך בסחר בסמים ובגניבה והעביר מספר לילות בבתי מעצר. גיוסו לצה"ל נראה כמו משימה בלתי אפשרית.
"קשה להסתגל לחברה הישראלית", סיפר מ' ל-ynet. "ילדים עולים רואים מה יש לצברים ושואלים: 'למה להם יש ולי אין?' הייתי עושה הרבה שטויות. אין הרבה אופציות, אז אתה מחפש את עצמך ונתקל באנשים שלא כדאי להיתקל בהם. כשאתה
בא ממקום בו אין לך כלום בידיים אתה מנסה לשרוד ולהסתדר , אתה בא מאפס, הכול הרבה יותר קשה, אז לפעמים אתה מחפש קיצורי דרך".
מ', שעשה דרך ארוכה מאז, מוגדר היום כ"סיפור הצלחה". .בעזרת תוכנית "סיכויים", המופעלת על ידי משרד הקליטה וארגון "ידידים" בשיתוף שירות המבחן לנוער, משטרת ישראל והקרן לילדים ונוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי, הוא התנתק לגמרי מעולם העבריינים. מ' הצליח לבסוף לסיים 12 שנות לימוד, מצא עבודה קבועה ובקרוב הוא מקווה להתגייס לצה"ל. סיפורו, עם זאת, עדיין נחשב כחריגה לטובה ביחס לילדי עולים רבים אחרים.
רבע מילדי העולים - עניים
שנתון "ילדים עולים בישראל 2011" המתפרסם היום (ג') מראה כי שיעור העוני, הפשיעה והנשירה מהלימודים עדיין גבוה בהרבה בקרב נוער עולה מאשר באוכלוסיית בני הנוער הכללית. על פי נתוני המשרד לקליטת עלייה והמועצה הלאומית לשלום הילד, 22.2% מ-235,446 ילדי העולים ב-2009 חיו במשפחות חד-הוריות, זאת לעומת 7.2% מילדי תושבי ישראל הוותיקים.
הנתונים מראים אמנם ירידה של כ-9% בשיעור הפשיעה של נוער עולה בין 2004 ל-2009, אך יותר מרבע מהם מוגדרים כעניים, ושיעורם בקרב חניכי הפנימיות לילדים בסיכון מגיע ל-22.7%. בנוסף, נראה כי ריכוז גבוה מתוכם מתגורר ביישובי פריפריה. בכרמיאל, נצרת עלית, קריית ים, אור-עקיבא, אריאל, בני-עייש, בת ים ושדרות, מייצגים ילדי העולים למעלה מ-25% מכלל ילדי היישוב.
"על אף שיפור מסוים במצב ילדי העולים, נתונים רבים מאוד מצביעים על תמונת מצב מדאיגה ביותר", אמר ל-ynet מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן. "ילדי עולים עניים יותר, מעורבים יותר בעבריינות, נושרים יותר מבתי
הספר, מגיעים יותר מדי לחינוך מיוחד, נשואים בנישואי בוסר, נופלים יותר קורבן לאלימות במשפחה ומוכרים בשיעור גבוה מאוד בשירותי הרווחה". קדמן הדגיש כי "המדינה יכולה וצריכה לעשות הרבה יותר בתחום זה"
לדברי השרה לקליטת העלייה, ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו), "חוסנה של החברה האזרחית נמדד גם על פי יחסה אל החוליות היותר חלשות בה. עולים, ובטח ילדים עולים, זקוקים לתמיכה רבה יותר ולסיוע שוטף. על מנת לצמצם את הפערים, עלינו לשים על סדר היום את הצורך בהשקעה של החברה הישראלית בשילובו של הנוער העולה שעדיין מתקשה".
לפנייה לכתב/ת 
